חנות היישומים; כמות או איכות?

חנויות היישומים מנסות לשדר עוצמה לפי כמות היישומים בחנות ● האם באמת חשובה לנו כמות היישומים שיש בחנות היישומים של המכשיר הסלולרי שלנו? ● כמה יישומים אנו בסוף משאירים על הסמארטפון לשימוש קבוע? והאם החברות צריכות להציב איזשהו סף מינימום להשארת היישומים בחנות? (רמז: כנראה שכן...)

אחד הנתונים שנוהגים להתייחס אליהם בתחום הסלולר / טאבלטים כדי לשדר עוצמה הוא מספר היישומים שיש לחנות היישומים המסוימת להציע. בעוד שרק לאחרונה חגגה מיקרוסופט (Microsoft) את חציית קו ה-100,000 יישומים בחנות שלה עבור חלונות פון (Windows Phone), באפל (Apple) כבר חגגו יותר ממיליון יישומים ויותר ממיליארד הורדות, וגם בגוגל (Google) מתגלגלים אל הקו הזה די בבטחה ודי בקלות. רק לאחרונה, גם אנשי מוזילה (Mozilla) התייחסו לנושא וטענו שיהיה קל לגייס מפתחים ליצור יישומים ב-HTML 5, כך שהם בטוחים שיהיו הרבה יישומים שיימשכו את המשתמשים הפוטנציאליים למערכת ההפעלה החדשה שלהם, FirefoxOS.

אבל בתור משתמשים, האם באמת חשובה לנו כמות היישומים שיש בחנות היישומים של המכשיר הסלולרי שלנו? ואולי יותר חשובה לנו האיכות? הרי כולנו, אחרי שימוש של מספר חודשים (ולא יותר) במכשיר, מבינים כיצד בדיוק מגיעים למספרים הללו: גרסה חינמית לצד גרסה בתשלום, דמו לצד גרסה מלאה, וגם לצערנו, לא מעט יישומים שלא בדיוק עובדים היטב במקרה הטוב, או עובדים עלינו במקרה הרע, בגלל שהם מכילים נוזקות כאלו או אחרות.

כמה יישומים אנחנו מתקינים לצורך בדיקה ושעשוע? אני בטוח שאחרי ההתלהבות מהמכשיר החדש, שמובילה להסתערות ראשונית על חנות היישומים כדי לנסות למצות את היכולות שלו, הכמות פוחתת לשניים – שלושה יישומים לחודש. כמה יישומים אתם באמת משאירים בסוף לשימוש קבוע? כמה יישומים מותקנים כעת בטלפון שלכם ללא צורך, כשהסיבה היחידה שהם באמת שם, היא בגלל שיש לכם מספיק זיכרון פנוי, ואתם לא חייבים להוריד אותם?

בחינת הציונים שנותנים המשתמשים ליישומים שהם מורידים מגלה גם היא עד כמה השימושיות בפועל יחסית נמוכה. מעטים טורחים לתת ציון – אחוזים ספורים בלבד ממספר המורידים, וזה מראה לדעתי עד כמה השימוש בפועל לאחר ההורדה נמוך מאוד. רצים להוריד, בודקים, וברוב המקרים פשוט ממשיכים הלאה.

אז נכון, לכאורה, לכמות היישומים שמציעות החנויות יש יתרון, אבל מצד שני, כמות יישומים כזו גדולה גם מושכת כאלה שמנסים לעשות 'כסף קל' – אם בדמות רמאות כזו או אחרת או אם על ידי שילוב מודעות ביישום שנכתב במהירות כשמטרתו העיקרית להגיע לחנות ולקוות שמישהו יוריד.

זה לא שאין יישומים מוצלחים שיש להם מיליוני ועשרות מיליוני משתמשים. ברור שיש. אבל כמה כאלה יש באחוזים מבין כל מליון היישומים שמציעות אפל וגוגל בחנויות היישומים שלהן?

בשורה התחתונה, הייתי שמח יותר אם יהיה שינוי בגישה של החברות לחנויות היישומים שלהם. הייתי שמח אם במקום מליון יישומים היו רק 200,000 – אבל איכותיים, כאלה שבאמת נבדקים, כאלה שבאמת מורדים על ידי המשתמשים ותופסים שוק. זו לא חוכמה לדעתי להחזיק ברשימה של מאות אלפי יישומים שקיימים בחנות תקופה ארוכה של שנה ויותר לצורך העניין, כאשר חלקן הגדול הורדו כמה עשרות או מאות פעמים בלבד.

לדעתי החברות צריכות להציב איזשהו סף מינימום להשארת היישומים בחנות. אם אחרי חצי שנה לדוגמה, היישום לא עבר סף של אלף הורדות, לומר למפתחים שלו "תודה, ניסיתם, לא הלך" ולהוריד אותו מהחנות. אם המפתחים רוצים להמשיך לתמוך ביישום, שימשיכו, אף אחד לא מפריע להם, הם גם יוכלו לספק אפשרות להוריד את היישום ישירות מהאתר שלהם ברשת ולא דרך החנות, אם ירצו. אבל מבחינת החברה שמפעילה את החנות, צריך להיות קו אדום כלשהו. זה כמובן לא מונע העלאת יישומים חדשים למערכת. ההיפך, כל מי שרוצה מוזמן לעשות זאת, ולדעתי החברות צריכות להציג טוב יותר את היישומים החדשים שמוצעים. אבל מי שמעלה יישום צריך לדעת שהוא חייב להגיע למינימום כלשהו של הורדות כדי להישאר. מי שלא מספיק טוב להשיג את זה, הוא כנראה לא מספיק טוב כדי להישאר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים