שיגעון הפוקימון חוזר במציאות רבודה

Pokémon Go מתפשט ברחבי העולם, לאחר שהחל את דרכו בהשקות רשמיות באוסטרליה וניו זילנד. ובשיגעון כמו בשיגעון – שחקנים מפיצים מידע למרחקים על אופן פעולת יישום המציאות הרבודה בכלל, ובאופן ספציפי הם מגלים אלו לאלו במה כרוך מבנה התשלום של היישום.

Pokémon Go הוא יישום חינמי המאפשר לשחקנים להוציא כסף אמיתי על מטבעות (Pokécoins) בתוך המשחק. המפתחת שלו, Niantic Labs, מדגישה שזו אינה דרך לרכוש בכסף את הדרך לפסגה, אלא שיטה המאפשרת לשחקנים לקנות פריטים מתכלים שהם בדרך כלל יכולים למצוא באופן טבעי בלי יותר מדי מאמץ בזמן המשחק. במילים אחרות, העסקאות הפנימיות ב-Pokémon Go הן יותר בעבור שחקנים עצלנים מאשר לאלו האסטרטגיים והנחושים.

לעת עתה נראה לא מזיק יחסית

המשחק כרוך בתנועה בעולם האמיתי באמצעות הסמארטפון, שמשמש כשער לעולם של פוקימון בו המשתמש יכול לתפוס יצורים, למצוא פריטים במחוזות בילוי מקומיים, להילחם ולהשתלט על ציוני דרך בולטים ועוד.

אם המשתמש מסתובב ובאמת משחק את המשחק כפי שהוא מתוכנן, הוא ימצא פריטים בדרך כלל, כגון כדורים (Pokéballs) ללכידת הפוקימונים, קטורת בכדי לפתות אותם, וביצים שמהן בוקעים בפוטנציה פוקימונים נדירים. אם אין לשחקן כל כך הרבה זמן, הוא יכול לקנות בתוך המשחק מטבעות בכדי לרכוש פריטים אלה.

למרות הרכישות בתוך המשחק ופוטנציאל ההתמכרות הגבוה, לעת עתה Pokémon Go נראה לא מזיק יחסית. הוא אמנם מאפשר למשתמשיו להשקיע עד 99.99 דולרים בעבור 14,500 מטבעות ה-Pokécoins, אבל זהו סכום מגוחך שקונה לשחקנים אפשרויות רבות, בעוד שביישומים משחק חינמיים אחרים אפשר להתמכר לסוג כזה של רכישות ולפתח ממש התנהגות של הרס עצמי.