תחזית סיטיגרופ: האם מחיר הביטקוין ירד בשנה הקרובה?

הבנק האמריקני חותך את יעדי המחיר, מזהיר מתרחיש פסימי ומעריך שקרנות הסל יישארו ללא תזרימים נטו. מה בולם את השוק, לאן נודד הכסף ומה אומרים הבכירים?

ימשיך לרדת ומשמעותית? הביטקוין.

ענקית הבנקאות האמריקנית סיטיגרופ (Citi) עדכנה מטה באופן משמעותי את תחזיות המחיר שלה ל-12 החודשים הקרובים עבור מטבעות הקריפטו המובילים, כפי שדווח על ידי סוכנות הידיעות רויטרס וכלי תקשורת נוספים בתחום.

לפי התחזית המעודכנת, יעד המחיר לביטקוין נחתך לרמה של 82,000 דולר בלבד, לעומת תחזית קודמת של 112,000 דולר, וכן לנוכח יעד מוקדם עוד יותר של 143,000 דולר. במקביל, יעדו של האית'ריום קוצץ לרמה של 2,240 דולר, בהשוואה ל-3,175 דולר בתחזית הקודמת. 

שינוי מגמה זה מציג ניגוד חריף לתקופות קודמות, שבהן הציג הבנק אופטימיות רבה והציב יעדים ארוכי טווח של עד 181,000 דולר לביטקוין ו-5,440 דולר לאית'ריום.

השינוי הבולט ביותר בניתוח של הבנק נוגע לתזרימי ההון המוסדיים: בעוד שב-סיטיגרופ ציפו בעבר לכניסת נטו של כ-10 מיליארד דולר לקרנות הסל במהלך השנה, כעת מעריכים בבנק כי תזרימי הנטו לקרנות הללו יעמדו על אפס דולרים.

פדיונות כבדים, האטה רגולטורית והסטת משאבים ל-AI

הסיבות המרכזיות להפחתת הציפיות נעוצות בגל פדיונות מתמשך מקרנות הסל, המחקות את מחירי הקריפטו, לצד ירידה בהתעניינות מצד משקיעים.

נתוני השוק מצביעים על משיכות הון בהיקף של מיליארדי דולרים מקרנות הסל של הביטקוין והאית'ריום, דבר הדוחק את מחירי הנכסים מתחת לממוצעים הנעים וארוכי הטווח שלהם, ומחזק את המגמה השלילית.

בנוסף לכך, הקיפאון בהתקדמות החקיקה והרגולציה בארצות הברית מגביר את אובדן האמון בשוק. כתוצאה מכך, חלק ניכר מתזרימי ההון שהופנו בעבר לנכסים דיגיטליים מופנה כעת לעבר חברות וטכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית.

בסיטיגרופ אף מזהירים כי בתרחיש שלילי במיוחד, הכולל מיתון מאקרו-כלכלי והמשך פדיונות מקרנות הסל, יכולים מחיר הביטקוין לרדת עד לרמה של 53,000 דולר ליחידה ומחיר האית'ריום ל-1,094 דולר בלבד.

אתגרי הרגולציה והקשר לנכסים מסורתיים

מיכאל שאולוב, מייסד משותף ומנכ"ל פיירבלוקס.

מיכאל שאולוב, מייסד משותף ומנכ"ל פיירבלוקס. צילום: יח"צ

הערכותיהם של אנליסטים ובכירים בענף מדגישות כי הסביבה הרגולטורית המורכבת מהווה חסם מרכזי עבור השוק.

מיכאל שאולוב, מנכ"ל חברת פיירבלוקס (Fireblocks), התייחס לאתגר הרגולטורי בארה"ב וציין: "ארה"ב מפגרת מבחינה רגולטורית, והבעיה בארה"ב היא ריבוי הרגולטורים. בגרמניה ובסינגפור יש רק רגולטור אחד. בארה"ב יש את ה-OCC, הפד, ה-CFTC, ה-SEC וכו'".

לצד זאת, קיימת הגבלה בדרך שבה המשקיעים תופשים נכסים אלו בהשוואה לנכסי מורשת מסורתיים. איתי טוכמן, מנהל מסחר מט"ח גלובלי בסיטיגרופ, עמד על ההקבלה בין זהב לביטקוין וציין כי "לזהב יש תכונות מטלורגיות שמרתקות אותי, ואני מבין מדוע בני אדם נמשכים לזהב כמאגר ערך… באותו אופן, אנשים יקנו ביטקוין או אית'ריום מבלי לחשוב על הקריפטוגרפיה שבבסיסם". תפישה זו שביטא טוכמן ממחישה כי בהיעדר מנוע צמיחה חדש או הסדרה מקיפה, האימוץ הרחב של נכסים אלו יכול להישאר מוגבל.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים