רעידת אדמה בעולם הבנקאות: החלפת מערכות הליבה

דריכות רבה שוררת בימים אלה בקרב מנהלי חברות האינטגרציה בשוק העובדים עם המגזר הפיננסי. ההערכה היא שבבנקים הגדולים עומדת להתקבל בקרוב מאוד החלטה אסטרטגית, לבחירת האינטרגטורים המקומיים שיטמיעו את המערכות שעל בסיסן תוקם התשתית הדיגיטלית בבנקים לקראת בנקאות אינטרנטית. בשלב השני הם יחליפו או יתאימו את כל מערכות הליבה הבנקאיות, כדי שיוכלו להיות חלק מהעידן החדש של הבנקאות.

גורמים בענף שירותי המחשוב שעובדים עם המגזר הפיננסי מגדירים את מה שעתיד להתרחש בחודשים הקרובים בענף הבנקאות כרעידת אדמה, לא פחות ולא יותר.

אותם גורמים מעריכים כי הבנק הראשון שיבצע את המהלך המשמעותי הוא בנק לאומי. לדבריהם, הנהלת הבנק עומדת להחליט בימים הקרובים מי יהיה הספק המקומי שיטמיע את חבילת התוכנה של טמנוס השוויצרית, שנחשבת לאחת המובילות בעולם בתחום מערכות הליבה הבנקאיות ובעולם הקמעוני בכלל. בנק לאומי כבר בחר את המוצר, לאחר שמנהלי טמנוס ביקרו מספר פעמים בישראל. לפני בחירת האינטגרטור הישראלי שיטמיע אותו עשה הבנק תיחור בין חברות האינטגרציה הגדולות ומנהליהן מצפים בדריכות רבה להחלטה.

הגורמים בשוק מעריכים כי הבנק עשוי להעדיף אינטגרטורים שכבר עובדים עימו ועושים שם פרויקטים, כגון קבוצת אמן, שעובדת עימו שנים רבות, אבל התחושה היא שהכול פתוח ושעד שלא תתקבל הודעה רשמית, כל האפשרויות באות בחשבון.

החסמים: הרגולציה ומערכות הליבה

שני חסמים עיקריים עומדים בפני הבנקים במרוץ לדיגיטל: ראשית, הרגולציה. בתקופה האחרונה נשמעו קולות שונים ולא חד משמעיים לגבי המדיניות של הרגולטור בכל הנוגע לבנקאות דיגיטלית. הוא פרסם מספר תקנות הקשורות להתנהלות הבנקאות הדיגיטלית, שחלקה מבוססת על מעבר לענן. הגורמים בשוק מעריכים שאף על פי שבאמצעי התקשורת נוצר הרושם כאילו המפקח על הבנקים לא ממהר לאשר להם לעבור לדיגיטל, בסופו של דבר התקנות יאושרו והוא לא יהיה החסם שיעצור את המגמה החדשה.

החסם השני הוא מערכות הליבה – עניין שמנהלי המחשוב בבנקים מוטרדים ממנו הרבה יותר מאשר עניין הרגולציה. אין זה סוד שהבנקים הגדולים תקועים עם מערכות ליבה שהושקעו בהן משאבים רבים במשך שנים והעידן הדיגיטלי מחייב קבלת החלטות אסטרטגיות מרחיקות לכת שיש להן משמעות כספית גדולה. מצד שני, הן נתיב ברור להתייעלות וצמצום עלויות תפעול – מה שאמור להשפיע על התעריפים שהבנקים יציעו תמורתם את השירותים הדיגיטליים ללקוחות.

מה לגבי שאר הבנקים?

גם בנק הפועלים מצוי בתהליך של בחירת ספק שיטמיע את התשתית לפלטפורמה הדיגיטלית ויטפל במערכות הליבה. הבנק עדיין לא בחר בספק ומן הסתם גם לא באינטגרטור מקומי. בין החברות הגדולות שהוא עשוי להתעניין בהן מוזכרים שמותיהן של סאפ (SAP), שמערכות שונות שלה מוטמעות בבנק, פולריס וטאטא (TATA) ההודית.

זו האחרונה מעוררת עניין רב בשוק הפיננסי המקומי בזכות פרויקט הענק שהיא עושה בבנק יהב. אותם גורמים בענף אומרים שאת מה שבנק יהב עושה כיום, בחלקת האלוהים הלא גדולה שלו, יצטרכו הבנקים הגדולים לעשות במוקדם או במאוחר.

ומה לגבי שאר הבנקים? הם יושבים על הגדר וממתינים לראות מה יעשו "הגדולים". בנק ישראל אמנם רומז להם שאם הם ייכנסו למהפכה הדיגיטלית ויבצעו פרויקטים כמו זה שבנק יהב עושה, הם יקבלו רוח גבית, אבל בשלב זה, אף אחד מהם לא קופץ למים ולא מחליף את מערכות הליבה שלו.

כך או כך, כאמור, מדובר ברעידת אדמה של ממש, שתיצור מציאות שונה לחלוטין בעולם הבנקאות. יש לכך משמעויות מרחיקות לכת גם עבור האינטגרטורים. "אין ספק שיש לזה מחיר", אמר אחד הגורמים. "התייעלות במערכות הליבה פירושה צמצום המשאבים שיידרשו מאיתנו, הספקים, עבור המערכת הפיננסית. אולם, מצד שני, עולם הדיגיטל יוצר הזדמנויות אדירות לשוק כולו".

בסופו של יום, השינויים הטכנולוגיים מאלצים את המערכות הבנקאיות המסורתיות והכבדות לשנות כיוון ולקבל החלטות עסקיות משמעותיות ביותר על סמך פתרונות טכנולוגיים. מדובר בהחלטות לטווח ארוך, שאין בהן את הפריבילגיה של "מועד ב'". כל בחירה לא נכונה עלולה לגבות מחיר כבד ביותר, שישפיע מיד על הלקוחות ועל המשק.

אין ספק שהמערכת הבנקאית תעסיק במידה רבה את ספקי שירותי המחשוב בישראל בשנים הקרובות. הקרב על הדיגיטל רק בתחילת דרכו.