לראשונה בעולם: אלבניה מינתה שרת ממשלה שהיא דמות AI

בצעד חלוצי, מונתה מערכת בינה מלאכותית בשם 'דיאלה' לשרת הרכש הציבורי - השרה הווירטואלית הראשונה אי-פעם ● היא תילחם בשחיתות ותייעל את הממשל, אך המהלך מעלה שאלות לגבי מעמד משפטי ואחריות

השרה הווירטואלית הראשונה אי-פעם. 'דיאלה' שרת הרכש הציבור של אלבניה.

אלבניה נכנסה להיסטוריה באחרונה ועשתה מהפכה דיגיטלית: דמות בינה מלאכותית נכנסה לקבינט שלה.

המדינה מינתה ביום ה' האחרון מערכת AI בשם דיאלה (Diella – שפירושה "שמש" באלבנית), לתפקיד "שרת הרכש הציבורי". זוהי הפעם הראשונה בה מערכת AI תופסת תפקיד בקבינט ממשלתי בעולם כולו. מינויה של דיאלה, שנעשה על פי צו נשיאותי המאשר לראש הממשלה לפקח על הקמת שרת AI וירטואלית, מהווה חלק מרפורמות רחבות יותר נגד שחיתות במדינה, ומצעדים שמטרתם המוצהרת היא לקדם את אלבניה כך שתיישר קו עם דרישות ההצטרפות אל האיחוד האירופי.

'דיאלה' פותחה על ידי הסוכנות הלאומית לחברת המידע של אלבניה, ה-AKSHI. היא הוצגה לראשונה בינואר 2025 כעוזרת וירטואלית המשולבת בפלטפורמת eAlbania. בתפקידה הקודם סייעה בוטית ה-AI לאזרחים בשירותים ציבוריים מקוונים, בהנפקת מסמכים דיגיטליים ובהכוונה בתהליכים בירוקרטיים באמצעות אינטראקציית טקסט וקול. האוואטר שלה הוא דמות נשית אנושית הלבושה בבגדים אלבניים מסורתיים, ופניה וקולה סופקו על ידי השחקנית האלבנית אנילה בישה, בהסכם אשר יהיה תקף עד דצמבר הקרוב.

על פי הדיווחים השונים, עד כה דיאלה כבר טיפלה ביותר מ-36,000 מסמכים וכמעט 1,000 שירותים, ואף סייעה לאזרחים בניווט בכ-95% משירותי הממשלה דרך הפורטל המקוון.

"צעד מכריע להתמודדות עם שחיתות ברכש הציבורי"

כעת, עם קידומה לתפקיד שרת הרכש הציבורי, דיאלה תפקח על תהליכי מכרזים ממשלתיים, במטרה להבטיח הקצאת חוזים ביעילות ובשקיפות וללא הטיה אנושית.

ראש ממשלת אלבניה, אדי רמה, הצהיר כי דיאלה תסייע להבטיח ש"מכרזים ציבוריים יהיו נקיים ב-100% משחיתות". הוא תיאר את המינוי כ"צעד מכריע להתמודדות עם שחיתות ברכש הציבורי", והוסיף: "אנחנו עובדים עם צוות מבריק, שאינו רק אלבני אלא גם בינלאומי, כדי לצאת עם מודל ה-AI המלא הראשון ברכש הציבורי". רמה הדגיש כי המהלך "לא רק ימחק כל השפעה פוטנציאלית על הצעות ציבוריות – הוא גם יהפוך את התהליך למהיר ויעיל הרבה יותר" וכזה שיבוצע "באחריות מלאה".

האם המהלך בכלל חוקי?

עם זאת, מינויה של דיאלה אינו פטור ממחלוקות – מבקרים שונים הביעו ספקות בנוגע ללגיטימיות החוקתית של מתן סמכות מיניסטריאלית למערכת AI, ופוליטיקאים מהאופוזיציה באבניה טוענים כי ממשל דורש אחריות, דבר שאלגוריתם אינו יכול לספק.

בנוסף עלו גם שאלות באשר לפיקוח האנושי על דיאלה ולפוטנציאל למניפולציה של המערכת בהתאם לכוונות המפקחים. על פי הדיווחים, החוקה האלבנית קובעת כי שרים בממשלה צריכים להיות אזרחים כשירים מנטלית ובני 18 לפחות, מה שמעלה תהיות האם AI יכולה למלא דרישות אלו. בצד תהיות אלו נשאל מה יקרה אם השרה הווירטואלית תקבל, למשל, החלטות שגויות, בהיעדר מצפון או שיקולים אתיים.

ד"ר אנדי הוקשאג' מקינג'ס קולג' לונדון, מומחה בבלקן המערבי, בשחיתות ובשלטון החוק, הבהיר כי "AI הוא עדיין כלי חדש – אך אם הוא מתוכנת כהלכה, כאשר מגישים הצעה מקוונת, ניתן לראות בבירור ובצורה קרובה יותר אם חברה עומדת בתנאים ובקריטריונים".

נזכיר כי הדיון המשפטי העולמי סביב מעמד ה-AI הוא סוער למדי – כמעט כולם רואים בבינה המלאכותית אובייקט חוקי וכלי טכנולוגי המסייע לבני אדם. אלא שכשזה מגיע לתהיות חיוניות בדבר האחריות המשפטית על מהלכי המערכת, כמו במקרה של השרה האלבנית, אין הסכמות ברורות על מי אחריות זו תוטל, האם על המפתחים, המפעילים או – על הממשלה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים