סא"ל איציק גרשון, חיל האוויר: "העולם הצבאי מקדם את משחקי המחשב באופן נרחב ביותר"

"העולם הטכנולוגי משיג אותנו, הפדגוגים ומפתחי ההדרכה. אם לא נהיה מעורבים בתהליך פיתוח המשחק - לא נצליח להשיג את העברת הלמידה למציאות", אמר סגן אלוף איציק גרשון, ראש ענף חקר ופיתוח הדרכה בחיל האוויר, במסגרת הכנס השנתי לתיקשוב בחינוך ובהוראה, מופ"ת 2011 ● המהפכה הטכנולוגית, אמר סא"ל גרשון, הביאה לכך שכיום יש חוות מאמנים (סימולטורים), משמע מאמנים המקושרים אחד לשני, ואשר "מדברים" ביניהם

"סימולטורים זה מקרה פרטי של משחקי מחשב. העולם הצבאי הוא המקדם את משחקי המחשב ה'רציניים' באופן הנרחב ביותר. יש היום השקעה של חברות ענק במיליארדי דולרים בתחום", כך אמר סגן אלוף איציק גרשון, ראש ענף חופ"ה (ר"ת חקר ופיתוח הדרכה), חיל האוויר.

סא"ל גרשון דיבר בכנס השנתי לתיקשוב בחינוך ובהוראה, מופ"ת 2011. הכנס נשא את המוטו "שם המשחק: שילוב משחקי מחשב בלמידה". הכנס נערך היום (ג') במכון מופ"ת בקרית החינוך תל אביב. לכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, הגיעו מאות מורים ואנשי פדגוגיה בתחום.

סא"ל גרשון תיאר בפני המשתתפים את עקרונות הלמידה במאמנים (סימולטורים) בחיל האוויר. לדבריו, "העולם הטכנולוגי משיג אותנו, הפדגוגים ומפתחי ההדרכה. אם לא נהיה מעורבים בתהליך פיתוח המשחק – לא נצליח להשיג את העברת הלמידה למציאות".

המאמנים, אמר סא"ל גרשון, הומצאו לראשונה ב-1908, ומאז הם התפתחו באופן מעמיק. כיום, ציין, "יש מאמנים מלאים המתרגלים את הטייסים המתאמנים עליהם בכל המצבים האפשריים, תוך יצירת חוויית ותחושת טיסה מושלמות".

סא"ל גרשון מנה את הסיבות לשימוש במאמנים: "הדבר מאפשר דימוי של מצבי אמת; שימוש במאמן חוסך עלויות באופן ניכר, שכן שעת טיסה במטוס קרב עולה 10,000-15,000 דולרים; ניתן לדמות עם המאמן מצבי קיצון, בלי לסכן חיי אדם; ניתן לקבל בקרה על הטייסים ואופן התנהלותם".

לעולם המאמנים, אמר סא"ל גרשון, ישנם ארבעה שותפים: המנהלים, המהנדסים, מפתחי ההדרכה והלומדים, "ולכל אחד מהם יש נקודת מבט שונה איך לפתח, מה לפתח, ואיך ללמוד. המנהלים שואפים לחסוך בעלויות, ומנגד, המהנדסים מהווים את הכוח המניע בפיתוח המאמנים".

הוא אמר כי ישנם כמה סוגי מאמנים, "ממאמן מלא, המאפשר להביא את הפרט לרמת תרגול של פעילות אוטומטית, בלא מחשבה, עבור במאמן חלקי, הלוקח כמה מערכות ספציפיות ומלמד מיומנות ותרגול ספציפיים, ועד למאמנים טקטיים ומאמנים שולחניים".

סא"ל גרשון ציטט מחקרים בתחום, לפיהם "המאמן מסייע להבניית יכולות התנהגות וקוגניציות באופן אוטומטי לטייסים; המאמנים מאפשרים לפתח מיומנות בקרב המתאמנים; הם יוצרים אצל המתאמנים תחושה של מעורבות אקטיבית, שהיא מאד חשובה; נוצר אצל המתאמנים קישור בין סיבה לתוצאה: נכשלת-הופלת". לדבריו, מחקרים מצביעים על כך שיצירת עודף מציאות פוגעת לעיתים ביכולת הלמידה של המתאמנים. "איכות המאמן תלויה בתכנית האימון ופחות בריאליזם ובהמחשה", אמר סא"ל גרשון, "כל מודל פדגוגי מחייב מטרות נקודתיות לצד משוב. המטרות נדרשות להיגזר מיעדי הביצוע. יש לנתח סכימות קוגנטיביות של המתאמן, ולהתאים לו אימון אישי, מוכוון יעדים".

המהפכה הטכנולוגית, אמר סא"ל גרשון, הביאה לכך שכיום יש חוות מאמנים, משמע מאמנים המקושרים אחד לשני, ואשר "מדברים" ביניהם. בנוסף, ציין, ניתן לשלב בין המאמן לבין המציאות, ו"לטוס" מול מטוסים אמיתיים. בדרך זו, אמר, "המתאמן יכול 'לטוס' מול ישות חכמה, דבר המכין אותו טוב יותר לקראת הקרב".

"ככל שהמורכבות בעולם יותר גבוהה", אמר סא"ל גרשון, "ככה הסיכוי ללמוד הופך לנמוך יותר ולכן יש ליישם מתודולוגיה פדגוגית, על מנת להצליח באימון. הכל צריך להתנהל בזמן אמיתי, תוך מדידת כל היבט בביצועי המתאמן. זה לא טריביאלי להביא מאמן. יש לבנות תוכנית הדרכה שלמה, לעבור לתפיסה כוללת, להתמודד עם סוגיות תרבותיות. יש הרבה מקומות בהם המתאמנים מתקשים לקבל זאת".

"הטכנולוגיה לוקחת את עולם המאמנים קדימה", סיכם סא"ל גרשון, "היא לא עוצרת. אנו צריכים להיות שם, על מנת להפיק ממנה את המיטב לעולם המאמנים. עלינו לשלב בין מומחי התוכן, מומחי ההדרכה והמתכנתים".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים