מה נדרש לעשות כדי לקדם את ישראל בתחום ה-AI?

זה לא סוד שישראל קצת איחרה לעלות על הגל של הבינה המלאכותית, ובתוכה ה-GenAI. לא ראינו בישראל חברות שפיתחו טכנולוגיות ומודלי AI בסדר גודל של ChatGPT וג'מיני, ומדינות אחרות, בעיקר ארצות הברית, עוקפות אותנו בתחום. עם זאת, זה גם לא סוד שישראל היא מדינה ברוכת כישרונות טכנולוגיים, שיכולים לקחת את תעשיית הבינה המלאכותית צעד אחד קדימה.

אחת מהחברות המובילות בתחום הבינה המלאכותית, בעלת פעילות ענפה כאן בתחום ה-AI, היא אנבידיה. מוקדם יותר החודש היא הודיעה על תכנונה להרחיב דרמטית את פעילותה בארץ, על ידי הקמת קמפוס עצום, שהעובדים בו יעסקו בין השאר בתחום הבינה המלאכותית.

נתי אמסטרדם, קאנטרי דירקטור של אנבידיה בישראל, הוזמן לכנס הבינה המלאכותית שערך שירות התעסוקה ביום ה' האחרון בקמפוס הסטארט-אפים של גוגל בתל אביב, כדי לתת סקירה על מצב התחום בישראל, וכיצד ארגונים צריכים להיערך לעידן ה-AI.

אמסטרדם ציין כי אנבידיה ישראל מעסיקה מעל 4,500 עובדים – כפול ממספר העובדים שלה כשרכשה את מלאנוקס ב-2019. מרכז המו"פ הישראלי שלה הוא השני בגודלו של החברה בעולם, וכמה עשרות חוקרים שמועסקים בו מפתחים את ה-AI עבור אנבידיה לטווח הארוך. כמו כן, פעילותה בארץ כוללת תוכנית לתמיכה בסטארט-אפים, קשרים עם האקדמיה ואת פיתוח מחשב העל Israel-1.

"המבנה של ישראל ייחודי: הוא מתחיל ממערכת החינוך, משם לצבא ומשם לתעשיית ההיי-טק. צריך להשקיע בכל אחת מהשכבות – ממערכת החינוך דרך מערכת הביטחון ועד לתעשייה. אנחנו, באנבידיה, מקבלים סיוע מהממשלה ועושים איתה פרויקטים, והיינו רוצים לראות יותר מזה", אמר.

"יש בישראל מעל 400 מרכזי מו"פ של חברות גלובליות, שעוסקות בתחום ה-AI. הן מפתחות את יכולות הבינה המלאכותית בארץ ומייצאות אותן מכאן", ציין.

"אנבידיה משתלבת בתעשיית ה-AI בין היתר כי זו צריכה הרבה כוח מחשוב. זה כולל את השלבים הבאים של הבינה המלאכותית: סוכני ה-AI, וכן ה-AI הפיזיקלי, הרובוטי והתחבורתי", הוסיף אמסטרדם.

שלושה אזורים מרכזיים שבהם ה-AI משנה ארגונים

אמסטרדם ציין כי "יש שלושה אזורים מרכזיים שבהם הבינה המלאכותית משנה ארגונים: היא עושה משימות רפיטטיביות (שחוזרות על עצמן – י"ה) יותר מהר, מה שמפנה כוח אדם למשימות עם ערך רב יותר. האזור השני הוא שיפור חוויית המשתמש, והשלישי – היא יוצרת דרכים חדשות ליצירת תקשורת".

הוא הוסיף כי "סוכני ה-AI משנים את העולם, ובעתיד יהיו יותר סוכנים מבני אדם. כבר כיום, הסוכנים יודעים לפתור בעיות מורכבות טוב יותר מבני אנוש".

לסיכום אמר אמסטרדם: "אני אופטימי לגבי עתיד תעשיית הבינה המלאכותית בישראל, משום שאנחנו מדינה שמיוחדת בטאלנטים שלה ובדרך שבה אנחנו מתמודדים עם האתגרים. כאמור, צריך להשקיע יותר בחינוך לבינה מלאכותית – מבתי הספר התיכון וקדימה, וגם ב-AI בתוך הארגונים".

