וורנר קרוץ-פוגל, אינטל: "יש פעילות ערה בשוק המיחשוב עתיר הביצועים בישראל"

"התרשמנו מאוד מהרמה המקצועית הגבוהה בישראל, ומהרצון להרחיב יכולות עם חומרה קיימת תוך טיובה עם כלי תוכנה", אמר קרוץ-פוגל, מנהל שיווק טכני בקבוצת התוכנה והשירותים של אינטל, שביקר לאחרונה בישראל ביחד עם רלף דה ווגרני, מנהל פיתוח עסקי בקבוצה באזור EMEA ● השניים נפגשו עם נציגי גופים שונים העוסקים בתחום ה-HPC, בהם מכון ויצמן, הטכניון והתעשייה האווירית ● קרוץ-פוגל הוסיף, כי "לא רבים יודעים שאינטל היא לא רק חברת מעבדים, וש-5% מהפעילות שלנו היא בתחום התוכנה"

"בישראל יש פעילות ערה בתחום המיחשוב עתיר הביצועים (HPC), ובמהלך ביקורי שם נפגשתי עם כ-10 גופים באקדמיה ובשוק המסחרי-בטחוני העוסקים בתחום זה", כך אמר וורנר קרוץ-פוגל, מנהל שיווק טכני בקבוצת התוכנה והשירותים באינטל (Intel). קרוץ-פוגל ביקר לאחרונה בארץ ביחד עם רלף דה וורגני, מנהל פיתוח עסקי בקבוצת התוכנה והשירותים של אינטל באזור EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). השניים היו אורחי חברת מאגרי תוכנה, מפיצת תוכנות אינטל בישראל.

מה עשיתם בביקורכם בישראל?
"נפגשנו והצגנו את כל מערך כלי התוכנה שלנו לתחום מיחשוב עתיר ביצועים לכ-10 גופים רלבנטיים בקהילת ה-HPC, כמו מכון ויצמן, שיש בו חווה של מאות צמתים בחדר אחד לביצוע מגוון מחקרים, האוניברסיטה העברית, שיש בה אשכול ענק, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, התעשייה האווירית, אורבוטק ועוד. התרשמנו מאוד מהרמה המקצועית הגבוהה בגופים אלה, ומהרצון להרחיב יכולות עם חומרה קיימת תוך טיובה עם כלי תוכנה".

קרוץ-פוגל התייחס לקשר בין אינטל לתחום התוכנה ואמר, כי "לא רבים יודעים שאנחנו לא רק חברת מעבדים. 5% מפעילותנו הם בתחום התוכנה – חלק מזה בדברים פנימיים, כי התוכנה מסייעת לנו בבניית מעבדים. החלק האחר עוסק באיך להשתמש במעבדים, כלומר: איך לתכנת אותם, בסקאלה המלאה – החל ממעבדים משובצים דרך שרתים ועד קצה עליון של המיחשוב עתיר הביצועים. יש לנו שורה ארוכה של מהדרים, כלים וספריות, שאינטל מפתחת ותומכת בהם כדי להטמיעם מהר בשוק".

לדבריו, "אין טעם לפתח מעבדים חזקים ולא לנצל אותם. לכן, צריך לפתח כלים חזקים, המאפשרים להפיק מהמעבדים את המקסימום. זו הסיבה הכללית לכך שאנו עוסקים בתוכנה, עם טווח מלא של כלים".

ספר יותר על פעילותכם בשוק ה-HPC.
"אשכולות של מחשבים (Clusters) מורכבים היום ממעבדים רבים, שכולם מרובי ליבות – 8, 16 או יותר. במכון ויצמן יש 1,000 ליבות ב-250 צמתים (Nodes). מכונות אלה משמשות בדרך כלל לחיזוי  מזג אוויר ועיבודים כבדים אחרים.

האתגר הוא לבצע באשכולות כאלה תכנות מקבילי באופן נכון כדי לנצל את כוח העיבוד. אפשר לראות תכנות מקבילי במספר רמות: הראשונה היא רמת פקודות, בה המהדר עוזר לאתר איזה פקודות ניתן להוציא לחישוב וקטורים ו-'צינורות' (Pipes) של נתונים.

השנייה היא רמת ה- Thread – טיפול בריבוי ליבות ובכל מה שקשור לזיכרון משותף. זה נפתר על ידי מהדרים וספריות – מהדרים עם מתגים שמהדרים ישירות לנימים (Threads) רבים, וספריות מתמטיות כמו MKL, המהודרות ידנית כדי לרוץ אוטומטית על ליבות רבות.

רמה שלישית של מקביליות היא מעבר לשרתים יחידים – אשכולות שרתים רבים עם חיבוריות ביניהם. אלה  מכונות זיכרון משותף עם עשרות או מאות צמתים. תקשורת ברשת מבוצעת בדרך כלל בשימוש ב-Library  Intel MPI שמיועדת לתכנות אשכולות.

יש לנו כלי תוכנה עבור כל רמה מאלה, ושילבנו אותם עבור אשכולות מיחשוב בחבילתIntel Cluster Toolkit בה יש הכול – כמו באולר שוויצרי.

זו עובדה לא ידועה בשוק שיש דבר כזה, ועד כמה כדאי להשתמש בו. זהו מערך הבא כיחידה אחת, עם רישיון אחד והתקנה יחידה המופצת לכל האשכול".

מיהם המשתמשים הטיפוסיים שלכם?
"מי שעוסקים ב-'טחינת מספרים', חישובים מדעיים, כימיה, גנטיקה, סימולציית מכוניות ומטוסים. למשל, סימולציית התנגשויות מכוניות היא  שימוש טיפוסי, ודינמיקת נוזלים.

יש לנו בעולם שורה ארוכה של לקוחות. כ-150 יצרני תוכנה משתמשים בכלי אינטל ומשחררים יישומים מסחריים שלהם באמצעותם – תוך ניצול Compliance וריצה על מערכות רבות, וכך גם לקוחות מסחריים. CEA – הוועדה לאנרגיה אטומית בצרפת – היא אחד הלקוחות הגדולים בעולם, והיא עוסקת גם באופטימיזציית הקצאת חשמל באירופה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים