חשבון נפש – גם ברמה הארגונית

דני מנהל חברת היי-טק משגשגת. מוסדות רבים נמנים על חוג לקוחותיו המרוצים. חיוך שפוך על פניו וכל רואיו יעידו שההצלחה מאירה לו פנים. זה למעלה מעשור שהעסק מתפתח ומתרחב, ויחד עימו – חיוכו של המנכ"ל. אלא שמזה כחודש החיוך השתנה מעט ונראה מאולץ משהו.

יום אחד ניגש אליו פנחס, שכנו וידידו הטוב, ואמר: "דני, חשוב שנשוחח, אבל דווקא במשרדך ולא בחדר המדרגות. פנה בבקשה זמן בשבילי. קבענו למחר ב-10 בבוקר?" לדני המופתע לא נותר אלא להנהן בראשו לאות הסכמה.

למחרת, ‏פנחס פסע על גבי השטיח המפואר, הציג בפני פקיד הקבלה את כרטיסו ונבלע במעלית, בדרכו היישר אל קומת המשרדים. דני הסקרן קיבל את פניו בחיוך ואמר: "נו, גש לעניין".
‏

"ליבי אומר לי שמשהו מוזר קורה בחברה שלך. כאיש מקצוע המלווה חברות רבות, אני מזהה כאן סימני 'טרום התפוררות'", הטיל פנחס את ה-"פצצה". "אני מציע שבשלב ראשון תערוך בדיקת מאזנים יסודית של ההכנסות מול ההוצאות, כדי לבדוק האם קיימת בעיה תקציבית. אם תרצה, אני מוכן לסייע".
‏

דני הביט על ידידו בהלם. הכיצד זיהה פנחס את מה שהוא חש זה מכבר ואינו מעלה על דל שפתיו? כבר תקופה ארוכה מקננים בליבו פנימה חששות כבדים. הוא מרגיש שמשהו מתנהל שלא כשורה וליבו לא מבשר לו טובות. ההכנסות וההוצאות אינן מאוזנות, יש איזה "חור שחור" שיוצר גרעון תקציבי בסדר גודל ענק.
‏

הוא תפס את הצעתו של ידידו כטובע הנאחז בגלגל ההצלה. תיקים הוצאו מהארונות, קלסרים נפתחו ועיניים נפקחו. המשבר גדול ועמוק מכפי שחלמו. פנחס פסע בחדר תפוס הרהורים ודני תלה בו עיניים מצפות.
‏

כף ידו של פנחס נקמצה והונחתה על שולחן העץ: "מצאתי". "את מה?", שאל דני. ‏"את הנוסחה לחלץ אותך מהמשבר!", הייתה התשובה.

שמע בני מוסר אביך

לדברי פנחס, "מניסיוני כרואה חשבון, את מאזן ההכנסות ניתן לשפר. יידרש מאמץ בשיווק נכון ויעיל יותר וכן שעות עבודה נוספות. בהוצאות ניתן לקצץ – פעולה שתביא לאיזון. והנושים? עם חלקם אפשר להגיע להסדר דחיית חובות למשך שנתיים, וחלקם יפרסו את החוב לתשלומים חודשיים שתוכל לעמוד בהם. ניתן לעשות עוד מגוון הסדרים שאוכל ליישם כאן".

"ראשית, הייתי חייב להעמידך בפני האמת, משום שלצורך יישום ההסדרים אתה נדרש להבין ולהפנים את משמעות הגרעון, ולשנות את תפיסת הניהול", אמר. "הצורה בה התנהלת עד היום מסכנת את המפעל. כאשר ניווכח לדעת שהפנמת את צורת החשיבה והניהול הנכונים, נוכל להוביל את המפעל להצלחה".
‏

"מה זה אומר? מה נדרש ממני?", שאל דני בדריכות, מנסה לסדר את קשר עניבתו בעצבנות ומגלה שידיו רועדות.
‏

