נתון עגום: הגיוסים מקרנות הון-סיכון צנחו בשנה החולפת ב-40%

זה לא שלא ידענו שמצב הגיוסים בהיי-טק לא טוב, ושהמוסדיים לא ששים להשקיע בענף, אבל נתונים שפרסמה אתמול (ב') חברת מחקרי ההיי-טק IVC מראים שהוא עגום. על פי הדו"ח, הגיוסים של ההיי-טק הישראלי מקרנות הון-סיכון מקומיות וזרות וממשקיעים מוסדיים רשמו ב-2024 צניחה של 40% ל-1.153 מיליארד דולר – הנתון הנמוך ביותר מאז 2015. זאת, בהמשך לשנה של ירידות בגיוסים שנרשמה גם ב-2023. גם מספר הסבבים ירד בשנה האחרונה – מ-32 ל-21.

בכך מחקו, ואף מעבר לכך, הגיוסים להיי-טק הישראלי מהקרנות ומהמוסדיים את הנתונים של השנים הטובות, 2021 ו-2022. בשנת 2022 רשמו הגיוסים ממקורות אלה שיא של 6.069 מיליארד דולר – עלייה של 1.6% לעומת 5.97 מיליארד ב-2021. באותן שנתיים, מספרי סבבי הגיוס עמדו על 60 ו-64, בהתאמה, כלומר פי שלושה מ-21 הסבבים שביצעו הקרנות והמוסדיים בשנה שעברה.

הירידה בגיוסים באה לידי ביטוי גם במה שקרוי Dry Powder (אבקה יבשה) – היקף הכספים הפנוי של הקרנות והמוסדיים להשקעות בהיי-טק, שעמד אשתקד על 922 מיליון דולר לעומת 1.317 מיליארד ב-2023 וכ-3.5 מיליארד ב-2022. מדובר בצניחה של יותר מ-70% בנתון זה בין 2022 ל-2024.

עוד משתנה שבו באה הירידה הזאת לידי ביטוי באופן בולט הוא מספר סבבי הגיוס הגדולים, של 100 מיליון דולר ומעלה, שבוצעו: ב-2024 מדובר היה על חמש קרנות לעומת תשע קרנות ב-2023.

בדו"ח מודגש כי רוב הגיוסים בוצעו על ידי חברות ניהול חדשות יחסית, שהוקמו בשנים האחרונות, שעה שבעבר מי שביצעו את רוב הגיוסים היו חברות ניהול ותיקות. המוסדיים, לעומת זאת, הורידו את ההשקעות שלהם בהיי-טק הישראלי ביותר מחצי – מ-187 מיליון דולר ב-2023 ל-82 מיליון ב-2024.

הסיבה לירידה – לא רק המלחמה, אלא בעיה באקו-סיסטם הישראלי

IVC ערכה את הדו"ח בשיתוף הפירמות הפיננסיות KPMG ו-GNY. הוא ניתח 863 קרנות הון-סיכון, 1,868 השקעות שהן ביצעו, 138 קרנות הון-סיכון תאגידיות שהשקיעו בחברות היי-טק ישראליות ב-2024 ו-347 השקעות של משקיעים מוסדיים ישראליים בחמש השנים האחרונות.

את הירידה ב-2024 אפשר לייחס למלחמה, אך העובדה שהיא המשך של מגמה שהחלה ב-2023 מלמדת שיש בעיה באקו-סיסטם של ישראל, והמשקיעים הזרים כבר לא נוהרים לארץ הקודש. עם זאת, יש לציין לחיוב שלמרות הירידה בגיוס, מספרם היחסי של משקיעים חדשים – כאלה שמשקיעים בהיי-טק המקומי בפעם הראשונה – היה יציב ב-2024, על אף המלחמה, שפגעה באופן כללי בהשקעות בישראל.

תחומי הסייבר וה-GenAI היו הפופולריים ביותר בהשקעות החדשות, עם 39 ו-37 סבבים, בהתאמה. לעומת זאת, מספרי ההשקעות החדשות בחברות פינטק ופודטק ירדו לשפל הנמוך ביותר מאז 2018.

"האתגר המרכזי: להבטיח שההיי-טק ימשיך לצמוח"

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי "הדו"ח ממחיש את האתגרים המשמעותיים שעמדו בפני ההיי-טק הישראלי, לרבות ירידה חדה בגיוסי קרנות הון-הסיכון הישראליות. למרות זאת, גיוסי ההון של חברות הטכנולוגיה הישראליות דווקא רשמו אשתקד עלייה והסתכמו בכ-10 מיליארד דולר – נתון שמציב את ישראל במקום השלישי בעולם בגיוסי הון לחברות סטארט-אפ. נתון זה מעיד שלמרות האתגרים, האמון בחדשנות הישראלית נותר גבוה. משקיעים פרטיים וקרנות הון-סיכון, מהארץ ומחו"ל, ממשיכים להאמין ולהשקיע בתעשיית ההיי-טק הישראלית".

בין הוסיף ש-"האתגר המרכזי הוא להבטיח שההיי-טק הישראלי ימשיך לצמוח ולמשוך השקעות, במיוחד בשלבים המוקדמים, שבהם המימון מאתגר יותר. רשות החדשנות משקיעה מאמצים משמעותיים בהגדלת מקורות המימון לסטארט-אפים. בנוסף, היא פועלת לפיתוח כלים שיחזקו את האקו-סיסטם של החדשנות הישראלית, יסייעו לחברות לצלוח את התקופה המאתגרת הזו ויבטיחו שהיתרון הטכנולוגי של ישראל יישמר גם בשנים הבאות". הוא ציין כי "ההיי-טק הישראלי הוכיח בעבר פעם אחר פעם את יכולתו להפוך משברים להזדמנויות, וזה בדיוק מה שאנחנו מאמינים שיקרה גם הפעם".

דינה פסקא-רז, ראשת תחום הטכנולוגיה ב-KPMG ישראל, אמרה כי "יש לציין שלמרות נתונים קרובים של מספר ושווי השקעות בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית בשנים 2023 ו- 2024, מגה סבבים בחברות בודדות בתחומים אלה היטו את סך ההשקעות כלפי מעלה. בניכוי מגה סבבים אלה, סך ההשקעות תואם את המגמות והאתגרים שנבעו מהשנה הקשה שעברה על ישראל ועל תעשיית ההיי-טק שלה. במבט קדימה, אנחנו רואים סימנים ראשונים לשינוי חיובי, וצופים כי מגמה זו תימשך במהלך השנה הקרובה".

לדברי בן קליין, מנכ"ל IVC, "בשנה החולפת, היקף ומספר גיוסי ההון לקרנות הון-סיכון חדשות המשיכו לרדת, אחרי שנה חלשה גם ב-2023. על פי נתוני הדו”ח, אלה הערכים הנמוכים ביותר מאז 2015. עם זאת, נתוני IVC מעוררים אופטימיות לשינוי מגמה חיובי השנה, שכן קרנות גדולות רבות נמצאות כעת בתהליך גיוס של קרנות חדשות".