למרות הכול, חמי פרס ממשיך לחבוש משקפיים ורודים

מדינת ישראל עוברת זמנים מאתגרים וקשים – בתחומים המדיני, הביטחוני והכלכלי. בהיי-טק, המצב מורכב: אמנם, ההשקעות בסטארט-אפים בישראל נמצאות בעלייה מתמדת, אבל ההשפעות של המלחמה, כולל ההשבתות התכופות יחסית של הטיסות – ניכרות. לזה יש להוסיף משתנים שלא קשורים אליה: המחסור בעובדים, ומהצד השני הבינה המלאכותית, שיש לה הרבה השלכות חיוביות, אבל היא גם הולכת ומחליפה עובדים, כולל עובדי היי-טק.

למרות האתגרים, איש ההיי-טק והון-הסיכון הוותיק חמי פרס מציע לא לדאוג יותר מדי.

פרס הוא מבכירי ההיי-טק הישראלי. הוא מייסד ומנהל שותף של פיטנגו, שלפי דירוג חדש של דן אנד ברדסטריט היא קרן הון-הסיכון השלישית בגודלה בישראל, אחרי אוור קראוד ו-ויולה. הוא אמר לאנשים ומחשבים כי "אני מאוד אופטימי לגבי ההיי-טק בישראל ובעולם כולו, וזה נובע מהעליות המתמידות בגיוסים, בהיקף העסקאות, בשווי השוק של החברות, בהנפקות ובמיזוגים והרכישות. תחום ההיי-טק, שישראל היא חלק נכבד ממנו, הולך וגדל באופן גלובלי, ואנחנו, כמדינה, גדלים איתו. הסיבה לגידול היא השימוש הגובר בטכנולוגיה, בעולם בכלל ובהיי-טק בפרט, והגידול הזה בא לידי ביטוי גם בביקושים להיי-טק ולטכנולוגיה הישראליים".

האם, להערכתך, המצב הגיאו-פוליטי לא משפיע או ישפיע לרעה על ההיי-טק המקומי?
"מצבנו הגיאו-פוליטי גרוע ביותר, בגלל מה שקורה בעזה, אבל, במידה רבה, ההיי-טק הישראלי מנותק מזה. המשקיעים שמים כאן את כספם משום שמדובר בתעשיית היי-טק עם שם עולמי. אותו הדבר אמור גם לגבי שירותי ומוצרי ההיי-טק שלנו. זה לא אומר שפה ושם אין איזה לקוח שמתנגד באופן קיצוני למצב ולא ירכוש מוצרים מישראל, או משקיע שלא ישקיע כאן, אבל אלה הם מיעוט. בינתיים, מדובר בתופעה לא משמעותית. אנחנו ממשיכים לגדול וממשיכים לגייס כסף".

למרות המלחמה, המשקיעים לא סוגרים את הארנקים. צילום: BigStock

אני מבין מדבריך שמצב הענף טוב, אבל באחרונה יש עלייה בפיטורים של עובדי היי-טק ותיקים ויחסית בכירים. איך זה מתיישב?
"נכון שהמגמה קיימת. ההיי-טק הוא תחום מאוד דינמי ויש תזוזות גם בתחום כוח האדם. אני מסביר את התופעה בכך שהחברות רוצות להיות יותר יעילות, יותר מצליחות ויותר רווחיות. חברות היי-טק מחפשים טאלנטים, אך גם מפטרות עובדים עם ניסיון, כולל טאלנטים, כי יש פחות דרישה לתחומים שבהם הם מתמחים. יש לשים לב לכך שהבינה המלאכותית מחליפה גם מתכנתים, כי יש עבודות תכנות שיותר קל לבצע בעזרת ה-AI. הבינה המלאכותית יכולה להחליף גם עובדי היי-טק, ותביא לירידה בביקוש להון אנושי בענף.

כשמדברים על פיטורים של אנשים עם ניסיון ו-ותק, אין להתעלם מהרצון לצמצם הוצאות. אנשים אלה עולים לחברות הרבה כסף מדי חודש, ואנשי הכספים ישמחו להחליף אותם תמורת עובדים עם פחות ותק וניסיון, אך גם כאלה שיעלו להם הרבה פחות".

ישראל מצטיינת בסייבר. האם, לדעתך, אנחנו מזניחים תחומים אחרים, כמו תוכנה, ביו-טכנולוגיה וננו-טכנולוגיה?
"זה נכון שלישראל יש שם עולמי טוב בתחום הסייבר, אבל זה לא אומר שאנחנו מזניחים תחומים אחרים. למרות הפופולריות הרבה של הסייבר, לא כולם הולכים אליו. יחד עם זאת, העוצמה שלנו בתחום זה מעוררת ביקושים לשירותים ולמוצרים ישראליים, גיוסים והנפקות, ומיזוגים ורכישות גם בתחומי היי-טק אחרים. אין לי ספק שהעובדה שחברות כמו גוגל (את וויז) ופאלו אלטו (את סייברארק) רוכשות חברות ישראליות גדולות מעודדת פעילות גלובלית של ההיי-טק הישראלי בכלל".

מהן, להערכתך, הבעיות העיקריות של ההיי-טק הישראלי, ומה אפשר לעשות כדי למתן את ההשפעות שלהן?
"אני סבור שהמשך המלחמה בעזה הוא אחת הבעיות העיקריות של הענף. היזמים, אלה שמביאים לגידול בענף, צריכים סביבה שקטה כדי שיעסקו במה שהם עושים הכי טוב. סביבה לא שקטה, כזו שמושכת תשומת לב ומעוררת רעשים וחילוקי דעות חריפים, כמו חוק הגיוס או הרפורמה המשפטית, לא תורמת לשקט, וגם לא תורמת לצמיחת ענף ההיי-טק".

מה עם בעיות עבר, כמו העדר השקעות של המוסדיים בענף והמחסור בכוח אדם – אלה הן בעיות שנעלמו?
"הן לא נעלמו, אבל אלה תופעות שתמיד ידענו להתאים את עצמנו אליהן. משקיעים מוסדיים ישראליים מעולם לא היו אלמנט מכריע, ואף לא חשוב, במפת הגיוסים של החברות הישראליות. רוב רובו של ההון שמגיע לענף ההיי-טק מקורו מעבר לים, בעיקר מארצות הברית. זה יהיה נחמד אם המוסדיים ישקיעו בענף, אבל גם בלי זה אנחנו מסתדרים.

לגבי המחסור בכוח אדם – זאת תופעה שקיימת מאז שההיי-טק הישראלי נוסד, וכתוצאה מכך, חברות היי-טק ישראליות הופכות לרב לאומיות, או בונות את עצמן מראש, עם מספר לא קטן של עובדים במדינות אחרות, שאינן ישראליות. זה משכך את המחסור בעובדים מקומיים ובימים אלה, שבהם עובדים ומנהלים בהיי-טק יוצאות לתקופות מאוד ארוכות של מילואים, העובדים הזרים ממתנים את המחסור הזה. ברור שהיה נחמד אם היו לנו מספיק עובדים מקומיים, אבל אנחנו מסתדרים".