הזינוק בלמידת AI: ההזדמנות והחובה של שוק העבודה הישראלי

עד לשנתיים האחרונות הבינה המלאכותית נתפשה כטכנולוגיה עתידנית, המרוחקת מעולמנו היומיומי. אבל מאז, ומידי יום ביתר שאת, היא חודרת יותר ויותר ולכל תחומי החיים, גם ואולי בעיקר לשוק העבודה, והשפעותיה כבירות: היא משנה מקצועות, מגדירה אותם מחדש, יוצרת מקצועות חדשים, תובעת מיומנויות אחרות ומאלצת את כולנו – עובדים, מעסיקים והמדינה – לחשוב מחדש על כל מה שידענו על הכשרות, מיומנויות, חוסן תעסוקתי, ובכלל על עולם העבודה.

אז העתיד כבר כאן, והוא מחייב אותנו להתאמות – ברמת הפרט, ברמת הכלכלה, ברמת החברה וברמת המדינה. מי שלא יעשה זאת יישאר מאחור, בעבר, פשוטו כמשמעו.

במחקר רחב היקף, שערכנו בשירות התעסוקה על נתוניהם התעסוקתיים של יותר מ-1.2 מיליון דורשי עבודה שהיו רשומים בשנים האחרונות, התבררה מגמה מדאיגה: מצאנו שככל שמתרחקים מהמרכז, כך פוחתת החשיפה ל-AI וכתוצאה גובר הסיכון התעסוקתי

לאן ישראל הולכת – קדימה או אחורה?

רק באחרונה בוועדת החינוך של הכנסת הציג פרופ' עמי מויאל, יו"ר ה-ות"ת, נתונים דרמטיים: תוך שנתיים בלבד צנח מספר הסטודנטים למדעי המחשב בכ-15%, מקצוע שנחשב עד לא מכבר לעתיד הולך ומסתמן כמקצוע מהעבר. במקביל לדעיכה זו, מספר הסטודנטים בלימודי דאטה ובינה מלאכותית כמעט והוכפל. הנתונים לא רק מצביעים על השתנות המגמה, אלא משקפים הבנת עומק של הדור הצעיר בישראל את רוח הזמן ואת הכיוון אליו שועטת הכלכלה.

לכאורה, נתונים מעודדים – השוק הישראלי, על כוחותיו, 'עושה את שלו'. אולם, כמו ברבים מהדברים בחיים – אליה וקוץ בה: כי במקביל להכפלת מספר הלומדים דאטה ובינה מלאכותית, רבים עלולים להישאר מאחור.

יותר ויותר לומדים אותה, אבל תלמידים ממגזרים מסוימים בלבד. בינה מלאכותית. צילום: ShutterStock

במחקר רחב היקף, שערכנו בשירות התעסוקה על נתוניהם התעסוקתיים של יותר מ-1.2 מיליון דורשי עבודה שהיו רשומים בשנים האחרונות, התבררה מגמה מדאיגה: מצאנו שככל שמתרחקים מהמרכז, כך פוחתת החשיפה ל-AI וכתוצאה גובר הסיכון התעסוקתי. עוד מצאנו, שההבדלים אינם רק גיאוגרפיים, אלא גם חברתיים-כלכליים. הסתבר שאקדמאים ובעלי מיומנויות טכנולוגיות, בעיקר מהמרכז, חשופים הרבה יותר לבינה המלאכותית. בפריפריה, לעומת זאת, נדרשת מערכת שלמה של תנאים מצטברים – השכלה, מקצוע טכנולוגי, גיל צעיר והיעדר חסמים מגדריים או תרבותיים – כדי להגיע לרמות חשיפה דומות.

אז האם ישראל הולכת קדימה? תלוי במי ואיפה – הצעירים, האקדמאים והטכנולוגים, בעיקר מהמרכז, חיים בעתיד. אבל בפריפריה – הגיאוגרפית, החברתית, הכלכלית והתרבותית – ארוכה הדרך לשם.

הסיכון אינו גזרת גורל, באתגרים יש הזדמנויות – והדבר תלוי בנו

ההידחקות לאחור בעידן הבינה המלאכותית אינה גזירת גורל, להפך! מעבר לכך, לצד האתגר שבהעמקת הפערים המעמדיים, מהפכת הבינה המלאכותית נושאת בחובה פוטנציאל לצמצום פערים ולמוביליות מעמדית. הדבר תלוי בנו, בממשלה ובשותפיה – העסקיים, האזרחיים והאזרחים.

עלינו לצעוד יחד אל עבר העתיד, שכן ה-AI נוגעת בכל תחום ותחום, לרבות אתגריה והזדמנויותיה. לפיכך, האחריות לצמצום האתגרים, למיצוי ההזדמנויות ולהצעדת ישראל – על כל אזרחיה – לעתיד, כרוכה באסטרטגיה לאומית רב-מגזרית לתעסוקה בעידן הבינה המלאכותית כבר היום, ומוכרחים להזדרז, לפני שיתקבעו הפערים. רק בשיתוף פעולה הדוק בין הממשלה, האקדמיה, המגזר העסקי וארגוני החברה האזרחית, נוכל לייצר תשתית יציבה ואפקטיבית לעובדים ולעובדות של המחר, שכבר הגיע.

בין הרכיבים המרכזיים הנדרשים – השקעה בהכשרות ממוקדות ומותאמות לאוכלוסיות שונות, שיחזקו מיומנויות דיגיטליות ויאפשרו לעובדים להשתלב במקצועות החדשים והמתחדשים; פיתוח תשתיות דיגיטליות מתקדמות בפריפריה, שיאפשרו עבודה ולמידה מרחוק ויחברו קהילות לשוק העבודה הגלובלי; ובנוסף, הקמת רשת תמיכה לעובדים הנמצאים בסיכון תעסוקתי, שתעניק ליווי וכלים למעבר חלק לשוק עבודה משתנה ודינמי.

הבינה המלאכותית יכולה להיות מנוע צמיחה אדיר, אבל גם מאיץ של פערים. כדי להבטיח שהמהפכה הזו תהפוך להזדמנות לכלל אזרחי ישראל, עלינו לראות בה פרויקט לאומי משותף, המחבר בין מגזרים, יוצר הזדמנויות חדשות, ומחזק את שוק העבודה הישראלי כולו.

הזינוק בלמידת AI הוא סימן מעודד, אך עלינו לוודא שהוא לא יישאר נחלתם של מעטים, אלא יהפוך למפתח לשוק עבודה שוויוני, חזק ומוכן לעתיד. זו לא רק בחירה ערכית נכונה, זו בחירה כלכלית אסטרטגית נבונה – הצלחת היחידים היא הצלחת המדינה, אך הצלחת המדינה מאפשרת הצלחת היחידים.

הכותבת היא מנכ"לית שירות התעסוקה