איתור תקלות בזמן באמצעות IDEA

זיהוי התקלות, ולא פחות חשוב מזה זיהוי החומרה שלהן, קריטי לפתרונן, ורצוי מאוד שזה לא יהיה מאוחר מדי ● כיצד עושים זאת?

סליחה, תקלה. אילוסטרציה: BigStock

אלמנט מרכזי באבטחת ייצור הוא איתור תקלות בזמן. האיתור לא אומר שיש רק אינדיקציה של תקלה, אלא גם שהתקלה התקבלה כמשהו שמצריך טיפול ותיקון – להבדיל מסתם התרעה שמשהו מתנהג לא כשורה.

אנחנו מדגישים את החשיבות של טיפול במקור ההתרעה כי תוצאות חיוביות שגויות הן הקללה של התעשייה וגורמות למשתמשים להתעלם מהתרעות. תוצאות אלה נגרמות בדרך כלל כאשר מערכת איתור מוצאת חריגה – אבל כזו מסוג שלא באמת משפיע על משהו ונראה שניתן להתעלם ממנה. מאחר שמערכת האיתור וניטור לא מבינה את ההקשר של ההתרעות שמגיעות אליה וממוקדת יותר בסימפטומים, אין ביכולתה להבדיל בין העיקר לטפל ובשל כך, המערכת מוציאה התרעות רבות מדי. ריבוי התרעות זה הוא הגורם ל-"עיוורון התרעות״.

"רעיון" של פתרון

במילים אחרות, הערך של ההתרעות פוחת באופן משמעותי אם מערכת האיתור וניטור לא יכולה לקשר בין ״זיהוי״ הבעיה ל-״פתרונה״. מסגרת אחת כדי לקשר בין זיהוי הבעיה ופתרונה היא IDEA (ר"ת Identify, Decompose, Estimate, Act). הרעיון מבוסס על ארבעה שלבים נחוצים לפתרון הבעיה:

זיהוי – השיטה המקובלת משתמשת בזיהוי חריגות כדי לעלות על קיומן של בעיות. חריגות הן בהחלט אינדיקטור פוטנציאלי לבעיות רבות. מערכת הניטור והאיתור בדרך כלל מצטיינת בשלב זה. אולם, מה שחשוב לא פחות הוא לזהות את חומרת הבעיה.

הפרדה לגורמים – שלב זה מפרק את הבעיה לכל הרכיבים שלה. נוצר עץ המתאר את הסימפטומים הנצפים ולוקח בחשבון גם את חומרת הבעיה, עד השורש שלה. שלב זה חשוב כי הוא נותן תיאור פשוט ואינטואיטיבי למכלול הבעיות ומהווה בסיס לפתרון או הקלת החומרה שלהן.

הערכה – בשלב זה מתקבלת ההחלטה אילו ענפים מהעץ צריכים להיחקר, האם צריך לפתור את הבעיה או להקל על הסימפטום או על החומרה שלה. זהו שלב מכריע, כיוון שהוא משליך ישירות על מחיר הפתרון הכולל.

ביצוע – זהו השלב שבו מתקנים את הבעיה ומממשים פתרון בפועל. ביצוע הופך לשלב טריוויאלי. שלושת השלבים הקודמים הופכים אותו לשלב טכני, שלא אמור להתחשב בהחלטות עסקיות והופך את הפתרון קל לבדיקה.

מרבית האנשים מופתעים שרוב המשאבים, כלומר – צוותי המומחים שמטפלים בבעיה (Tiger teams) וחדרי המלחמה (War rooms) מבוזבזים על שלבים 1-3 ולא על שלב 4 – הביצוע. אלא שיש בכך היגיון רב: השלב הרביעי הוא בדרך כלל הקל ביותר להשלמה, בתנאי שהשלבים שקדמו לו הושלמו בצורה הנכונה.

שימוש בגרף הטופולוגיה של אבטחת הייצור מקטין משמעותית את הזמן הנדרש לביצוע שלושת השלבים הראשונים. הגרף מסמן את התהליכים המדויקים המעורבים בבעיה. זה מפחית את הזמן הנדרש ל-IDEA למינימום שלו ומבטיח תיקון של שורש הבעיה, ולא רק של הסימפטומים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים