ראשי » בראש הכותרות » פחות הוא הרבה יותר, או: שם המשחק – פשטות וזמינות
כנס שהוכיח את חשיבותה של הטרנספורמציה הדיגיטלית. אילוסטרציה: Soshkin, BigStock

פחות הוא הרבה יותר, או: שם המשחק – פשטות וזמינות

5,000 משתתפים גדשו את אירוע בינת אקספו, שנערך שלשום (ג'), והעידו כ-5,000 עדים על המהפכה הדיגיטלית שעוברת על המדינה ועל הארגונים בה ● הם שמעו מה עושים בתחום, כיצד עושים ואיך כדאי להם לבצע את המהלכים

מאת 18 במאי 2017, 13:51 א+ / א- הדפסה הדפסה

הממשלה היא ארגון ואם השרים הרלוונטיים לא ישימו את הפיכת ישראל לדיגיטלית בראש מעייניהם, יגדירו תוכניות ויפקחו על ביצוען, ישראל לא תהיה ממש דיגיטלית. אלא שאין לה אופציה כזו

האירוע המרכזי של השבוע בעולם ה-IT היה כנס בינת אקספו השנתי, שנערך שלשום (ג') בגני התערוכה בתל אביב עם יותר מ-5,000 משתתפים. מפגן הנוכחות המרשים הזה העיד כ-5,000 עדים על המהפכה הדיגיטלית שעוברת על המדינה ועל הארגונים בה.

התערוכה הגדולה שליוותה את הכנס, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, הוכיחה שבכל מה שקשור למעבר לדיגיטל – הטכנולוגיה ערוכה וזמינה. שלל פתרונות, כלים ומתודולוגיות נחשפו בפני אלפי המשתתפים, ומכאן המסקנה שעלתה לאורכו ולרוחבו של האירוע: ארגון שמחליט לעבור לדיגיטל צריך להפנים שהצד הטכנולוגי הוא סוגיה משנית בכך, והעיקר נעוץ בתרבות הארגונית ובמוכנות ההנהלה והעובדים לתהליך.

הטכנולוגיה מקלה על המנמ"ר להוביל את הטרנספורמציה הדיגיטלית והבעיה שלו היא לא שם אלא בהנהלה – בלהביא אותה למסקנה שזה הזמן להעלות הילוך בכל מה שקשור להשקעות בעולם הדיגיטלי. הבעיה החמורה היא ארגונים שעדיין לא מפנימים שהם נמצאים עמוק בתוך הדיגיטל, ועדיין יושבים על הגדר.

כך משוכנע גם אלון בן צור, מנכ"ל בינת, שאירחה את הכנס. לדבריו, כל הארגונים כבר צריכים להימצא עמוק בתוך הדיגיטל וההבדל הוא בין אלה שיודעים זאת לאלה שהעובדה הזו טרם חדרה אליהם. בן צור הדגיש נקודה קריטית: בארגונים שבהם המעבר לדיגיטל לא יתחיל מהמנכ"ל ויחלחל למטה, התהליך ייעצר בשלב מסוים והם פשוט ייעלמו.

כמו כן, הוא ציין שעוצמתה של המהפכה הדיגיטלית אינה רק בשינוי הפנימי שהארגונים צריכים לעבור, אלא גם במפה הכללית של השוק, באופי המתחרים וזהותם. התחרות, אמר בן צור, היא בין ארגונים שעברו טרנספורמציה דיגיטלית לשחקנים חדשים, דיגיטליים לחלוטים מלכתחילה.

הארגונים האלה לא בהכרח דומים באופי שלהם למתחרים המסורתיים של החברות. הדיגיטל הורס חומות, פורץ גבולות ומייצר עולם חדש.

המינימליזם חוזר

התמה המרכזית של הכנס הייתה "פחות או יותר – Less is more". ההשראה לתפיסה הזו מבוססת על זרם המינימליזם באומנות, שנפוץ בתחילת המאה הקודמת ושעיקרו היה יצירות פשוטות ובהירות יותר. המסר שעבר בין ההרצאות בכנס הוא שהמהפכה האומנותית הזו חוזרת – הפעם דרך הטכנולוגיה והעידן הדיגיטלי. הביטוי המעשי שלה הוא בדיוק כמו בזרם האומנותי הזה: יצירת ממשקים ויישומים פשוטים לשימוש, עם תהליכי הטמעה קצרים ומובנים.

גישה זו נובעת מניתוח המציאות שהייתה לפני העידן הדיגיטלי: היו הרבה מאוד מושגים, מאמרים, תיאוריות ורעיונות מהפכניים, שנראו יפה על הנייר אבל לא היו ישימים במרבית הארגונים. כל אלה הרחיקו את הארגונים מהמעבר לדיגיטל וגרמו להם לשבת על הגדר.

התפיסה הזו קוראת לארגונים להירגע ולהזכיר לעצמם שהמהפכה הדיגיטלית אינה יעד בפני עצמו, אלא תהליך שנועד לשרת את הלקוח – אותו אדם עסוק, שרוצה להשתמש בכלים בתנאי שיהיו זמינים, מהירים וקלים לשימוש. זה האתגר שעומד בפני מי שעוסק בטרנספורמציה הדיגיטלית וזה המבחן של כל הארגונים.

