שנת התקשוב במגזר הציבורי: פעילות במצב חירום, AI ונימבוס

תשפ"ה הייתה ללא ספק עוד שנה שבה התהדק הקשר, שלא לומר התהדקה התלות, בין מערכות המידע, הדיגיטל ותשתיות הענן לבין הפעילות השוטפת של הממשלה. גם השנה, מערך הדיגיטל הלאומי, יחד עם מנמ"רי המשרדים, סיפקו פתרונות שאפשרו לממשלה, ולמגזר הציבורי בכלל, להמשיך לתפקד במציאות ביטחונית מורכבת, ובאווירת חוסר ודאות כלכלית וחברתית.

השנה, מערכות התקשוב הממשלתיות עמדו בפני מבחן נוסף, כתוצאה מהמלחמה עם איראן. מערכות של משרדי ממשלה ורשויות שונות, שלא היו ערוכות מראש, הצליחו בכל זאת לתפקד, בזכות תשתיות מחשוב דיגיטליות שפותחו לפני עם כלביא, לאור לקחי המלחמה בעזה וכחלק מההיערכות לשעת חירום. ה-IT אפשר לרשויות הציבוריות והממשלתיות לתת מענה מהיר יותר לאלפי אזרחים שנפגעו מהטילים, ושבחלקם פונו מבתיהם.

אלא שהפעילות החשובה ביותר של מערך הדיגיטל הלאומי נמצאת עוד לפנינו: שירה לב עמי, ראשת המערך, סיפרה בראיון לאנשים ומחשבים לקראת ראש השנה כי הוא עומד לייצר פלטפורמה אחת דיגיטלית, מבוססת IT, שתחבר בין כלל מערכות המידע הממשלתיות. כך היא תביא לחיבור טוב יותר בין הגורמים שמטפלים באזרחים, בשגרה ובחירום.

שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: תומר פולטין

מדובר בחלק נכבד מתוכניות העבודה של התקשוב הממשלתי לתשפ"ו. הרעיון הוא הקמת פלטפורמה דיגיטלית אחת, שתהיה משותפת לכל המשרדים ושתעבוד עם המערכות השונות שלהם. אנחנו עדיין רחוקים משם, אבל עצם ההתנעה, עד כמה שזה נשמע מוזר בשלהי 2025, הוא הישג בפני עצמו. המבחן יהיה בביצוע.

בינה מלאכותית

בין מצב חירום אחד למשנהו, בין אירוע לא מתוכנן אחד לשני, המשיכו המנמ"רים בממשלה ליישם את תוכניות העבודה, כפי שהוגדרו על ידי מערך ה-CIO הממשלתי, בראשותה של עופרה פרנקל. בכנס eGov, שנערך בתחילת 2025, הציגה פרנקל את האתגרים הטכנולוגים של הממשלה בשנה זו. האתגר הראשון הוא דאטה ובינה מלאכותית. היא אמרה אז שהצפי הוא שעד סוף 2025, כ-90% ממשרדי הממשלה יוציאו לפועל פרויקטי בינה מלאכותית. כמו בלא מעט חברות במגזר הפרטי, אחד התחומים שעליהם שמים בממשלה דגש כשזה נוגע ל-AI הוא שירות הלקוחות. פרויקטים שכאלה כבר נעשו, לדוגמה, ברשות האוכלוסין וההגירה, באגף הרישוי שבמשרד התחבורה ובמשרד הבריאות. התוצאה, על פי בדיקות מעקב שנעשו, היא שיפור בשביעות רצון של האזרחים שנזקקו לשירותים של הגופים הללו.

אבל זו תמונת מצב חלקית: בחודש שעבר הגישה ועדה בראשות פרופ' תא"ל (מיל') יעקב נגל דו"ח שעסק בהאצת יישום הבינה המלאכותית במדינת ישראל. הדו"ח מציג תמונת מצב לא מעודדת על הפיגור המשמעותי שאנחנו מצויים בו לעומת העולם ככלל, בכל מה שקשור בהשקעה בתשתיות מחקר, פיתוח, משאבים והכשרת הון אנושי למהפכת הבינה המלאכותית. המסקנה העיקרית של הוועדה היא שממשלה חייבת להיכנס לאירוע, להפנות משאבים, להקים גוף מתכלל בין כל המשרדים, שינהל את ההיערכות ל-AI, ובעיקר להפנות תקציבים. עד כה, הממשלה לא קיימה דיון במסקנות הוועדה, שהיא עצמה הקימה.

יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, מגיש את הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצילום גם רוב חברי הוועדה והשרים בצלאל סמוטריץ' וגילה גמליאל. צילום: קובי גדעון, לע"מ

הדו"ח לא הפתיע רבים, במיוחד את מי שעקב אחרי דיוני ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת, בראשותה של ח"כ אורית פרקש הכהן. ועדת המשנה דנה בשורה של נושאים הקשורים בחוסר המוכנות של מדינת ישראל למהפכת ה-AI. בין היתר, דיברו שם על מחסור בתשתיות מחקר, על השאלה האם יש מספיק תשתיות אנרגיה לספק לדאטה סנטרים שיפעילו אותן ועל עוד נושאים קשורים. הכתובת הראשית שאליה הופנו השאלות היא הממשלה, שצריכה לספק את המשאבים המתאימים. התשובות? חלקיות, במקרה הטוב.

ערב השנה העברית החדשה, יעדי התקשוב של הממשלה נעים בין פיתוח מערכות והיערכות למצבי חירום, כדי להבטיח המשכיות עסקית טכנולוגית, לצד המשך מימוש יעדי התקשוב, על מנת להמשיך לממש את חזון הממשל הדיגיטלי: מעבר לענן, דאטה, בינה מלאכותית ושירותים דיגיטליים מתקדמים

נימבוס

נושא נוסף, שעומד במרכז הפעילות של התקשוב הממשלתי כבר כמה שנים, והיה שם גם בתשפ"ה (ויהיה בתשפ"ו), הוא פרויקט הענן הלאומי נימבוס. על פי נתוני מערך הדיגיטל, מעל 45% מהגופים הממשלתיים כבר העבירו חלק משמעותי מהמערכות שלהם לענן, וכרגע פועלות על גבי נימבוס מעל 200 מערכות מידע של הגופים הללו.

בכנס השנתי נימבוס של אנשים ומחשבים, שנערך בחודש פברואר, אמר אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת הדאטה, החדשנות והדיגיטל במשרד האוצר, כי הענן הוא התשתית המאפשרת לשפר את השירות הממשלתי. פרץ ציין שכניסת הספקיות הבינלאומיות לסביבת נימבוס (AWS וגוגל זכו במכרז נימבוס, ומיקרוסופט ואורקל עלו לגמר ולא זכו) מהווה הבעת אמון משמעותית שלהן במדינה, והיא חשובה מאוד, במיוחד בתקופה זו.

נימבוס חולל מהפכה של ממש גם בקרב חברות ה-IT שעובדות עם הממשלה. תשפ"ה הייתה שנת שיא בשילוב פתרונות של ספקיות בענן הלאומי, באמצעות מכרזי רובד, כאשר רובד 5 הוא הפופולרי ביותר.

נושאים אלה ואחרים נדונו במהלך השנה בפורומים המקצועיים של אנשים ומחשבים, בין היתר בפורום eGov של מנמ"רי הממשלה, שעסק באתגרי הענן והבינה המלאכותית בכמה מפגשים שערך. המפגש הקרוב של הפורום יהיה במכס, שם ישמעו המנמ"רים של הממשלה על יישומי בינה מלאכותית באחד הגופים החשובים במדינה.

השורה התחתונה: ערב השנה העברית החדשה, יעדי התקשוב של הממשלה נעים בין פיתוח מערכות והיערכות למצבי חירום, כדי להבטיח המשכיות עסקית טכנולוגית, לצד המשך מימוש יעדי התקשוב, על מנת להמשיך לממש את חזון הממשל הדיגיטלי: מעבר לענן, דאטה, בינה מלאכותית ושירותים דיגיטליים מתקדמים. הנעלם הגדול, שמשותף לכל פעילות הממשלה, הוא התקציב לשנה הבאה. נכון לעכשיו, אין אופק בדמות תאריך לאישור התקציב, ומרב הסיכויים הם שבעוד שלושה חודשים הממשלה תעבור לתקציב המשכי, שהמשמעות שלו היא הקפאת מרבית התוכניות ועיסוק בעיקר בתחזוקה. זה עלול לפגוע ביישום התוכניות הרבות והחיוניות של התקשוב הממשלתי, ובשירות לאזרח – וזה חבל.

שנה טובה לכולם.ן.