פנחס הניד ראשו והנהן בהבנה. הוא צפה את תגובותיו של ידידו. "כחלק מתוכנית ההבראה, ייערך דיון בבית המשפט בעניין המפעל", המשיך. "לדיון יוזמנו כל הנושים וחבר העובדים. הם ישטחו את טענותיהם ואני אייצג אותך. נגיע להסדרים עם הנושים, והשופט ימצא את הנוסחאות הנכונות לאשר את ההסכמים החדשים על הצד הטוב ביותר. צר לי שלא עשית את מה שיעץ לך אביך בשנה שעברה. אני עוד זוכר שאמרת לי: 'אני כבר גדול, אני מנהל את המפעל כבר כמה שנים בהצלחה ולא זקוק לעצות או להדרכה'. עצור לרגע והיזכר: מי הקים את המפעל? מי נתן לך לעבוד בו? ממי קיבלת את משרת המנהל?!"
‏

"אני מצטער", ענה דני. "אשתדל ללמוד מהניסיון ולא לחזור על טעויות העבר".

חשבון הנפש של דני

פנחס המשיך להסביר: "זהו משפט עם כל מה שמשתמע ממנו. אמנם השופט הוא אביך אוהבך, וידידך הטוב נרתם לעזרתך, אך אתה הוא העומד למשפט. הופעתך בכובד ראש תוכיח את רצינותך בנושא, שאכן הפנמת את חומרת המצב ואתה מביע נכונות לתקן, להשתפר, להתייעל ולפתוח דף חדש".

"‏אתה צריך לשמוח שיש לך משפט", אמר. "העבודה שלך היא לעשות את חשבון הנפש, בהתבוננות כיצד עברנו את השנה שחלפה, במה נכשלנו ואיך ניתן לשפר. יש לערוך את חשבון הנפש לא רק על המעשים כי אם גם על חיזוק, בניית ושמירת הקשר עם אביך".
‏

"בנוסף", המשיך פנחס, "אני ממליץ לך מכאן ואילך לשמור עם אביך על קשר קרוב, יומיומי, להיוועץ בו ולא להמתין 10 שנים עד לסימני ההתפוררות, שאז זה כבר יכול להיות מאוחר מדי. תתחיל לערוך מהיום מעין 'משפט שנתי' בו ייפתחו הספרים וייבדקו המאזנים. כך תוכל לעלות על הבעיות כשהן קטנות, לפתור אותן בקלות, ולהוביל את המפעל להצלחה".

מה בין המקרה שלפנינו ליום הכיפורים?

ידידיי ורעיי, המקרה הזה מזכיר לכם משהו? אולי את עצמנו ותפקודנו בעולם הזה? פעם בשנה פוקד בורא עולם את ברואיו וסוקר את מעשיהם בקפידה, כדי שלא יתרבו העוונות ויהיה מקום לכפרה. כל עוד העוונות מועטים, ניתן לתקן אותם ולמחול עליהם, ואם יש בהם עוונות שצריכים מירוק, הדת גורסת ש-ה' נפרע מהם מעט, מעט, בכדי להקל עלינו.

משפט ה' הוא תיקון. בעינינו נדמה שיותר טוב לקבל חנינה במשפט, אבל באופן זה נשאר האדם בלי תיקון. דין שמיים הוא המצב שבו מעמיד ה' את האדם, כדי שיוכל למצוא את תיקונו, כל אחד לפי הנסיבות שלו. כל הכלים, כמו: חיים, פרנסה, בריאות, ילדים וכו'…, יוענקו לפי צורך המשימה החדשה שיקבל האדם.

היהדות רואה את יום הכיפורים כהזדמנות לקבל מלכות שמיים וגורסת שהדבר, יחד עם עמידה בימים אלה במורא, כשאנחנו אוחזים במעלת הביטחון ובליבנו פנימה שוכנת השמחה, יעמדו לזכותנו בדין. כך נוכל להפנים את משמעות ה-"גרעון" ולהתחרט. לשנות את צורת הניהול – לשוב בתשובה מלאה, לקבל החלטות לעתיד. אלה החלטות מעשיות, המתחילות בצעד אחד קטן, ובכל יום מוסיפים לצעוד בשביל שיוביל לשינוי המיוחל.

שנה טובה ומבורכת, גמר חתימה טובה לכם ולכל בית ישראל.