ארוחת הערב שלא התקיימה בירושלים

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ורעייתו, מלניה, ערכו בסוף השבוע ארוחת ערב בהשתתפות ראשי חברות הטק המובילות בארצות הברית, ולמעשה בעולם.

מעבר לעובדה שזו הייתה הצגה שעיקרה חנופה וחלוקת מחמאות לנשיא, כמו שהוא אוהב, ראשי החברות דיברו במפגש על ההשקעות הענקיות שהממשל האמריקני עומד להשקיע (וכבר התחיל) בבינה המלאכותית, וכיצד מתכוונים בעמק הסיליקון לקדם את הנושא, כדי להיערך כראוי למהפכה הטכנולוגית, שצפויה להיות בין הגדולות בהיסטוריה, ואולי אף הגדולה ביותר. יש המכנים את מהפכת הבינה המלאכותית "המהפכה התעשייתית החמישית".

אל האירוע הגיעו 33 מנהיגים ודמויות בפרופיל גבוה מעמק הסיליקון, בהם מיליארדרים רבים, וטראמפ תיאר את המשתתפים כ-"קבוצת איי-קיו גבוה". בין האורחים הבולטים היו מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, שישב לצד הנשיא, וביל גייטס, מייסד שותף של מיקרוסופט, אשר הסב לשולחן לצד הגברת הראשונה. עוד נכחו בה, בין היתר: סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI; טים קוק, מנכ"ל אפל; סרגיי ברין, מייסד שותף של גוגל; סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט; סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל אלפבית וגוגל; ובכירים בחברות כמו אורקל, AMD, בלו אוריג'ין, מיקרון ופאלאנטיר.

הושיב את צוקרברג לצידו. דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית. צילום: דוברות הבית הלבן

צוקרברג, למשל, אמר כי מטא מתכוונת להשקיע 600 מיליון דולר בדאטה סנטרים ותשתיות עד 2028. תמונת המצב הכללית שעלתה באותה ארוחה היא שהבינה המלאכותית מעלה הילוך, ובשנת 2026 תאיץ את המפץ הגדול שכולם מדברים עליו.

למה זה לא קורה פה?

בישראל לא נערכה פגישה כזו. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא אירח בשנים האחרונות לארוחת ערב, ואפילו לא לפגישה בלשכתו, את ראשי ענף ההיי-טק הישראלי. הקטר של המשק לא זכה להיכנס בשערי לשכת ראש הממשלה, וכנראה שלא יזכה בכך גם בתקופה הקרובה. האם התשובה לכך נעוצה בזה שההיי-טק הישראלי התגייס למאבק נגד המהפכה המשפטית שנתניהו הוביל? שאלה טובה.

הציפיה לקיים מפגש כזה אינה מוגזמת. בעשור הקודם נהג נתניהו להיפגש עם ראשי התעשיה לפחות פעם בשנה. חלק מהפגישות האלה לא היו מתוקשרות, כדי לאפשר לכל המשתתפים בהן לדבר באופן חופשי, להעלות את הבעיות ואת הפתרונות, לשמוע ולהשמיע. אנשים שהשתתפו בפגישות אלה התרשמו לטובה מההבנה וההקשבה של נתניהו, מההעמקה שלו בפרטים ומהבטחותיו לטפל ולקדם. זה היה לפני מהפכת הבינה המלאכותית. ולא רק נתניהו: כראש ממשלה, נפתלי בנט, בעצמו בוגר ענף ההיי-טק, נפגש עם ראשי התעשייה, ושר האוצר שלו, אביגדור ליברמן, קיים פגישות שוטפות עם ראשי איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים.

פגישה כזאת נחוצה דווקא עכשיו, מאחר שאנחנו נמצאים הרבה מאחורי המדינות הגדולות והמפותחות במרוץ המטורף לבינה המלאכותית. האזהרות של גורמים רבים, בהם של ועדות ממשלתיות שהוקמו לנושא, לא מביאות את נתניהו לקיים מפגש שכזה. לא אותו ולא את שר האוצר הכושל שלו, בצלאל סמוטריץ'. גם לא הדיונים, הדו"חות והמחקרים שמצביעים על אותו פיגור משמעותי שישראל נמצאת בו, בכל מה שקשור לפיתוח בינה מלאכותית, מחקר ובעיקר תשתיות. חוקרים מישראל שמנסים לקדם מחקרים כאלה נתקלים בקשיים – הן בגלל העדר כוח מחשוב והן בגלל הקושי לייצר שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים וארגונים שונים, בעיקר על רקע המשבר עקב המלחמה בעזה, שבמקומות מסוימים אף מגיע לכדי חרם אקדמי.

יש המלצות ועדה – אז מה?

הדבר המעשי היחיד שעשתה ממשלת נתניהו בנושא הוא הקמה של ועדה בראשות פרופ’ תא”ל (מיל’) יעקב נגל, שמטרתה הייתה לדון בדרכים להאצת תחום הבינה המלאכותית. הוועדה הוציאה דו"ח חמור, שבו היא קבעה ש-"למרות האקו-סיסטם המוצלח של חברות ההזנק החזקות בתחום, מעמד המדינה ירד בשנים האחרונות, וללא פעולות מתאימות ומהירות, ישראל לא רק שלא תוכל לשפר את מעמדה המידרדר, אלא תחווה הידרדרות נוספת ומהירה".

יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, מגיש את הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצילום גם רוב חברי הוועדה והשרים בצלאל סמוטריץ' וגילה גמליאל. צילום: קובי גדעון, לע"מ

ההמלצה של הוועדה היא להתמודד עם המציאות הזו על ידי הקמת גוף מתכלל, בין משרדי, בהובלת משרד ראש הממשלה, כדי שיתאם בין הגופים השונים שעוסקים בנושא וינתב תקציבים לשורה של תחומים ומגזרים, שכל אחד מהם הוא חלק משרשרת שתוביל להיערכות לעידן החדש. מדובר בעיקר במערכת החינוך, צה"ל, האקדמיה ושוק התעסוקה, שכבר מתחיל להשתנות. אלא שככל הידוע, גם דו"ח הוועדה בראשות מקורבו לא הביאה את נתניהו לקיים פגישות רציניות בנושא.

גם בישראל, מן הראוי שתתקיים פסגת טק ברמה הלאומית הבכירה ביותר, שתתחיל לגלגל את הקמתן של תוכניות פעולה מיידיות ומבצעיות, רגע לפני שאנחנו מאבדים את היתרון היחסי שלנו בזירה הטכנולוגית בעולם

חוסר ההיערכות של ישראל לעידן הבינה המלאכותית נידון בכתבה ששודרה בשבוע שעבר בחדשות 12. נושא הכתבה היה: האם הסטארט-אפ ניישן נכשלה בהיערכות לעידן החדש? בחירת הכותרת הייתה שגויה, כפי שהוכח בשידור עצמו: לא הסטארט-אפ נכשל אלא הניישן, הממשלה, שלא מדברת עם ראשי הענף, לא שומעת את המצוקות שלהם ואפילו לא דנה בהמלצות של הוועדה שהיא עצמה מינתה.

יישום בינה מלאכותית בשוק הארגוני

כאשר מדברים על בינה מלאכותית, השיח מתמקד בצד של המשתמשים: הרבה יותר מדברים על צ'טבוטים שאנשים אוהבים להשתמש בהם, כמו ChatGPT וג'מיני, ועל מושגים כלליים בנושא, כגון LLM (מודל שפה גדולה), ופחות על איך ה-GenAI באה לידי ביטוי בשוק הארגוני. ובכן, קצב היישום של הבינה המלאכותית היוצרת בשוק הארגוני איטי. אלא שככל שהזמן חולף, המהפכה מתקדמת בקצב מטורף, ובהעדר תשתיות, כוח אדם ורגולציה מתאימה, הארגונים לא יוכלו להדביק אותו.

זאת ועוד, במפגש של פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (א') בהובלת היו"ר, רונן זרצקי, הדעה הרווחת בקרב המשתתפים הייתה שעידן הפיילוטים בתחום ה-GenAI בארגונים הסתיים, ובשנה הבאה הם יידרשו להרחיב את השימוש בה. זה יקרה בעיקר בגלל לחץ ההנהלות, שרואות במהפכה זו דרך להתייעל, לחסוך תקציבים ואולי כוח אדם. הדבר מטיל אחריות כבדה על המנמ"רים, שיצטרכו להתמודד עם החסמים האלה, אל מול הדרישה שמגיעה מלמעלה.

הדילמות האלה יהיו בין הנושאים שיידונו בוועידת ה-GenAI של אנשים ומחשבים, שתתקיים בחודש דצמבר.

השורה התחתונה: גם בישראל, מן הראוי שתתקיים פסגת טק ברמה הלאומית הבכירה ביותר, שתתחיל לגלגל את הקמתן של תוכניות פעולה מיידיות ומבצעיות, רגע לפני שאנחנו מאבדים את היתרון היחסי שלנו בזירה הטכנולוגית בעולם. לתשומת לב הקוראים ב. נתניהו ו-ב. סמוטריץ'.