הנתונים: הנפט של העידן הדיגיטלי – חלק ז'

מה כולל תפקיד מנהל הנתונים הראשי? מדוע מדובר בתפקיד חשוב? ומה מומלץ לו לעשות כדי להבטיח את הצלחתו? ● מאמר אחרון בסדרה

רז הייפרמן, מנכ"ל משותף ויועץ בכיר לחדשנות דיגיטלית ב-B-Digital. צילום: קובי קנטור ז"ל

בסדרת מאמרים זו סקרתי מספר רעיונות ומגמות בקשר לשימוש בנתונים כנכס ארגוני. ההבנה ההולכת והגוברת בדבר חשיבותם של הנתונים הביאה להופעת תפקיד בכיר חדש בארגונים – מנהל הנתונים הראשי (CDO). לפי התחזית של גרטנר (Gartner), עד 2019, ל-90% מהארגונים הגדולים יהיו מנהלי נתונים ראשיים. מנהל זה, שבחלק מהארגונים מצטרף לשולחן ההנהלה ובחלקם מדווח למנהל המחשוב הראשי, הוא בעל תפקיד חדש וייחודי, שנובע מהעלייה בחשיבות הנתונים. הסביבה הדיגיטלית מחייבת ארגונים לנהל בצורה מיטבית את הנכס החדש ולהפיק ממנו את מירב הערך.

לגרטנר יש מספר המלצות כיצד להבטיח את הצלחתו של בעל התפקיד החדש הזה. עליו:

– להתמקד בגיבוש אסטרטגיה ארגונית לניהול המידע (Information Management Strategy), בהתבסס על האסטרטגיה העסקית של הארגון.
– לפעול ליצירת אמון עם כל בעלי העניין בארגון, ובמיוחד עם המנמ"ר.
– להשקיע משאבים בהדרכת המנהלים הבכירים כדי שהם יוכלו להבין את הערך הטמון בנתונים וביכולת שלהם לקדם את ההצלחה העסקית של הארגון.
– להגדיר את נקודת הפתיחה בנושא המשילות (Governance) של הנתונים ושל הפקת ההכנסות מנתונים (Monetization), כדי להיות מסוגל למדוד את ההתקדמות של הארגון בנושאים אלה.
– להגדיר מדדים ברורים הקושרים בין המדדים העסקיים לפעילות בתחום הנתונים.
– לפעול להפצת המדדים לכלל הארגון.

די ברור שארגונים המוכנים להשקיע משאבים בניהול המשאב של הנתונים יצליחו להפיק תועלות עסקיות ברורות: יישום אנליטיקה מתקדמת והפיכת הארגון לכזה שמורגל בקבלת החלטות מבוססות נתונים (Data Driven Decision Making), קידום תפיסת ה-Big Data, ניצול של האפשרויות הנובעות מפתיחת הנתונים של הארגון לארגונים אחרים תוך גיבוש מודל עסקי מתאים, וניצול ומינוף ההזדמנויות הנובעות מגישה לנתונים של ארגונים אחרים ממשלתיים או עסקיים.

סיכום

בסדרת מאמרים זו סקרתי את הפוטנציאל העצום שטמון בנתונים בעידן הדיגיטלי. ההקבלה של משאב הנתונים לנפט מתארת היטב את היכולת להפיק ערך עצום מנתונים שעוברים עיבוד, בדומה לערך הנובע מהמוצרים המופקים מהנפט לאחר זיקוקו ועיבודו. העידן הדיגיטלי מאופיין, בין היתר, על ידי התפוצצות הנתונים והגידול האקספוננציאלי בכמות שלהם, ומאפשר לארגונים לפתח תובנות חדשות על בסיס אנליטיקה מתקדמת ולשלב את הנתונים כחלק אינטגרלי מהמודל העסקי שלהם. זוהי תופעת האנליטיקה 3.0, כפי שפרופ' תומס דבנפורט קרא לה.

במקביל לגידול בחשיבות האנליטיקה, אנחנו עדים להתפתחות המהירה של המערכות הלומדות – מערכות המתבססות על היכולת ללמוד מתוך כמויות גדולות של נתונים. יותר ויותר ארגונים מבינים את הפוטנציאל הטמון בנתונים ומפתחים מודלים עסקיים חדשניים שמבוססים עליהם. גופים ממשלתיים פותחים את מאגרי הנתונים שלהם כדי לעודד חדשנות ויצירת ערך חדש. כמו כן, אנחנו עדים לארגונים שממנים מנהל נתונים ראשי, שמטרתו לנהל ולקדם את הנכס החדש והחשוב הזה. ניתן להצביע על ארגונים מתחום התעופה, הבנקאות והביטוח, ארגוני קמעונות ועוד, שמבינים את החשיבות של משאב הנתונים וממנים מנהל נתונים ראשי כבעל תפקיד בכיר לקידום הניצול של אותו המשאב.

ארגונים שילמדו לרתום את הנתונים הנוצרים בתוכם ולשלב אותם עם נתונים חיצוניים, מערכות לומדות ואנליטיקה מתקדמת, ויצליחו לפתח מודל עסקיים חדשניים המבוססים על נתונים, הם הארגונים שיצליחו לייצר יתרון תחרותי בעידן הדיגיטלי.

לחלק ו' לחצו כאן.

לחלק ה' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק א' לחצו כאן.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים