"במהלך המלחמה הגדלנו את תשתיות הסלולר באיו"ש במאות אחוזים"

"תוך כדי המלחמה שדרגנו את מערכות השליטה והבקרה הצבאיות לגרסה מעודכנת. עשינו זאת בדם, יזע ודמעות, כמעט בלא תמיכה", כך אמר סא"ל ר', מפקד גדוד הקשר (מנמ"ר) של אוגדת איו"ש (אזור יהודה ושומרון) בפיקוד המרכז.

סא"ל ר' ציין בראיון לאנשים ומחשבים כי "המטרה שלנו היא לספק את כל מה שנדרש תקשובית ל-'לקוח' המבצעי – הלוחמים.ות שבקצה, ומפקדי.ות הכיתות והפלוגות. במקביל, אנחנו דואגים גם למפקד האוגדה, האחרון בשרשרת המזון של ה-ICT. היקף הכוחות גדל משמעותית, ובהתאמה היקף תעבורת הסלולר, שצמח בכ-400%. כדי לספק לכלל הכוחות יכולות פיקוד ושליטה (פו"ש), עם רציפות מבצעית, הקמנו תשתיות סלולר נוספות, כדי שהם ישתמשו כמה שיותר בתווך ובמכשירי סלולר צבאיים, ולא ביישומי מדיה חברתית אזרחיים".

ר', בן 38, החל בתפקידו כחודש לפני ה-7 באוקטובר. "לפני המלחמה, הכוחות היו בעיקר סדירים, הם איישו את הגזרה. מאות אנשי מילואים חברו לאנשי הסדיר והקבע באופן מיידי, והם בפירוש הצילו את הצבא בשבת הארורה", אמר.

"כבר בחודש הראשון של המלחמה", ציין, "התחלנו להגדיל את יכולות הרציפות של הקשר והפו"ש, ברמת המפקדות ובעיקר לטובת מחשוב הקצה, הלוחמים בשטח. הקמנו עשרות אתרים צבאיים ובנוסף, התבססנו על אתרים של חברות הטלקום האזרחיות, לטובת הגדלת הכיסוי התקשורתי בתווך הסלולר".

שדרוג בעולם השו"ב

ר' הצביע גם על שדרוג שהוא ואנשיו ביצעו בעולם השו"ב. "כחלק מפרויקט צי"ד, צבא יבשה דיגיטלי, שדרגנו את מערכת משואה – מגרסה 700 לגרסה 750, הדור החדש והמשופר של מערכת השליטה המרכזית, לטובת העמקת הקישוריות והשילוביות של הכוחות. החלטנו לעשות זאת, ועשינו את זה כמעט ללא תמיכה. סיפקנו לכוחות יותר שליטה ובקרה והעצמנו את יכולות הניהול שלהם", אמר.

"ברמה האפליקטיבית", ציין, "המפתחים בגדוד פיתחו 10 יישומים בעולמות השו"ב, התהליכים המבצעיים והניהול. בנינו ממשקים לטובת עבודה משותפת על מערכת מבצעית אחת של האוגדה, כדי שכולם, כולל כולם, ידברו על מערכת אחת, בשפה אחודה, עם הקשרים ועם יותר תובנות מבצעיות. המערכת עבדה בהצלחה וכעת בוחנים בצה"ל יישום שלה במקומות נוספים".

לוויינים בשמי ג'נין

"תחום נוסף הוא כיסוי באמצעות לוויינים – והעמקנו אותו במלחמה", סיפר ר'. "נכנסו עם הלוויינים חזק לעומק מחנות הפליטים. הרמנו אתרים עם לוויינים וכלים ממוגנים, כי רצינו לשמר יכולות כיסוי שהשגנו במבצעים קודמים, ושדרגנו את היכולות הללו לטובת הכוחות הלוחמים, למשל בצפון השומרון בכלל ובג'נין בפרט. ככה הם קיבלו יותר יכולות פו"ש, ויכלו להתנייד טוב יותר באזורים מורכבים, שופעי טרור, שבעבר – הכיסוי התקשורתי שלהם היה דל. המציאות חייבה אותנו לעשות זאת".

ג'נין. צילום: ShutterStock

הוא הסביר ש-"הצורך בשפה אחודה נובע גם מכך שאנחנו פועלים בזירה שיש בה גם כוחות אזרחיים. אמנם צה"ל הוא הריבון, אבל נדרשנו לתקשורת גם עם המשטרה, כיבוי אש, מגן דוד אדום, משמר הגבול וההתיישבות. התעקשנו שלא להכניס מערכות קשר נוספות, ובמקום זאת הוספנו יכולות חיבוריות וקישוריות למערכות הקיימות. לא רצינו שהכוחות יסתובבו עם יותר ממכשיר אחד. פעלנו בשני ערוצים: שדרוג של הקשר הצה"לי לצד בניית יכולות לקשר של כלל גופי החירום האזרחיים. אנשי יחידת לוט"ם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר היו חלק מהעניין והם סייעו לנו – וכיום כל המערך המורכב הזה מנוהל".

עוד הצביע ר' על השימוש של הכוחות הלוחמים ברחפנים – צבאיים ואזרחיים כאחד. זאת, כדי לכוחות לראות את התמונות – גם במפקדות וגם בשטח, בכף היד. "התמונות שודרו בזמן אמת, וכך לקח שניות בודדות מהרגע של זיהוי המחבל, שפרטיו נמצאים במאגרי המידע, ועד שהכוח בשטח קיבל התראה אודותיו. כמעט שאין שיהוי במערכות, צמצמנו אותו לפחות מחמש שניות. כל לוחם וכל כוח מקבל תמונת מצב על כוחותינו ועל האויב, על מפה דיגיטלית", אמר.

"בעולם ה-BI", ציין סא"ל ר', "בנינו יכולות נוספות עם נדבך משמעותי: מעבר ממידע לידע. יש בגדוד אנליסטים, חיילים שמתמחים ב-BI, שתפקידם להפוך את הנתונים הנאספים לידע עם תובנות מושכלות. הם יושבים עם הכוחות והמפקדים בשטח, שואלים שאלות ומזהים פערים ובעיות. על בסיס הצורך, הם בונים לוחות מחוונים (דשבורדים) עם תשובה חזותית לשאלות כגון: היכן נזרקים הכי הרבה בקבוקי תבערה? או איפה ומתי יש מארבי ירי? המנתחים הכניסו את כלל הנתונים למקום אחד, לטובת הפקת ידע – והקפיצו את היכולות המבצעיות".

מה עם השילוביות הרב זרועית?
"בהיבט הזה, העמקנו את הממשקים שבנינו לעבודה מול זרועות אחרות בצבא, ובראשן חיל האוויר. התקשוב היה שותף פעיל בתקיפות. הקמנו מרכז תקשורת ופיקוד משולב, שעסק בהכוונה ותזמור של כלל הכוחות: חיילים בקרקע, מטוסים, מסוקים, רחפנים וכטב"מים – מסוג זיק, וגם אחרים".

לסיכום אמר סא"ל ר' כי "כיום, הכול מנוהל בדיגיטל. הגדוד הוא הקטר הדיגיטלי של האוגדה והמרחב, ואנחנו פועלים ללמוד, לנטר ולשפר את כלל היבטי הדיגיטל. היינו שותפים מאפשרים ולקחנו חלק פעיל בלחימה במפקדות הטרור ובמחנות הפליטים. לחיילי הגדוד יש DNA איכותי, וזה מאפשר למידה מהאירועים בהיקף נרחב. השנה ובשנה הבאה נשלים את הטיפול בסוגיות התקשורת והקשר בממד הרב ארגוני".