"יש להקים גוף לאומי למלחמה בהונאות הפיננסיות ברשת"

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח"כ יאסר חוג'יראת, קיימה אתמול (ב') דיון בנושא הונאות פיננסיות מתוחכמות ברשתות החברתיות, שהולכות ומתגברות בתקופה האחרונה.

מהדיון עלה כי עיקר ההונאות החדשות מקודמות ומשווקות בתוך הפלטפורמות החברתיות עצמן – פייסבוק, אינסטגרם ועוד – תוך ניצול מנגנוני הפרסום שלהן.

עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי אמר כי רבע מהתלונות שהגיעו השנה לקו החם של האיגוד, הן על הונאות פיננסיות, ורובן קשורות לפלטפורמות המדיה החברתית. לדבריו, כל שנה מגיעות לקו החם של האיגוד אלפי תלונות, ומתחילת השנה מספר הדיווחים על הונאות פיננסיות – הולך וגדל.

חברי הוועדה התרשמו שהתופעה אינה מקבלת מענה הולם מצד גופים מדינתיים.

יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג'יראת, אמר: "הגיעה לידינו תמונת מצב מדאיגה של עלייה במספר ההונאות, בייחוד עם התפתחות טכנולוגיות הבינה המלאכותית. יש צורך דחוף להגביר את המודעות הציבורית להבנה שמה שמוצג ברשת ובמדיה החברתית יכול להיות עוקץ מתוחכם. המצב הנוכחי מדאיג ואינו מקבל מענה הולם, לא מהמדינה ולא מרשויות האכיפה. הטיפול של הרשויות מאוד מוגבל ואינו יעיל. יש לקדם את הטיפול בנושא ברמה של אכיפה ומדיניות, ולבדוק איפה ניתן לקדם חקיקה שתצליח לצמצם ככל הניתן את ההונאות ברשתות", אמר ח"כ חוגיראת.

פלטפורמות חברתיות שבהן "חוגגות" העקיצות הפיננסיות. אינסטגרם ופייסבוק מבית מטא. צילום: Shutterstock

גולשים שנעקצו פיננסיות ברשת העידו בוועדה

הוועדה שמעה מספר עדויות של גולשים שנעקצו פיננסיות באמצעות הרשת. אחת מהן הייתה של לירון מרקן, מנהל קשרי לקוחות של רופא קרדיולוג בכיר, שהציג עדות מזעזעת על גניבת זהותו לצרכי הונאה רפואית. לדבריו, הזהות שלו נגנבה ופורסמו בשמו פרסומים כוזבים שבהם הוא מעיד שניסה תרופה חדשה, דברים שלא קרו מעולם. "הפרסומות מקדמות תרופה שעלותה 240 דולר, כאשר הקהל המטורגט הוא אנשים מבוגרים, שרוכשים משהו שלא עושה שום דבר ובסופו של דבר מפסיקים טיפולים אמיתיים", אמר מרקן. הוא הגיש תלונות למשטרה ולגופים השונים, ובכל מקום רלוונטי, אך לדבריו – כלום לא נעשה והפרסומת המתחזה חוזרת כל תקופה. הוא הביע תסכול רב מחוסר הטיפול במקרה שלו.

גולש אחר, שמסר עדות לא פחות מזעזעת, הוא תמיר מנדובסקי, מחבר ספר "השקעות לעצלנים", שגם מקיים פעילות הדרכה וייעוץ לאנשים. הוא סיפר על מקרה שבו השם והתמונה שלו הופיעו במקום שבו לא פרסם, יחד עם הכיתוב "יש כסף קל". "אנשים נכנסו ורכשו דברים על בסיס הזהות הגנובה שלי. היו מספר פרופילים והמתחזה המשיך להתחזות, על אף שדיווחתי עליו", סיפר מנדובסקי. בוועדה העיד גם מתן פוימרצקי, בן 35 ועובד בהיי-טק, שסיפר כיצד נעקץ בסכום של מעל מאה אלף שקל על ידי גורם ששכנע אותו כביכול להשקיע במניה, והצליח לרכוש את אמונו, כי ראה את תמונתו של מנדובסקי, שהיה מוכר לו מספריו.

בכל המקרים שבו וטענו אלו שנעקצו כי פנו אל מטא, דרשו להוריד את הפרופילים של המתחזים, ולא קיבלו שום סיוע. במקרים מסוימים, אמרו אלו שנעקצו, פייסבוק הורידה את המודעה, אבל לא חסמה את הפרופיל והמתחזים המשיכו לעקוץ אנשים תמימים, בעזרת פרופילים שונים וכלים מתוחכמים מבוססי בינה מלאכותית.

"ברור שאין הגנה הרמטית"

יהודה בן יעקב, נציג מטא, לא נתן תשובות ישירות לאותם מקרים שהועלו ולעוד הרבה כמוהם. הוא הסביר כי מדובר בתופעת פשע גלובלית, עם עבריינים מאוד מתוחכמים. "לפייסבוק יש שלושה מיליארד גולשים, החברה משקיעה משאבים רבים להילחם בתופעה עולמית זו, אבל ברור שאין הגנה הרמטית, ומה עוד שהפושעים משנים שיטות תקיפה בתדירות רבה, מה שמחייב גם את פייסבוק לתת מענה מתאים", אמר בן יעקב.

סנ"צ אלעד בליבאום, רמ"ד אסטרטגיה וסייבר במשטרת ישראל, הציג תמונת מצב מורכבת. לדבריו, מחוללי הפשיעה הם לא בישראל, והם מתמקדים בהונאה – כאשר מחוללי הפשיעה פעילים בארץ. הוא הדגיש שהמקרים לא ממוקדים דווקא פה ושהוא לא אומר זאת כדי לברוח מאחריות, אלא בגלל סוגיית שיתופי הפעולה בנושא. "ההונאות הפיננסיות פוגעות בחוסן הלאומי של ישראל. המשטרה הייתה במועצה לביטחון לאומי, במשרד האוצר ובמערך הסייבר ונתנה המלצה להקמת גוף מתכלל שיפעל בנושא בצורה רוחבית. נדרש כאן גוף שיטפל בהכל ולהקים מנגנונים משותפים שמטפלים ברמה אופרטיבית. זה משהו שקורה במדינות אחרות, אך לצערו הדבר לא קרה עד כה בישראל". אמר בליבאום, שהבהיר כי "יש להקים גוף לאומי למלחמה בהונאות הפיננסיות ברשת".