"ניסוי החייזרים" והבינה המלאכותית

דניאל שרייבר הוא מייסד-שותף ומנכ"ל למונייד, יו"ר מכון פרוזאיק לבינה מלאכותית ומרצה מבוקש בתחום. הוא מפורסם ב-"ניסוי החייזרים", שיסופר עליו בהמשך. גם הוא הרצה בכנס של שירות התעסוקה, והרצאתו כללה שלושה מסרים מרכזיים: הבינה המלאכותית מספקת אינסוף מוחות עילאיים בחינם, ויש לכך משמעות רבה, היא מייצרת שפע ללא תלות בעבודה, וכל זה מצריך האצה של יישום מדיניות ממשלתית מתאימה, "כדי לאפשר לכולנו לנצח בעידן ה-AI".

"בשנה וחצי האחרונות", אמר שרייבר, "עלות ה-AI ירדה ב-99.7% והביצועים שלה זינקו לרמה של דוקטור. בשנה וחצי, היא התקדמה מלהיות בעלת ידע של אדם ממוצע לזה של אדם שעושה פוסט דוקטורט".

"נכון שה-AI עדיין נותנת תשובות שגויות, אבל יש לזכור שלפני שנה וחצי-שנתיים היא נתנה תשובות מטופשות לחלוטין. הבינה המלאכותית כבר עברה את הדרך הקשה, ומעבר מטעויות פה ושם, כמו שקורה במצב הנוכחי, ל-לעשות את כל מה שבן אדם יכול לעשות ויותר מזה הוא קצר מאוד", הדגיש.

הוא הוסיף כי "אני לא מבין איך אומרים שה-AI לא תחליף בני אדם. המקומות שבהם לבן אדם יש יתרון יחסי מול המכונה הולכים ומתכווצים. קחו, למשל, את למונייד: בגלל ה-AI, הכפלנו את ההכנסות תוך שהקטנו את מצבת כוח האדם, ועוד היד נטויה. לא פיטרנו, אבל גם לא גייסנו מאות אנשים שהיינו אמורים לגייס לפי התוכניות המקוריות שלנו".

דניאל שרייבר, מייסד-שותף ומנכ"ל למונייד ויו"ר מכון פרוזאיק לבינה מלאכותית. צילום: אושרי צילום

שרייבר ציין גם את הקטנת העלויות המשמעותית שהבינה המלאכותית מביאה לארגונים: "כיום, כשהמתכנת הוא הגורם האנושי, אפשר לקנות חמש שנות תכנות במיליון דולר. בסוף העשור, הסכום הזה יקנה בערך 90 אלף שנות פיתוח – בגלל הבינה המלאכותית. היא תביא לכך שבתוך חמש שנים, יהיה לסטארט-אפ את כוח הפיתוח שיש כיום רק לחברות בודדות בעולם. זה יהיה עידן שונה תכליתית מהעידן הנוכחי, והוא לא ישפיע רק על מפתחי התוכנה, אלא גם על רואי חשבון, רופאים, דיאטנים, פסיכולוגים ומה שלא תרצו".

האם ה-AI טובה לאנושות או לא?

שרייבר שאל בהרצאתו את השאלה שבכותרת, והשיב: "איך נגיב ומה נעשה – זה מה שיעשה את ההבדל". כאן הוא הגיע לניסוי החייזרים: "אם נמשיך בדרך הנוכחית, וחמישה מיליון חייזרים, שמוכנים לעבוד בחינם, ינחתו כאן יום אחד – למחרת כל הישראלים יהיו מפוטרים. יהיו חמישה מיליון מובטלים חדשים. פיטורים מביאים לאובדן ההכנסה, ואם כולם יפוטרו – זה יקריס את הצריכה הביתית. עם הנפילה בביקושים, הייצור יצטמצם, הרווחים של החברות יצנחו, המשק יתכווץ, רמת החיים תרד והספירלה תדרדר אותנו לדיסטופיה".

"זה לא חייב להיות ככה", אמר. "ה-AI עושה שני דברים כשהיא מחליפה אותנו: מגדילה את הייצור ומקטינה את הצריכה. כלומר, מגדילה את השפע, אבל מהצד השני מקטינה אותו. כאן אנחנו צריכים 'לשחק'. מה שאנחנו צריכים לעשות הוא לחלק את השפע, כדי שיגיע לכל אחת ואחד מאתנו – הן כי זה הדבר הנכון לעשות והן כי אם זה לא ייעשה, לכולם יהיה רע. כשעושים את זה, מס רווחי יתר שיוטל על החייזרים יממן הכנסה לכולם והביקושים לא ירדו. כולם יפוטרו, אבל יהיה להם כסף בכיס. כך הייצור יגדל והמחירים ירדו. המשק יגדל, רמת החיים תעלה והספירלה תמשיך מעלה מעלה, עד לאוטופיה".

"אני לא צופה שה-AI תחליף את כל העובדים, אבל גם אם זה יקרה, זה יכול לקחת אותנו לאוטופיה", אמר שרייבר. "זה דורש מדיניות: למסות את רווחי הבינה המלאכותית לפני שהם מתפזרים ולחלק את כספי המיסים לאלה שהבינה המלאכותית מביאה לפיטוריהם".

"איפה ישראל יכולה לנצח בתחום ה-AI?", שאל והשיב: "לא ניהפך לטייוון ולא נהיה כוכבים בייצור שבבים ל-AI. גם לא בחוות שרתים ענקיות. גם את המודלים שמשתמשים בחוות האדירות האלה אנחנו לא רואים בארץ. יהיו מאות ואלפי חברות שיהיו שוות מיליארדים, שיעסקו ברמה האפליקטיבית – ושם ישראל יכולה לנצח. למונייד, למשל, לוקחת את השבבים של אנבידיה אחרי שגוגל ואחרות מסיימות להעביר אותם לדאטה סנטרים, והופכת אותם לאפליקציה בתחום הביטוח. אפשר לעשות את זה גם בתחומים אחרים, ואת זה אנחנו, הישראלים, יכולים לעשות".

"ממשלת ישראל חייבת לאמץ חזון כמו זה שהיה לנשיא האמריקני, ג'ון קנדי, שאמר בראשית שנות ה-60 שארצות הברית תגיע לירח עד סוף העשור. זה היה נראה אז בלתי אפשרי, אבל עובדה שניל ארמסטרונג ובאז אולדרין דרכו על אדמת הירח ב-1969", אמר שרייבר.

הוא הציע לממשלה "לקצץ תקציבים, לא להגדיל אותם, משום שגופים ממשלתיים ופרטיים יאמצו בינה מלאכותית רק כשהיעדים יהיו בלתי אפשריים להשגה בלעדיה".

לסיכום הוא אמר כי "השנים הבאות יביאו איתן אינטליגנציה אינסופית וחינמית, וצריך לחשוב על המשמעויות של זה ומה צריך לעשות. הממשלה תצטרך לוודא שאף אחד לא יישאר מאחור, והיא צריכה לייצר את התמריצים והיכולות כדי שהסטארט-אפים ייצרו את אותו שפע, שיגיע לכל בית בישראל".

האם הממשלה באמת תעשה את זה?

אביתר פרץ, סגן החשב הכללי במשרד האוצר לדאטה, חדשנות ודיגיטל, אמר באירוע כי "התפקיד שלנו הוא לגרום לדברים לקרות. החשב הכללי, יהלי רוטנברג, פועל בכל כוחו כדי להאיץ את משרדי הממשלה להטמיע בעבודתם כלי AI מתקדמים. הנושא ממש בנפשו".

אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר לדאטה, חדשנות ודיגיטל. צילום: ניב קנטור

"לאור חשיבות הנושא, חרף התקופה התקציבית המאתגרת, בקרוב נקדם תוכנית ממשלתית שתביא לפישוט הליכים ביורוקרטיים. בעשור האחרון עסקנו רבות בדיגיטציה, אבל לא נגענו די ברגולציה. כניסת ה-AI תוכל לסייע לנו בכך, ובחודשים הקרובים נראה בשורות בעולמות התשלומים, השכר ועוד. הדברים יעבדו אחרת, בצורה יעילה יותר", הוסיף פרץ.

הוא אמר כי "אנחנו עושים ככל האפשר כדי להאיץ את הטמעת הבינה המלאכותית בממשלה. אנחנו בעיצומה של מהפכה היסטורית, ואם נמשיך לעסוק בשאלות רגולטוריות, הגבלת משאבים לתשתיות וכו'… – נהיה לא רלוונטיים. מוכרחים לבוא ממקום של אמון, לנהל סיכונים ולא למנוע אותם".