ממשלה
האם אומת הסטארט-אפ מטפלת בפליטים מאוקראינה על הצד הכי טוב?
התשובה לשאלה שבכותרת היא שיש צדדים לכאן ולכאן: למשל, הסוכנות, שמסייעת לטפל בפליטים מאוקראינה שרוצים לעלות לארץ, ומהצד השני הממשלה, שעדיין לא ערוכה לקליטת אלה מהם שרוצים לעבוד בתעשיית ההיי-טק הישראלית
ישראל סירבה למכור את פגסוס לאוקראינה – מחשש מתגובת הרוסים
האוקראינים רצו לקנות את הרוגלה של NSO כמה פעמים מאז 2014 והממשלה סירבה, מחשש לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל עם רוסיה - כך לפי דיווח בניו יורק טיימס
"המצב באוקראינה מדגיש את הצורך בתעשיית היי-טק מקומית יציבה"
כך אמר סגן שר החוץ, עידן רול, בדיון בוועדת המשנה להיי-טק של הכנסת, שעסק בשילוב פליטים מאוקראינה בענף ● היו"ר, ח"כ רון כץ, קרא לממשלה להקים מסלול ירוק לקליטת עובדי היי-טק אוקראינים זכאי חוק השבות
היי-טק וחדשנות ללא פיקוח פרלמנטרי – מצב לא רצוי
מושב החורף של הכנסת הסתיים כאשר פעילות הממשלה בנושאי התקשוב וההיי-טק נותרת ללא פיקוח פרלמנטרי ● יש להניח שהמצב לא ישתנה במושב הקיץ - וחבל
המתקפה האיראנית: דרושות רגולציה וערנות להגנת תשתיות לאומיות
נפילת אתרי הממשלה אמש (ב') לא גרמה נזק חמור, אבל זה לא אומר שזה יהיה המצב גם בעתיד ● על המדינה להסדיר כללים להגנת סייבר, אבל השאלה היא אם יש מי שישמע את הקריאה ויפעל בהתאם
מנהל ממשל זמין: "המתקפה הייתה 'טיפשה', אבל חריגה מאוד בנפח שלה"
"המתקפה כללה נפחי תעבורה של מאות גיגה-בייט – ועמדנו בה בהצלחה", כך אמר יוגב שמני, מנהל ממשל זמין ברשות התקשוב, בראיון לאנשים ומחשבים בעקבות מתקפת ה-DDoS האיראנית אמש (ב')
אמש: מתקפת סייבר איראנית על אתרים ממשלתיים בישראל
אתרי משרד ראש הממשלה, משרד החוץ ומשרדים נוספים הושבתו למשך זמן מה במתקפת DDoS ● במערך הסייבר הלאומי ממשיכים לבדוק ושר התקשורת, יועז הנדל, כינס ישיבת הערכת מצב ● האם ישראל תגיב?
אפקט אוקראינה: לקלוט עולים-פליטים מהנדסים בהיי-טק
גל העלייה בעקבות המלחמה במזרח אירופה מציב בפני מדינת ישראל הזדמנות בלתי חוזרת, שתסייע להם להיקלט כאן ולה לצמצם את המחסור בעובדים בהיי-טק ● האם היא תשכיל לעשות זאת?




