חשד: אחים ועובדים סוציאליים סחרו במידע רפואי

10 חשודים, ביניהם עובדים סוציאליים, אחים ואחיות בבתי חולים, עובד קופת חולים, מנהלים וסוכנים בחברות שירותי סיעוד וטלה-רפואה, נחקרו בחשד למסחר במידע רפואי פרטי רגיש על חולים ומטופלים, בהם קשישים רבים.

הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים סיימה באחרונה את חקירת הפרשה, שכונתה "והדרת". על פי החשד, כלל החשודים היו שותפים למכירת מידע רפואי על מטופלי בתי החולים וקופת החולים. חברות הסיעוד ושירותי הטלה-רפואה רכשו את המידע, על מנת לבצע שיווק ממוקד למטופלים. ממצאי החקירה הועברו למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שליוותה את אנשי רמו"ט בחקירה – לצורך בחינה וגיבוש המלצה להגשת כתבי אישום.

בעת קבלת טיפול במוסד רפואי נוצר מידע אישי רגיש אודות המטופל שכולל, בין היתר, שם, פרטי קשר, המחלקה שבה הוא מקבל טיפול, קופת החולים שבה הוא חבר, היקף הביטוח שלו, גילו, פרטי האשפוז והטיפול שניתן, סוג הניתוח ועוד. למידע זה משמעות כלכלית רבה עבור חברות המציעות שירותי סיעוד לקשישים לאחר ניתוח. המטופלים זכאים לשירותי סיעוד אלה בחינם (מהמוסד לביטוח לאומי) וכך נוצר מצב שבו מתקיים "מרוץ" בין החברות להגיע ראשונה אל המטופל.

על פי החשד, עובדים בבית החולים או קופת החולים, בעלי גישה למערכות IT, מסרו למתווכים מידע חסוי ופרטי אודות מטופלים. המתווכים התקשרו עם חברות שירותי סיעוד וטלה-רפואה, והעבירו אליהן רשימות פרטי קשר של לקוחות פוטנציאליים ("לידים"). חברות אלה פנו לאותם אנשים על מנת לשווק להם את שירותיהן, תוך שהם מנצלים מידע פרטי רפואי רגיש אודותיהם. כלל המעורבים בפרשה עשו זאת, לפי החשד, משך שלוש שנים.

"לידים חמים"

מרמו"ט נמסר כי ערכם של "לידים" אלה גבוה בשוק, משום שהם "לידים חמים", שמהווים מידע אישי עדכני, כלומר – מידע על אדם בזמן שהוא נדרש לטיפול רפואי, או מגיע למצב סיעודי וזקוק לשירותי סיעוד. בזמן זה, סיכויי ההצלחה של החברה הפונה למכירת השירות הם גבוהים. כך, נוצר מצב שבו החולים לא בהכרח יקבלו את ההצעה הטובה ביותר, והם יהיו נוחים יותר לשכנוע. הסחר ב-"לידים" באופן הזה, נמסר, פוגע בנוסף ביכולת התחרות של החברות, שלא מפרות את החוק.

לדברי עו"ד אלון בכר, ראש רמו"ט, "אנחנו רואים בחומרה רבה סחר במידע אישי רפואי. רמו"ט ניהלה חקירה מקיפה בנושא. שוב גילינו שהוצאת מידע פרטי ממאגרי מידע נעשית פעמים רבות על ידי אדם שמורשה לגשת למידע לצרכי עבודתו. ישנה רגישות מיוחדת בסיטואציה הרפואית, כשהחולים מפקידים את בריאותם ואת אמונם בידי המערכת. חובת השמירה על פרטיות החולים מצד עובדי הממסד הרפואי היא מהחובות החשובות שקיימות. יש לעשות מאמצים רבים על מנת שמידע זה לא ייחשף לגורם חיצוני שאינו מורשה לקבלו".

עו"ד אפרת חשן-מנדל, מי שניהלה את החקירה, ציינה ש-"חוק הגנת הפרטיות חל גם על החברות המסחריות, וחברות שייקנו מידע רפואי שהושג ללא הסכמת החולה צפויות גם הן להליכי אכיפה נגדן מצד רמו"ט".