הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ההיי-טק הישראלי עשה ב-2021 חיל, עם שלל הנפקות, הרבה יוניקורנים ושכר שזינק לגבהים חדשים ● אלא שבחרתי לבחור כאנשי השנה עובדים אחרים, שמסייעים לזה לקרות ולא זוכים להערכה מספיקה

כמעט 20% מהארגונים עם עד 250 עובדים חוו מתקפת כופרה בשנה האחרונה, כשבארגונים עם מעל 250 עובדים הנתון כפול ● למה הארגונים לוקים בהגנה על עצמם ועל המידע שלנו? ומה אחריותה של הממשלה?

ישראל דורגה על ידי פורבס במקום ה-19 בין המדינות עם התמ"ג לנפש מהגבוהים בעולם - אבל אין מה להיכנס לשאננות, כי הנתון לא מייצג את כל הרבדים של המציאות הכלכלית

זאת, לעומת 50% מהחברות בכלל המשק ● עוד עולה מהנתונים שרק אחוזים בודדים מעובדי ההיי-טק הוצאו לחל"ת או פוטרו עם פרוץ הקורונה, וששיעור המועסקים בענף כיום עומד על 80%

הדו"ח שבנק ישראל פרסם היום (ג') מראה שההיי-טק נפגע מהמשבר באופן שולי, אם בכלל ● אלא שיש מספרים אחרים, שצריך להסתכל גם עליהם ולהבין שלמרות ההצלחה הכללית של הענף, גם הוא סבל ועוד יסבול מהקורונה, ויש לפעול להחזרתו למסלול

מספר המועסקים בענף ההיי-טק והשעות שהם עבדו נותר ללא שינוי בתקופת הקורונה, ובחודשים מסוימים אף עלה – כך לפי מחקר של בנק ישראל ● זאת, בעוד שבכלל המשק, הנתונים עגומים

יעקב דולמצקי, מנהל הגנת סייבר ופרטיות בלמ''ס: "עובדים הם החוליה החלשה בשרשרת הגנת הסייבר בכל ארגון - הפרויקט אפשר לעשות שינוי מהותי ומשמעותי ברמת המודעות של העובדים והמנהלים בלמ"ס, ולהפוך אותם לשותפים אמיתיים בתהליכי הגנת הסייבר"

הצפי שמשבר הקורונה יפגע בענף ההיי-טק פחות מאשר בענפים אחרים לא התממש, והפיטורים בוצעו במהירות רבה יותר מהמשוער – בתקווה שלא יהיו עוד ● מה אפשר לעשות כדי לעצור את הסחף?