האם ישראל דיגיטלית?

כחלק מהכנס נערכו מסלולים מקצועיים לקהלים שונים. אחד מהם עסק בהיבטים השונים של ישראל דיגיטלית במגזרים השונים: ממשלה, חינוך, פיננסים, בריאות ושלטון מקומי. בכל פאנל השתתפו הנציגים הבכירים של אותו המגזר.

בכל מה שקשור לממשלה, ישראל דיגיטלית היא נגזרת חשובה של ממשל זמין, שכיום נמצא ברשות התקשוב הממשלתי. החזון של הממשלה הוא למחשב ולייצר כמה שיותר תהליכים דיגיטליים בעבודת האזרח מולה. מטרה נוספת שהוצמדה לישראל דיגיטלית היא צמצום הפערים והגברת השוויון. המטרה הוגדרה על ידי השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, כשזו קיבלה תחת אחריותה גם את ישראל דיגיטלית.

הטכנולוגיה מאפשרת לבצע תהליכי מחשוב וחידוש, ומאפשרת לפרוץ את מעגל הפער הטכנולוגי, לצרוך את שירותי הממשלה דרך הדיגיטל ולקבל הזדמנות שווה.

אלא שיש בעיה של משאבים: כך, עלה מאחד הפאנלים במסלול זה שמערכת החינוך מנגישה לימודי מתמטיקה, אנגלית ומקצועות אחרים לתלמידים מהפריפריה, אבל בית הספר שלהם לא יכול להעמיד לרשותם את המשאבים. שאלה נוספת שעלתה היא כיצד מנגישים שיעורים פרטיים אונליין לאוכלוסיות שידי ההורים אינה משיגה לתת לילד שלהם מורה פרטי שעולה הרבה.

הדיגיטציה בולטת גם במערכת הבריאות, שמיישמת פרויקטים של הנגשת טיפול רפואי לתושבים בפריפריה, ויש דוגמאות יפות גם במשרדי ממשלה אחרים ובשלטון המקומי. אבל כלל המשתתפים הסכימו שזו טיפה בים. שי לי שפיגלמן, ראש מטה ישראל דיגיטלית, הגדירה את תוכניות האב של המשרד, ציינה אילו דברים נעשו ואילו לא, ולא הותירה מקום לספק שהדרך עוד ארוכה.

גם בממשלה, בהמשך למה שאמר בן צור, אם ראש הארגון לא יוביל את המהפכה הדיגיטלית – זה לא יקרה בקצב המתאים. הממשלה היא ארגון ואם השרים הרלוונטיים לא ישימו את הפיכת ישראל לדיגיטלית בראש מעייניהם, יגדירו תוכניות ויפקחו על ביצוען, ישראל לא תהיה ממש דיגיטלית. אלא שאין לה אופציה לא להיות דיגיטלית. לכן, הממשלה חייבת לשנס מותניים ולהאיץ את התהליכים.

פחות הוא הרבה יותר, או: שם המשחק – פשטות וזמינות Reviewed by on . האירוע המרכזי של השבוע בעולם ה-IT היה כנס בינת אקספו השנתי, שנערך שלשום (ג') בגני התערוכה בתל אביב עם יותר מ-5,000 משתתפים. מפגן הנוכחות המרשים הזה העיד כ-5,000 האירוע המרכזי של השבוע בעולם ה-IT היה כנס בינת אקספו השנתי, שנערך שלשום (ג') בגני התערוכה בתל אביב עם יותר מ-5,000 משתתפים. מפגן הנוכחות המרשים הזה העיד כ-5,000 Rating: 0

אודות יהודה קונפורטס

יהודה קונפורטס
יהודה קונפורטס הוא העורך הראשי ומנהל תכני הוועידות והכנסים של קבוצת אנשים ומחשבים. הוא החל את הקריירה העיתונאית שלו ב-1981, כעורך בדסק החדשות של עיתון הארץ ובהמשך בדסק החדשות של מעריב. במקביל, עסק בעריכת מוספים מקצועיים ומקומיים, תוך התמקדות בתחומי הכלכלה, החברה, הממשל והרשויות המקומיות. ב-1995 הצטרף קונפורטס לאנשים ומחשבים ומאז הוא אחראי על כל התכנים שמפיקה הקבוצה. בין השנים 1998 ל-2008, במקביל לעבודתו באנשים ומחשבים, יזם וערך קונפורטס תכנית מחשבים בטלוויזיה החינוכית והקהילתית. הוא חבר באגודת הידידים של קרן אתנה (יוזמת פרויקט "מחשב נייד לכל מורה"), חבר בהנהלת עמותת אשנ"ב לגלישה בטוחה ברשת וחבר בוועדה הלאומית לצמצום הפער הדיגיטלי. הוא בעל תואר שני בתקשורת פוליטית ומדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן ומרצה לתקשורת וחברה בבית הספר לכלכה וניהול במכללה האקדמית תל אביב יפו.

הגיבו