"הדרישה במס על האופציות שמקבלים עובדי היי-טק – מכה לתעשייה"

כך אמר דיוויד אסיא, חבר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, בשיחה עם אנשים ומחשבים ● לדבריו, הוא יעלה את הנושא לדיון דחוף באיגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

דיוויד אסיא, חבר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, יו"ר חברת גיוס ההמונים iAngels ומייסד חברת התוכנה מג'יק

"הדרישה לחייב מרכזי מחקר של חברות היי-טק בינלאומיות במס גם על האופציות, היא מכה קשה לתעשיית ההיי-טק בישראל". כך אומר דיוויד אסיא, חבר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, יו"ר חברת גיוס ההמונים iAngels  ומייסד חברת התוכנה מג'יק בתגובה לשני פסקי דין דרמטיים שניתנו בחודשים האחרונים על ידי השופט מגן אלטוביה, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר קובעים כי מרכזי פיתוח ישראליים ישלמו מס בישראל על האופציות המוענקות לעובדים.

חודשים דצמבר וינואר היו לא פשוטים עבור פיניסאר וקונטירה, חברות בת אשר עובדות כמרכזי פיתוח של אופטיום (Optium Corporation) וקונטירה טכנולוגיות (Kontera Technologies) בהתאמה, כאשר בסוגיות של שתיהן, לקח השופט אלטוביה את צד רשות המסים.

בסוגיית קונטירה, פסק השופט אלטוביה כי האופציות אשר הוקצו לעובדים נרשמו במסלול הוני. לפיכך, החברה הבת הישראלית איננה זכאית לנכות את שווי הוצאות האופציות החשבונאיות מהכנסותיה, והוצאה זו לא תוכר לצרכי מס.

גם אצל פיניסאר היה מקרה זהה כאשר בשנים 2005-2007 העניקה החברה האם לעובדי החברה הבת אופציות הניתנות למימוש למניותיה, במסלול רווח הון, כאשר בדיווחיה למס בשנות המס 2005 ו-2006 דרשה לנכות את ההוצאות בגין הקצאת האופציות.

החברות ניסו להסביר כי האופציות הוענקו על ידי החברה האם ועל כן אינן הוצאה ישירה, אך רשות המסים טענה כי האופציות הינן תמורת עבודת המו"פ ועל כן אינן נחשבות כעקיפות.

אינן משלמות מס על רווחים אמיתיים

המיסוי על האופציות נובע מהעובדה שהחברות אינן משלמות למעשה מס בישראל על רווחים אמיתיים אלא בשיטת קוסט פלוס, כלומר החברה האם קונה בעצם את השירותים מהסניף הישראלי במחיר עלות, בתוספת 15%-5%, שממנה נגזר המס שהיא משלמת – מס חברות בשיעור 25% על הרווח.

הדרך הנכונה היתה לדרוש מהחברות לשלם מס הכנסה בישראל על הרווחים האמיתיים המופקים מהעבודה שנעשית כאן, אך מכיוון שזו דרך לא מעשית, מבקשים במס הכנסה לעשות זאת דרך האופציות, שרובן אגב אופציות נחותות יחסית.

לדברי אסיא, "עד סוף 2003 אופציות מוסו עבור העובדים על בסיס פירותי בלבד ולא על בסיס הוני לפי סעיף 3 ט'. אם היו לך אופציות והרווחת, היית משלם מס הכנסה והוא היה מנוכה מהשכר. החל מ-2004 הוחלט שהעובדים ישלמו על האופציות מס רווחי הון רגיל בשיעור 25%, ומס הכנסה הלך לקראת העובדים בכך שהסכים שהמניות תוחזקנה בידי נאמן, מינימום לתקופה של שנתיים".

מס הכנסה מתמהמה

אסיא מסביר כי "במקביל היו אמורים לאפשר לחברות לנכות את ההוצאות בגין האופציות כהוצאה מוכרת. ופה מס הכנסה מתמהמה, וכמעט כל חברות ההיי-טק נמצאות היום בדיונים, וחלקם אף בתביעות מול מס הכנסה על ההכרה באופציות כהוצאה. יש הרבה חברות שנמצאות במשא ומתן ובתביעות כיוון שמס ההכנסה לא מוכן להכיר במרכיב האופציות כהוצאה".

"המצב הולך ומחמיר עם פסקי הדין המהווים מכה לתעשיית ההיי-טק", מסביר אסיא, "שבמקום לעודד אותה ולאפשר לה לצמוח ולהוות קטר הצמיחה של המשק, כל שני וחמישי בא איזה פסק דין, או תקנה חדשה של מס הכנסה, המערערת את עצם קיומו של הקטר המרכזי של המשק. הרעיון היה בואו נעודד, בואו ניתן תמריצים, בואו נוריד את המסים ולא נכביד עליו. כל הרעיון של האופציות הוא גם לטובת העובדים וגם לטובת החברה" אומר אסיה. "כאשר דובר על מסלול המסוי הקודם 3 ט', היה ברור שהחברה יכולה לנכות את זה כהוצאה. ברגע שניתנו אופציות במסלול הוני, מס הכנסה נזכר שהוא יכול לקבל עוד מס מכל החברות. פסק הדין בא ומכה בחברות ההיי-טק ובמקום לתמרץ אותן מנסה לדכא אותן."

אסיא מסכם ואומר כי "אני חושב שהתעשייה צריכה ללכת להילחם מחדש, לשנות את התקנות של מס הכנסה ולדרוש שההוצאה הזו תהיה מוכרת לצרכי מס, ואני מתכונן להעביר את זה למוסדות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה לדיון, כדי שנוכל להלחם על זה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים