תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » היי-טק ניישן בפזורה הבדואית
אברהים סאנע, יזם ומקים Sadeltech. צילום: יניב פאר

היי-טק ניישן בפזורה הבדואית

כששומעים את הביטוי "אומת הסטארט-אפ", חושבים קודם כל על פיתוחים שהגיעו ממרכז הארץ, אלא שגם למגזר הבדואי יש מה להציע ● שיחה עם יזם שראה את המציאות העגומה של הבדואים בענף ההיי-טק - ועשה

מאת 11 ביולי 2018, 17:42 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר גוגל+ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

הפערים החברתיים וחוסר השוויון בחברה הישראלית באים לידי ביטוי קודם כל בענף ההיי-טק. זהו הקטר שצריך להוביל את השינוי, ומה שדרוש הוא עוד נהגים כמו סאנע, כדי ליצור מציאות טובה יותר

כאשר מדברים על אומת הסטארט-אפ או ההיי-טק בהקשר הישראלי, מדברים בדרך כלל על אחוז מסוים מהמגזר היהודי באוכלוסייה, בדרך כלל על אנשים שמתגוררים במרכז הארץ. יש נתון קבוע שמצביע על כך ש-20% מהאוכלוסייה כמעט שאינם מיוצגים בהיי-טק הישראלי – בני המגזר הערבי. האפליה מעמיקה כשמגיעים למגזר הבדואי, ובפרט לפזורה הבדואית בנגב. צעירים בני מגזר זה מתקשים למצוא עבודה בהיי-טק, גם אלה מהם שסיימו לימודי הנדסה ומדעי המחשב, ועובדים במקצועות אחרים. ניתן לומר, מבלי להסתכן בהכללות, שענף ההיי-טק לא השכיל עדיין להכיל את הצעירים האלה.

את המציאות הזו גילה אברהים סאנע מהיישוב הבדואי לקייה עוד ב-2011, אז סיים את לימודיו בטכניון. למזלו, הוא מצא עבודה בהיי-טק, אבל הוא ראה מה קורה מסביבו, בקרב הצעירים בקהילה שלו, והמציאות הזו הטרידה אותו מאוד. "למדתי מהר מאוד שבהיי-טק, שיטת הגיוס היא חבר מביא חבר", הוא אומר בראיון לאנשים ומחשבים. סאנע החליט לא לשבת בחיבוק ידיים ולעשות מעשה: הוא הקים את חברת התוכנה Sadeltech, שמעסיקה 10 עובדים בחממה שהוקמה ביישוב הבדואי חורה בשם נט גב, ומעורב בסטארט-אפ נוסף ביישוב. סאנע מעורב גם בסטארט-אפ אחר בדרום, שפועל במסגרת המדגרה שבקיבוץ רביבים.

הוא מציין שהחליט להקים את Sadeltech לאחר ש-"ראיתי שמוציאים עבודות למזרח, לאסיה, וחשבתי שאין סיבה שלא יקום מיזם דומה בנגב, קרוב לבית, עם עובדים מוכשרים". בשלב הראשון הוא התמודד עם האתגר של גיוס עובדים מהפזורה הבדואית. "עשיתי יום פתוח והגיעו 70 צעירים, כולם בוגרי מחשבים וכולם היו מתוסכלים מכך שלא הצליחו למצוא עבודה. בחרתי את ה-20 הכי טובים והייתי צריך לשלוח אותם להכשרה בנושא פיתוח תוכנות", הוא אומר. הוא סגר עם מכללת נס על פתיחת מסלול מיוחד לצעירים אלה ושלח אותם ללמוד על חשבונו. סאנע גם התחייב למצוא להם תעסוקה בסיום הלימודים.

במקביל, פנה סאנע לשלב הקשה של גיוס הלקוחות, שירצו לתת לו ולעובדיו פרויקטי תוכנה. "בהתחלה כולם התלהבו, עד שזה הגיע לכיס", אמר. בהמשך הוא יצר קשר עם בית תוכנה בתחום המובייל ומנהל החברה נתן לו פרויקט ניסיוני לשלושה חודשים. באופן טבעי, סאנע היה סקפטי ורצה לראות כיצד זה יתקדם. מהר מאוד הוא הבין שיש לו פה אנשים מבריקים והפך ללקוח. ההמשך היה קל יותר – כיום יש לבית התוכנה של סאנע לקוחות רבים והוא מפרנס, כאמור, 10 עובדים.

