תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » "על כל שקל שהרשות משקיעה בשוק – חוזרים למשק חמישה שקלים"
אהרון אהרון, מנכ''ל הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית. צילום: פלי הנמר

"על כל שקל שהרשות משקיעה בשוק – חוזרים למשק חמישה שקלים"

לפני 20 שנה, אמר אהרון אהרון, ראש רשות החדשנות, "החלק היחסי של המדען עמד על 20% מסך ההשקעות במו''פ אזרחי וכיום - על 3.5%-3%" ● ב-2017 היה תקציב המדען 1.6 מיליארד שקלים והשנה - 1.684 מיליארד ● "בשל כך, אנו לא יכולים להשפיע באותה מידה ולכן אנו מתמקדים בכשלי שוק ובגלי הטכנולוגיה הבאים"

מאת 7 במרץ 2018, 13:37 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר גוגל+ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"לאורך השנים אנחנו רואים שאופן ההשקעה שלנו בהיי-טק הישראלי מוכיח את עצמו: על כל שקל אחד שהרשות משקיעה בשוק – חוזרים למשק חמישה-שמונה שקלים. ככה הופכים להיות הקטר של האקו-סיסטם, לא רק הטכנולוגית – אלא הכלכלית בכלל במדינת ישראל", כך אמר אהרון אהרון, מנכ"ל הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית.

בדצמבר 2016 אישרה מועצת רשות החדשנות את מינוי אהרון למנכ"ל, שהצטרף אליה בפברואר 2017. אהרון הגיע מהמגזר הפרטי, שם אייש תפקידי מפתח בחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם: מ-2011 כסגן נשיא טכנולוגיות חומרה ומנכ"ל אפל (Apple) ישראל, ולפני  כן כמנכ"ל ויו"ר הסטארט-אפ קמרו (Camero) – שנמכר ב-2011 תמורת 15-20 מיליון דולר; יו"ר דיסקרטיקס (Discretix); מנכ"ל סיברידג' – וכן שימש בתפקידים בכירים בצורן ישראל וארצות הברית ויבמ (IBM) ועוד.

בשנה שחלפה מאז מינויו, אהרון אמון על הובלת השינוי שעברה רשות החדשנות ועל חיזוק והובלת החדשנות הישראלית, תוך יצירת תשתית מבנית יציבה ותמיכה באקו-סיסטם הקיים.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר אהרון כי "אנו רוצים לשמר את הניסיון, הידע והמומחיות שנצברו לאורך עשרות שנים בלשכת המדען הראשי, תוך הפיכתנו לגוף שפעילותו מהירה, יעילה ואפקטיבית יותר מכפי שהמדען הראשי היה אי פעם. אנחנו שואפים להיות סוכנות החדשנות הטובה בעולם ולשם כך אנו מקפידים לשרת היטב את התעשייה, עם תגובה מהירה ויעילה, תוך בחינה מתמדת של המגמות המתהוות והעתידיות בתעשיית החדשנות".

איחוד שני גופים

הרשות קמה מאיחוד של שני גופים: המדען הראשי, אליו הגישו חברות בקשות להשקעה ונענו באמצעות קרן המו"פ – ומתימו"פ – מרכז תעשיה ישראלית למחקר ופיתוח, שפעל, בין השאר, בזירה הבינלאומית".

"רשות החדשנות, שהוקמה מכוח החוק שאושר בכנסת ביולי 2015 – הפכה את לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה לגוף סטטוטורי עצמאי, הניזון מתקציב המדינה. כך, הסביר אהרון, "הפכה הרשות לגוף דינאמי יותר – שיכול להתאים עצמו לשינויים המהירים בתחום ההיי-טק. מעבר לזה, הרשות גם דואגת לתעסוקה טכנולוגית, גם בפריפריה, ובכך גם לצמצום הפערים בחברה, נוסף על תפקידה המסורתי לקידום מחקר ופיתוח בתעשייה".

"הרשות ממשיכה את דרכו של המדען הראשי", אמר אהרון. "עקרונות ההשקעה שלה דומים: השקעה בכל תחומי הטכנולוגיה ובכל שלבי החיים של החברה. אנו משקיעים בכל תחומי הטכנולוגיה בהתאם לביקוש מהשוק".

החלק היחסי בהשקעות קטן

לאורך השנים, היקף ההשקעות של המדען הראשי הלך וקטן באופן יחסי. לפני 20 שנה, אמר אהרון, "החלק היחסי של המדען עמד על 20% מסך ההשקעות במו"פ אזרחי. אלא שהתעשייה גדלה וכיום חלקו של המדען בהשקעות עומד על 3.5%-3%".

בשנה החולפת עמד תקציב המדען על 1.6 מיליארד שקלים והשנה עומד תקציב הרשות על 1.684 מיליארד. "בשל כך, אנו לא יכולים להשפיע באותה מידה", אמר אהרון, "ולכן אנו מתמקדים בכשלי שוק ובגלי הטכנולוגיה הבאים".

לרשות החדשנות כמה שדות פעילות: זירת תשתיות טכנולוגיות, התומכת בתשתיות מחקר, בטכנולוגיות פורצות דרך ובהעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה; זירת הזנק, המסייעת לסטארט-אפים וליזמים בראשית הדרך, לפתח רעיון טכנולוגי חדש לכדי מוצר ולהמשיך לשלבי גיוס מתקדמים ומכירות. בזירה זו פועלות 18 חממות, המטפלות כל אחת בעד שמונה חברות סטארט-אפ. עוד בתוך זירת הזנק פועלת מעבדות חדשנות, המאפשרת שיתופי פעולה בין חברות הזנק וחברות מהתעשייה המסורתית, לטובת בנייה של קווי ייצור ניסיוניים. "כך אנו מסירים חסמי כניסה ומאפשרים גישה של חברות לתחומי פעילות בתעשייה", אמר אהרון. "אנו מעניקים להן מימון של עד מיליון שקלים".

עוד פעילות של הרשות הן: זירת צמיחה, המסייעת לחברות צעירות ובוגרות לצמוח באמצעות חדשנות טכנולוגית; זירת ייצור מתקדם, התומכת בשיפור התחרותיות והפריון בתעשיות הייצור, על בסיס חדשנות טכנולוגית. זירה חדשה ברשות היא חברתית-ציבורית, התומכת בפתרונות טכנולוגיים למטרות חברתיות וציבוריות ופועלת להגדלת וגיוון ההון האנושי בהיי-טק הישראלי.

"אנו משקיעים בתחומים שונים, דוגמת סדנאות תכנות, במסגרתה אנו מחפשים זכיינים שיעבירו הכשרות לעובדים שיביאו לגיוון ולהגדלת כוח האדם בתעשייה – בקרב מי שפחות משתתפים בה, נשים חרדים וערבים", ציין. עוד פועלת ברשות החטיבה הבינלאומית, המסייעת בהנגשת חברות ישראליות לשווקים בינלאומיים, וחיזוק ומימון שיתופי פעולה במו"פ עם חברות זרות.

בנוסף, אמר אהרון, "אנו עוסקים בהנגשת טכנולוגיות לבעלי מוגבלויות, בשיתוף מיזם ישראל דיגיטלית במשרד לשיוויון חברתי וביטוח לאומי".

IT ברשות

בעבר וגם היום, אמר אהרון, "הרשות ניזונה ממערכת מרכבה, ה-ERP של הממשלה ומערכת המדען. זאת, לצד מערכות תומכות ומגוון רחב של כלים. רצינו שתהיה לנו מערכת נוחה ללקוחות הרשות ולרשות עצמה, עם יכולת הנגשה קלה וקיצור זמנים במתן מענה. אנו נמצאים בהליכים לשיפור התחום".

כך, אמר "אנו בעיצומו של פרויקט שדרוג מערכות הליבה שלנו, בו נעשית המרה של האפליקציות הארגוניות המיושנות של הרשות מסביבת Client/Server – לסביבות אינטרנט, ענן ומובייל. הסבנו את המערכת הקיימת שלנו, מסביבת PowerBuilder לפלטפורמת ASP.NET MVC של מיקרוסופט (Microsoft), תוך שימור ידע רב שנים וחוקים עסקיים האצורים במערכת. זאת, לצד התאמתם לטכנולוגיות המתקדמות".

"המשך פיתוח המערכת ובניית תהליכים חדשים, יאפשרו לנו להיפתח מול חברות טכנולוגיה העובדות מולנו, כשהעבודה מולן תתבצע בסביבת עבודה סטנדרטית, על פי נהלי העבודה המקובלים. כך נשרת טוב יותר אלפי חברות טכנולוגיה המקבלות מענקים מרשות החדשנות".

"כמו כל ראש רשות או בעל עסק – אשמח להגדיל את תקציב הרשות", אמר אהרון. "זה תמיד יכול רק לעזור לתעשייה לפרוח ותמיד יש עוד תחומים ששווה וכדאי להשקיע בהם. למשל, לפני עשור ג'נרל מוטורס (GM) החלו לפעול בתעשיית הרכב בארץ, והוקמה תכנית בשיתוף המדען. אז היית שומע כל מיני אנשים ששואלים מה יש לנו להשקיע בתעשיית הרכב בארץ, בטח אחרי שסוסיתא הפסיקה לייצר כבר בשנת 1975? כיום כבר יש לנו 500 חברות סטארט-אפ בתחום, כשעל אחת מהם שמענו כולנו לא מזמן – מובילאיי. כך גם בפינטק, גם שם יש כבר מאות חברות סטארט-אפ – שקמו והתבססו בסיוענו".

"מעבר לזה, תקציבים נוספים היו עוזרים גם לטפל בכשלי שוק נוספים", סיכם אהרון, "למשל בתחום הסמי-קונדקטורס. אף קרן השקעות לא משקיעה בתחום בשלבים הראשונים. אנו כן, אבל היינו רוצים להשקיע אפילו יותר. אנו משקיעים בתחומים בהם יש סיכון גבוה, עם החזר השקעה לטווח הארוך. לאורך השנים אנחנו רואים שהשיטה הזאת מוכיחה את עצמה בצורה בלתי רגילה".

השתתף בהכנת הכתבה: יהודה קונפורטס

"על כל שקל שהרשות משקיעה בשוק – חוזרים למשק חמישה שקלים" Reviewed by on . "לאורך השנים אנחנו רואים שאופן ההשקעה שלנו בהיי-טק הישראלי מוכיח את עצמו: על כל שקל אחד שהרשות משקיעה בשוק - חוזרים למשק חמישה-שמונה שקלים. ככה הופכים להיות הקט "לאורך השנים אנחנו רואים שאופן ההשקעה שלנו בהיי-טק הישראלי מוכיח את עצמו: על כל שקל אחד שהרשות משקיעה בשוק - חוזרים למשק חמישה-שמונה שקלים. ככה הופכים להיות הקט Rating: 0

תגובות (3)

  • א

    הרשות קיצצה משמעותית את התמיכה בחברות ההיטק בשנתיים האחרונות והנחיתה מכה איומה על ההיטק הישראלי. בושה וחרפה. הזוי מה שהם עושים.

  • נועם

    אני בעלים של מפעל חקלאי תעשייתי בנגב. פניתי לרשות לחדשנות בהקשה להסתייע בפיתוח, טכנולוגיות, מחכון ומוצרים. בבקשה מסודרת וכן תוך מילוי הטופס הדיגיטאלי. לצערי האחראים על קליטת בקשות סירבו לקלוט בקשתי. תוך ששלחו אותי להגיש בקשות במלחלקות אחרות. ביקשתי שאופנה לאדם, בשר ודם שידריך, שילווה ושינחה אותי.
    בקשתי נדחתה.
    ברשות לחדשנות טרם אימצו את המשפט שמכיר כול אזרח ישראלי שפנה לפקיד רשות בארה"ב ; "שלום, כיצד ניתן לעזור לך, אדוני…".
    אז אני מצליץ למר אהרון ראש הרשות להנחות את כול עובדי הרשות לחדשנות להתחיל להפנים נורמה אזרחית חדשה…כן, לסייע לאזרח. בעניינינו לסייע מכול הלב לנציג מפעל שפונה לרשות לחדשנות.

  • יניב

    קורסים הטובים במחשבים זמינים לחרדים בלבד, וללא חרדים יש קדחת , לא קורסים…

    מדינת כל חרדיה

הגיבו


!!!!