ראשי » דעות וניתוחים » המטרה: שקיפות מלאה של עבודת הכנסת – בעזרת מערכות המידע
כנסת - הצד הטכנולוגי. צילום: BigStock

המטרה: שקיפות מלאה של עבודת הכנסת – בעזרת מערכות המידע

הצעות חוק, דיונים, החלטות ושאילתות... - הרבה עבודה נעשית בכנסת, וכולה מגובה בטכנולוגיה ● אנשי הטכנולוגיה של בית המחוקקים מסבירים כיצד הם עושים זאת ומביאים לכך שהציבור יוכל לדעת בדיוק מה נעשה שם

מאת 7 בפברואר 2017, 14:19 א+ / א- הדפסה הדפסה

תהליך החקיקה מתאפשר בזכות שימוש במערכות מידע ומחשוב מתקדמות, שמכוונות כולן לממש את היעד המרכזי של הכנסת: שקיפות והנגשת המידע לציבור

הכנסת היא המקום שבו הדמוקרטיה לא רק מתרחשת אלא גם צריכה להיראות, ולהיות שקופה וברורה לכל אזרח ואזרח.

משכן הכנסת מוכר לציבור בעיקר בזכות 120 הח"כים שעובדים בו, על עוזריהם ודובריהם. יתר העובדים, מתוך סך כל 600 העובדים במשכן, פועלים רוב ימות השנה מאחורי הקלעים. רובם אנשי מקצוע, שתפקידם לאפשר לח"כים למלא את תפקידם.

עם עובדים אלה נמנים עובדי אגף המחשוב ומערכות המידע של הכנסת, שמסייעים רבות למימוש המשימה המרכזית שלה: חקיקה ופיקוח על עבודת הממשלה ומוסדותיה. אגף זה מונה 60 עובדים, מתוכם 20 הם עובדי הכנסת והיתר מועסקים במיקור-חוץ על ידי מלם.

"אנחנו מנהלים את שרשרת המזון של תהליך החקיקה בכנסת", אומר רובי סנדמן, ראש אגף הטכנולוגיה והמחשוב של הכנסת, שאירח לא מכבר את חברי פורום ניהול הידע KMI מבית אנשים ומחשבים, שאותו מובילה ד"ר מוריה לוי. "אני משווה את העבודה שלנו למעבדת פיתוח שמפתחת הכול מאפס, בתנאים לא פשוטים ועם רמת רגישות וקריטיות גבוהה ביותר".

תפקיד נוסף של מערכות המחשוב בכנסת הוא לאפשר את שיקוף עבודתה לציבור, כחלק מהמימוש והנראות של התהליך הדמוקרטי. בשנים האחרונות עשה בית המחוקקים שלנו קפיצת דרך משמעותית בכל מה שקשור להעברת הדיונים במליאה ובוועדות בשידור ישיר בטלוויזיה ובאינטרנט. באחרונה אף הושקה באפליקציה ייעודית.

"לשמור את הידע – כדי לא לפגוע בתהליך החקיקה"

עוז כהן, סגן ראש האגף, מציין כי "אנחנו משרתים קהלים שונים של משתמשים ולכל אחד מהם יש את הדרישות שלו. מלבד 120 הח"כים יש את היועצים, הדוברים, מנהלי הוועדות ואנשי האדמיניסטרציה. תפקידנו לספק לכל אלה כלים, כדי שהידע הרב שנצבר במהלך העבודה יישמר ולא יפגע בתהליך החקיקה".

בין הכלים שהח"כים, עוזריהם ומנהלי הוועדות מקבלים: הקלטות דיונים, תמלול פרוטוקולים וצילומים. מאחורי כל אלה עומדות מערכות הליבה של הכנסת, שחלקן ותיקות מאוד, וכדי לספק את הדרישות המתבקשות לכל הלקוחות יש צורך בפעולות של מודרניזציה, שכבר נעשו. כהן מספר ש-"בין היתר, התאמנו מערכות CRM מבוססות מיקרוסופט (Microsoft) וניהול מסמכים, ואיחדנו בין מערכות המידע שהיו מבוזרות בין כל הוועדות, שלא אפשרו לתת תמונת מצב מלאה ולספר את הסיפור הפרלמנטרי".

כנסת ירוקה

פעילות נוספת שעליה מצביע כהן קשורה למדיניות כוללת של הפיכת הכנסת לירוקה, כאשר הביטוי המרכזי הוא פרלמנט ללא נייר.

לדבריו, "רוב רובה של הפעילות פה היא דיגיטלית". הוא מציין בגאווה ש-"ציידנו את העובדים ואת הח"כים בטאבלטים ובלפטופים, ואת מסמכי התקציב האחרון הגשנו להם על דיסק און קי".

סנהדרין – לא רק בתלמוד

מערכת החקיקה המרכזית של הכנסת היא הסנהדרין והיא משיקה למערכות פנים ארגוניות שונות. זוהי מערכת מורכבת ביותר, שמתממשקת לא רק לעבודת הח"כים ועובדיה אלא גם למשרדי הממשלה ולשאר גורמי השלטון בישראל.

לדברי קובי שליסל, מנהל פרויקט באגף, "לאחר שנים רבות קיבלנו אור ירוק להקים מערכת חדשה ולהתחיל את הכול מאפס, תוך כדי שמירה על תהליכים עסקיים שכבר קיימים. זה היה אתגר עם מרכיב סיכון גבוה יחסית, אבל עמדנו בו בהצלחה, עוד לפני הבחירות האחרונות. עשינו זאת בתקציב של מיליוני שקלים והתגובות הנלהבות לא מפסיקות לזרום".

גלי בן אור, מנהלת מאגר החקיקה הלאומי, אומרת כי "האתגרים שעמדו בפנינו הם הסבת מידע ממערכת תפעולית מורכבת שפועלת בלוגיקה מסוימת, ניתוח המידע והנתונים והצגתם במערכת פתוחה לכל הציבור בישראל. השלב הראשון היה העלאת מאגר החקיקה בדצמבר לפני שנתיים, ובכלל זה הצגת פרוטוקולים של הוועדות, הצגת המסמכים הרלוונטיים מהמליאה ומסמכי הצעת החוק בכל גלגולי ההצעה. השלב השני הוא שיקוף תהליך כל הצעות החוק כולל בזמן אמת. זהו שיפור משמעותי לכל מי שעוסק בחקיקה וגם לאזרחים שמתעניינים בחוקים שנחקקים בכנסת. התוכניות לעתיד כוללות את הרחבת המאגר להצעות חוק בשלבי החקיקה השונים והרחבת מאגר חקיקת המשנה. כל זאת, כדי לשקף כמה שיותר את המידע לציבור".

אחד המקומות הבולטים שבהם פועלות מערכות המידע של הכנסת הוא מרכז המחקר והמידע. לדברי עמית שניצר, סגן מנהל חטיבת המידע, מועסקים בה 40 חוקרים ברמה אקדמית ומספקים מענה לחברי כנסת שרוצים לדעת את תמונת המצב בכל נושא ונושא.

אתגר לא פשוט בכל זה הוא האבטחה. לכנסת מוגשות כ-500 הצעות חוק פרטיות, והדיונים משודרים בשידורים חיים ומוקלטים באינטרנט. אופיר כהן, סגן קצין אבטחת מידע בכנסת, מציין ש-"יש לא מעט טכנולוגיות שנועדו לשדר ולפרסם בזמן אמת מידע על הנעשה בכנסת. מטרתנו היא לתת פתרונות אבטחה שלא יפגעו בתהליכים אלה, אבל ישמרו על ביטחון המידע".

השורה התחתונה: תהליך החקיקה, שהוא "קו הייצור" של בית המחוקקים והביטוי לתפקידה העיקרי של הכנסת, מתאפשר בזכות שימוש במערכות מידע ומחשוב מתקדמות, שמכוונות כולן לממש את היעד המרכזי של הכנסת: שקיפות והנגשת המידע לציבור.

המטרה: שקיפות מלאה של עבודת הכנסת – בעזרת מערכות המידע Reviewed by on . הכנסת היא המקום שבו הדמוקרטיה לא רק מתרחשת אלא גם צריכה להיראות, ולהיות שקופה וברורה לכל אזרח ואזרח. משכן הכנסת מוכר לציבור בעיקר בזכות 120 הח"כים שעובדים בו, ע הכנסת היא המקום שבו הדמוקרטיה לא רק מתרחשת אלא גם צריכה להיראות, ולהיות שקופה וברורה לכל אזרח ואזרח. משכן הכנסת מוכר לציבור בעיקר בזכות 120 הח"כים שעובדים בו, ע Rating: 0

אודות יהודה קונפורטס

יהודה קונפורטס
יהודה קונפורטס הוא העורך הראשי ומנהל תכני הוועידות והכנסים של קבוצת אנשים ומחשבים. הוא החל את הקריירה העיתונאית שלו ב-1981, כעורך בדסק החדשות של עיתון הארץ ובהמשך בדסק החדשות של מעריב. במקביל, עסק בעריכת מוספים מקצועיים ומקומיים, תוך התמקדות בתחומי הכלכלה, החברה, הממשל והרשויות המקומיות. ב-1995 הצטרף קונפורטס לאנשים ומחשבים ומאז הוא אחראי על כל התכנים שמפיקה הקבוצה. בין השנים 1998 ל-2008, במקביל לעבודתו באנשים ומחשבים, יזם וערך קונפורטס תכנית מחשבים בטלוויזיה החינוכית והקהילתית. הוא חבר באגודת הידידים של קרן אתנה (יוזמת פרויקט "מחשב נייד לכל מורה"), חבר בהנהלת עמותת אשנ"ב לגלישה בטוחה ברשת וחבר בוועדה הלאומית לצמצום הפער הדיגיטלי. הוא בעל תואר שני בתקשורת פוליטית ומדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן ומרצה לתקשורת וחברה בבית הספר לכלכה וניהול במכללה האקדמית תל אביב יפו.

הגיבו