התלמיד נעדר? האפליקציה מדווחת על כך

סאנע תרם ותורם לקהילה שלו לא רק בהקמת החברה – ואחריה, כאמור, חברה נוספת – אלא גם במוצר שהיא פיתחה: יישום חכם שמוטמע בבתי הספר ביישובים הבדואים, ונועד לצמצם את הנשירה וההיעדרויות של התלמידים, שבמגזר הבדואי עומד על כמעט פי שלושה מזה שבמגזר היהודי. היישום נמצא כרגע בפיילוט בכמה בתי ספר. המורים והמנהלים מפעילים, באמצעות הטלפונים הניידים שלהם, מערכת שמדווחת באופן מידי על כל היעדרות של תלמיד.

רעיון אחר, שסאנע שותף לו ומפותח במדגרה, הוא אפליקציה לשליחויות לעסקים קטנים ובינוניים. האפליקציה מאתרת את אחד מ-150 השליחים שעומדים לרשות המיזם ובתוך פרק זמן של שעות השליחות מבוצעת מכל מקום בארץ.

סאנע מדגיש שהפעילות שלו בענף ההיי-טק נעשית קודם כל כפעילות חברתית, שנועדה לשבור את תקרת הזכוכית ולהוכיח שגם בפזורה הבדואית יש מוחות מבריקים שמסוגלים לעבוד בענף ההיי-טק.

בשנה הבאה הוא יעבור, עם עשרת העובדים שלו, מהחממה בחורה לפארק ההיי-טק בבאר שבע, כדי להיות קרוב למרכזי העשייה ההולכים וגדלים בבירת הנגב.

חללי עבודה ליד מסגד

החברות והמיזמים של סאנע הם חלק מפעילות רחבה שנעשית בנגב, כדי להפוך אותו לאזור היי-טק ולצמצם פערים. במסגרת מיזם נט גב, שהושק לפני שנה בשיתוף פעולה של המשרד לשוויון חברתי, אשכול הנגב המזרחי, מרכז לאודר לתעסוקה, סיסקו, ארץ עיר, JNF ארצות הברית ועוד גופים שפועלים באזור, הוקמו חללי עבודה משותפים לבדואים וליהודים, ואחד מהם נמצא בחורה. חלל העבודה ביישוב זה הוא ייחודי, משום שהוא ממוקם בצמוד למסגד, מה שמבליט את החדשנות לעומת המסורתיות וממחיש את השינויים שעוברת החברה הבדואית.

השורה התחתונה: הפערים החברתיים וחוסר השוויון בחברה הישראלית באים לידי ביטוי קודם כל בענף ההיי-טק. זהו הקטר שצריך להוביל את השינוי, ומה שדרוש הוא עוד נהגים כמו סאנע, כדי ליצור מציאות טובה יותר.

היי-טק ניישן בפזורה הבדואית Reviewed by on . כאשר מדברים על אומת הסטארט-אפ או ההיי-טק בהקשר הישראלי, מדברים בדרך כלל על אחוז מסוים מהמגזר היהודי באוכלוסייה, בדרך כלל על אנשים שמתגוררים במרכז הארץ. יש נתון כאשר מדברים על אומת הסטארט-אפ או ההיי-טק בהקשר הישראלי, מדברים בדרך כלל על אחוז מסוים מהמגזר היהודי באוכלוסייה, בדרך כלל על אנשים שמתגוררים במרכז הארץ. יש נתון Rating: 0

תגובות (2)

  • סימה ששון

    מבורך ומשמח מאוד
    כן ירבו א.נשי העשייה החזון והצדק
    במולדתינו המשותפת.. ובא לישמעאל ולישראל גואל.ת.. ונחיה בשיוויון שלום ושלווה כמאמר הנביא: איש.ה תחת גפנו ותחת תיאנתו.. אמן כן יהי רצוננו ורצון הבורא אחד.ת.. כי אנחנו הא.נשים להן.ם חיכינו…

  • רחל

    כל הכבוד לאברהים. מכירה אותו מקרוב. בחור עם חזון.

הגיבו