"צריך פיקוח אנושי על AI בעבודה – אבל השדה עוד לא חרוש"

"עולם העבודה השתנה ומשתנה באופן דרמטי, בין השאר בשל מגיפת הקורונה ומהפכת הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI. עולם העבודה הפך למולטי-היברידי, מבוזר, מרחוק ובכלל הוא מורכב.  AI מגדירה מחדש מושגי יסוד בעולם זה, עם הופעת בינה מלאכותית סוכנית (Agentic AI), ואז צצות שאלות כמו 'מיהו עובד?', 'מהי עבודה?'. כמענה לאתגרי העולם החדש, כולם רוצים פיקוח אנושי על AI בעבודה – אבל השדה עוד לא חרוש", כך אמרה ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה ומומחית למשפט וטכנולוגיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

ד"ר שוורץ-אלטשולר, ראשת "התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע" במכון, דיברה בוועידת הפסגה השנתית Top Summit של אנשים ומחשבים. הכנס נערך אתמול (א') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מבכירי הענף. את הכנס הנחתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית, ערוץ 12.

צילום ועריכת וידיאו: דותן גור

לדבריה, "אנשי מדיניות ציבורית הם 'ליניאריים', ואינם יודעים לעבוד בקבועי זמן ההולכים וקטנים באופן אקספוננציאלי. הם מוצאים עצמם מתמודדים בעולם בו צצות תיאוריות חדשות, הדורשות המשגות חדשות, כדי לפעול, לחקור ולהמליץ על דפוסי עבודה משתנים בהיבטי מדיניות, משפט ואתיקה. הכל מסובך: שוק העבודה משתנה במהירות, לא ברור מה המקצועות והתהליכים בתוכו שייעלמו, רק ברור שהוא נהיה מולטי-היברידי".

התהליך, הסבירה ד"ר שוורץ-אלטשולר, "החל בתחילת העשור, עם הקורונה, ונמשך. עולם העבודה המולטי-היברידי מתאפיין בכמה מגמות: מהי עבודה, מיהו עובד, כיצד לשלב AI בעבודה, איך נלמד לעבוד לצד המכונות, מה יקרה כשמכונות ינהלו אנשים ומכונות וכשאנשים ינהלו אנשים ומכונות. גם השאלה היכן עובדים הופכת מורכבת – בית, מרחב ציבורי, בית קפה, רכבת, עבודה. עוד נשאל היכן לעשות מיכון ולאן 'לקבור' נתונים של תאומים דיגיטליים.  אלו שאלות שאין עליהן תשובות מלאות".

היא ציטטה נתוני מחקר של בנק ישראל, לפיו בתוך עשור, ל-20% מהעובדים ישתנה משלח ידם. "כבר כיום 34% מעובדים ישראל יודעים להשתמש בבינה, זה נתון סביר, אנו בממוצע העולמי".

"בעבודה כיום", ציינה ד"ר ד"ר שוורץ-אלטשולר, "ניהול התפוקתיות משתנה. לפני שמונה שנים בא לעולם הסוכן הראשון, ווטסון של יבמ (IBM), עם הבטחה להיות המנהל הטוב בהיסטוריה. בתוך הניהול, עולם ניהול האנשים משתנה גם, אך תפקיד אנשי הניהול הופך ליותר חשוב".

היא הביאה מסקנות ממחקר שהובילה באחרונה, שעסק בהשפעת הטכנולוגיה על ההתנהלות בתוך העבודה, ובחן את השאלה: איך ייראו יחסי האדם והארגון כש-AI מסננת קורות חיים, מנבאת שחיקה רגשית, ממליצה על פיטורים, או מגדירה מיהו טאלנט. "המטרה", הסבירה, "היא להבין מה באמת קורה כשאנשים מתחילים לנהל אנשים באמצעות מכונות: כולם מדברים על AI, אבל מעטים מבינים את עומק השינוי שהוא מחולל בזהות המקצועית של מנהלי משא"ן וביחסי הכוחות שבין המעסיקים למועסקים".

אחת התובנות מהמחקר, ציינה, "היא שיש הבדלים בין ארגונים גדולים וקטנים, בין ארגונים מתקדמים טכנולוגית, כגון חברות היי-טק, למול אלה הנמצאים מאחור, כגון ממגזרי האקדמיה והציבורי". עוד עלה, הוסיפה ד"ר שוורץ-אלטשולר, "שיש פער בין החשש הרב של עובדים מהפגיעה בפרטיות, הן מצד העובדים והן מצד מנהלי המשא"ן, למול פחות חשש מצד אנשי IT. יש להסביר פער זה, ולצמצמו. חינוך השוק הוא פעולה חשובה".

עידן הבינה הניהולית

"יש להטמיע רכיבי AI לטובת הגדלת התפוקה", אמרה, "עם פעילות כפולה: הבנה שחייב שיהיה מודל עסקי להטמעה, מעבר להייפ ובנוסף – לבנות מודל משילות, עם אחריות ושקיפות. בלא משילות, לא ניתן יהיה לשרוד בעולם העבודה החדש. נדרש לשרטט המשגה, למפות שרשראות אחריות וסיכונים ולהבין את האינטראקציות החדשות, תוך הבנת הסיכונים באיסוף מידע בהבט הגנת הפרטיות".

"עולם העבודה רותח", סיכמה ד"ר שוורץ-אלטשולר, "בשל הופעת ה-AI היוצרת ואובדן הגבולות בין האדם למכונה. עובדים אנושיים, סוכנים חכמים ותאומים דיגיטליים פועלים זה לצד זה, במרחבים פיזיים ו-וירטואליים. העתיד יהיה מולטי היברידי עם ערפל מסוים ותשובות שלא כולן תהיינה ברורות. יש פה הזדמנות יוצאת דופן להגדרות מחדש – של הארגון, ההנהלה ומשמעות היותנו עובדים. ארגונים צריכים להיערך לעידן של בינה ניהולית".

השתתף בהכנת הידיעה יהודה קונפורטס.