"AI בארגונים – כמו ילד: ילמד ללכת עם או בלי ליווי ההורים"

"כניסת הבינה המלאכותית לעולמנו היא כבר עובדה מוגמרת ותמשיך להתפתח. ניתן להבין זאת מההצלחה שלה בעולם האישי-צרכני. עבורי, כמשתמש, זו הזדמנות מטורפת ואיני יודע איך הסתדרתי בלעדיה בעבר. השאלה הגדולה היא איך 'לרתום לאירוע' את כלל הארגון. אני מדמה את התחום לילד העושה את צעדיו הראשונים: הוא ילמד ללכת, עם או בלי ליווי ההורים", כך אמר אורן אריאב, מנהל חטיבת טכנולוגיות מידע בבנק ישראל. 

אריאב, המשמש בתפקיד זה ארבעה חודשים, דיבר במסגרת כנס The CAiO 2026. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים אתמול (ד') באולם איסט בתל אביב. אריאב השתתף בפאנל הראשון בכנס, שנושאו היה "פיננסים ובנקאות – מנופי הצמיחה של הכלכלה המודרנית". את הפאנל הנחתה ליאורה שכטר, מנכ"לית מת"ף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי. 

לדברי אריאב, "סוגיית ההון האנושי היא המרכזית  ביותר ב'אירוע' ה-AI. מחד, מדובר בפריצת דרך מטורפת ברמה הטכנולוגית, ומנגד השינוי האנושי והארגוני גדול אף יותר. כבר שנים שאנחנו מדברים על כך שהבעיה בפרויקטים אינה טכנולוגית אלא אנושית-ארגונית, וכאן, באירוע ה-AI – זה מועצם פי אלף. כאשר מתרחש שינוי ארגוני, הפחד מהשינוי והחשש הם מובנים. מכאן, שהטיפול בהעצמת והכשרת ההון האנושי – הוא הכל". 

"בבואנו לטפל בסוגיית ההון האנושי", ציין אריאב, "יש להבחין בין סוגי האוכלוסיות השונות: המאמצים מוקדמים של יכולות AI, שהם מיומנים ומתקדמים יותר אף מחלק  מאנשי ה-IT. מנגד, ישנם העובדים.ות אשר נשרכים מאחור, וחוששים מהמהפכה ומתוצאותיה". 

"כדי שהאירוע יצליח ברמה הארגונית", ציין אריאב, "יש לפעול יחד עם אנשי משאבי האנוש, ולהפוך את האירוע לאירוע משותף של כל הגורמים הרלוונטיים בארגון. בבנק ישראל מנסים לפעול בנושא בכלל המישורים: לתת למאמצים המוקדמים לרוץ ולהתקדם, ולאיטיים – לדחוף אותם קדימה, כדי לצמצם את הבעיה ברמת כלל הארגון".  

אריאב ציין כי "בבנק ישראל ישנן קבוצות עובדים שהם 'סופר-יוזרים', הן בגופי הפיתוח והן בגופים העסקיים, שכבר רצים קדימה בעולם תוכן זה. האתגר הוא להפוך אותם למודל חיקוי לכלל הבנק, שיראה בהם מודל לאימוץ, תוך הפרייה הדדית, המסייעת לכולם בעסק. האתגר הגדול הוא לגייס את הוותיקים, אנשי הלגאסי, שעושים את מה עשו שנים רבות, לעתים 20 וגם 30 שנים. כעת יש לשנות חלק מדפוסי פעולתם, וצריך לעטוף אותם ולעבור איתם את השינוי, כך שלא יישארו מאחור". 

מחודשים – לשעות  

אריאב הביא דוגמה מתחום בו ה-AI עשה עבור הבנק קפיצת מדרגה: "אחד מתפקידי הבנק הוא עריכת מחקרים כלכליים. עם הופעת ה-AI, ניתן לערוך מחקרים לעומק, בהיקפים גדולים מבעבר: לא ידענו כמה זה יכול להשפיע, עם יכולות חשיפה ואימות".  

אריאב סיפר כי "באחת ממדינות העולם נערך מחקר שנושאו 'השפעת המלחמה על הכלכלה'. נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, רצה לדעת מה קורה בישראל. בשימוש מושכל בכלי AI, הגורם המקצועי היה מסוגל לשחזר את המחקר, על בסיס נתוני ישראל בתוך שעות בודדות. בעבר, עריכת מחקר שכזה הייתה נמשכת חודשים". 

"אלא שנדרש לעשות שימוש מושכל ב-AI", ציין אריאב. "באחד מהפרויקטים שנוסו בבנק עלה כי המחקר עלול להיות מוטה בשל 'התפישה הכלכלית' של ה-AI. מקרה זה היה לימודי עבורנו: הבנו כי יש לראות מה הם ה'קול' וה'צבע' שיוצאים מה-AI, ומי מוכן לעמוד מאחורי התוצאות שלה". 

"לצד קידום הטכנולוגיה", סיכם אריאב, "נמשיך להתמקד בהון האנושי, כדי לנצל את היכולות הקיימות והחדשות, ולהפיק יותר מה'שכל' החדש שנולד".