הממשלה מציירת תמונה ורודה באשר למצבנו ב-AI – מומחים סבורים אחרת

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה פירסם הבוקר (ג') דו"ח מקיף המציג תמונת מצב עדכנית של תחום הבינה המלאכותית בישראל. הדו"ח חושף מובילות ישראלית מרשימה בתחומים מרכזיים של טכנולוגיית ה-AI ומציג אסטרטגיה לשימור היתרון התחרותי הישראלי בזירה הגלובלית. תמונת מצב מרשימה

לפי ממצאי הדו"ח, ישראל מדורגת במקום ה-9 הכללי, ובמקום ה-2 ביחס לאוכלוסייה, בין 83 מדינות במדד Tortoise Global AI Index, ובמקום הראשון בעולם בריכוז ההון האנושי בתחומי בינה מלאכותית בשוק העבודה.

דו"ח משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, יחד עם שני דו"חות חשובים שפורסמו בחודש האחרון – הסקר הדו-שנתי של ה-OECD על ישראל, והדו"ח של Stanford Institute for Human-Centered Artificial Intelligence AI Index – מציירים תמונה עקבית ומעודדת המעידה על עוצמתה של ישראל כמדינה מובילה בזירת הבינה המלאכותית הגלובלית:

• חוקרים ישראלים היו מעורבים בפיתוח של כ-4% ממערכות למידת המכונה המשמעותיות – יותר מפי 30 מחלקה של ישראל באוכלוסיית העולם. בנוסף, ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם במספר הציטוטים הממוצע למאמר בתחום הבינה המלאכותית.
• אקוסיסטם סטארט-אפים מפותח במגזר העסקי, הדו"ח מציג נתונים מרשימים: 2,132 הסטארט-אפים הפעילים בתחומי בינה מלאכותית בישראל גייסו עד כה כ-78 מיליארד דולר. ישראל מדורגת רביעית בעולם במספר הסטארט-אפים בתחומי בינה מלאכותית שגייסו מימון בפעם הראשונה בעשור האחרון (442 בסה"כ), והראשונה בעולם ביחס לגודל אוכלוסייתה.
• יתרון משמעותי בהון אנושי – בתחום זה ישראל מציגה נתונים מובילים והיא מדורגת ראשונה בעולם בריכוז ההון האנושי בתחומי AI בשוק העבודה (כ-1.13%) וחמישית בשיעור החדירה היחסי של כישורים אלו.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. צילום: מיכאל טומרקין וגיל סיזון

"AI אינה רק טכנולוגיה – היא מנוע צמיחה אסטרטגי למשק"

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ח"כ גילה גמליאל: "AI אינה רק טכנולוגיה – היא מנוע צמיחה אסטרטגי למשק הישראלי והמפתח לעתידנו הכלכלי, עם פוטנציאל לייצר עשרות מיליארדי שקלים בתוצר. המשרד בראשותי מוביל מהלכים אסטרטגיים היסטוריים לשימור היתרון התחרותי של ישראל בזירה הגלובלית, וניכרת כבר התקדמות בהטמעת הטכנולוגיה בשירות הציבורי, בחינוך, וברגולציה חכמה. ישראל, למרות גודלה אל מול מדינות העולם, ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח פתרונות חדשניים לאתגרים גלובליים, והעוצמה המדעית-טכנולוגית של ישראל הינה חלק מהותי מהחוסן האזרחי של המדינה, שעלינו לשמר. כחלק מהמאבק הגלובלי על הובלה טכנולוגית, האתגרים שזיהינו, וההבנה שמדובר בנכס לאומי אסטרטגי שיש להגן עליו ולטפחו, הנחיתי להשקיע משאבים ניכרים בפיתוח תחום זה, מתוך הבנה כי עתידה הכלכלי של ישראל תלוי במצוינותה הטכנולוגית המתמשכת".

הדו"ח, מנתח את מצבה של ישראל ביחס למדינות מובילות בעולם ומדגיש את הפוטנציאל העצום של המדינה בתחום זה כמנוע לצמיחה כלכלית, חברתית וטכנולוגית, תוך שהוא מצביע על מספר תחומים שבהם ישראל מצטיינת במיוחד, בהם סייבר ואבטחה דיגיטלית, וכן בהון האנושי האיכותי בתחום: המדינה מדורגת במקום הראשון בעולם בפער של פי 2 במספר הפטנטים ביחס לאוכלוסייה בעשור האחרון, וממוקמת במקום ה-3 בשימושים מסחריים בבינה מלאכותית.

האתגרים להמשך הדרך כפי שהוגדרו בדו"ח

לצד ההישגים המרשימים, הדו"ח מזהה מספר אתגרים להמשך, הדורשים התייחסות כדי לשמר ולחזק את מעמדה המוביל של ישראל:

• ירידה בפרסומים מדעיים: בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספר הפרסומים המדעיים בתחומי בינה מלאכותית בישראל, בהשוואה למדינות ה-OECD.
• צמיחה איטית בהון אנושי: קצב צמיחת ההון האנושי בתחום הבינה המלאכותית בישראל נמצא במגמת ירידה, וישראל עלולה לאבד את ההובלה תוך שנים ספורות.
• סביבת פעילות חלשה: ישראל מדורגת במקום נמוך בסביבת הפעילות בתחום ה-AI, הכוללת רגולציה וחקיקה, דעת קהל והגירת הון אנושי.
• תשתיות לא מפותחות: ישראל מדורגת במקום נמוך בתשתיות הנדרשות לפיתוח בינה מלאכותית, כמו חשמל, אינטרנט, גישה לנתונים וכוח מחשוב.
• אסטרטגיה ממשלתית לא מספקת: למרות מגמת השיפור, ישראל עדיין מדורגת במקום נמוך יחסית לעולם באסטרטגיה הממשלתית בתחום הבינה המלאכותית.

פעילות ממשלתית בהובלת המשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

לפי הודעת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, "עם כניסת השרה גילה גמליאל לתפקידה, המשרד הוביל מספר תוכניות, מהלכים ומאמצים משמעותיים, חלקם היסטוריים, כמענה לאתגרים שזוהו ולקידום תחום הבינה המלאכותית"

בהודעה פורטו הפעילויות הבאות שבוצעו:

• קידום המשך התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית של פורום תל"ם (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ופיתוח).
• אימוץ מדיניות רגולציה ואתיקה תומכת חדשנות.
• הקמת פורום רגולטורים ממשלתי.
• הקמת פורום מומחים לאומי לבינה מלאכותית שייעץ לממשלה.
• חתימה על האמנה הבינלאומית הראשונה לשימוש אחראי בבינה מלאכותית.
• קידום הטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי, וברשויות המקומיות.
• הפעלת תוכנית AI לנוער וילדים ב-131 רשויות מקומיות. 

השרה גמליאל הרחיבה כי: "המשרד ימשיך להוביל מהלכים שיבטיחו את עתידה של ישראל כמעצמת חדשנות, תוך צמצום פערים והנגשת הזדמנויות לכלל האוכלוסיות במדינה".

אור לנצ'נר, מנכ"ל ברייט דאטה. צילום: ענת (פמלה) שרון

"קריאה מעמיקה בדו"ח תגלה שהמגמה דווקא שלילית" 

בתגובה לדיווח אמר אור לנצ'נר, מנכ"ל חברת ברייט דאטה הישראלית – מספקיות המידע הגדולות בעולם לאימון מודלים של בינה מלאכותית – כי "השרה גמליאל מתגאה ביכולות ה-AI של ישראל, אולם קריאה מעמיקה בדו"ח תגלה שהמגמה דווקא שלילית: ישראל הידרדרה בדירוג מהמקום החמישי לתשיעי – בתוך ארבע שנים בלבד. בנוסף, ישראל מדורגת בעשירייה הראשונה רק בזכות פרמטר של כוח אדם, אולם גם הוא הולך ונשחק; על פי רשות החדשנות, מתחילת המלחמה עזבו את ישראל 800 עובדי היי-טק מדי חודש. אלה מספרים מבהילים שחייבים לתת עליהם את הדעת לפני שיהיה מאוחר מדי".

לדברי לנצ'נר, הדו"ח כולו צריך להיבחן כתמרור אזהרה, לא כגביע. "הדו"ח חושף ירידה בפרסומים מדעיים, צמיחה איטית בהון האנושי ואסטרטגיה ממשלתית חלשה. אין קיצורי דרך, כדי לשנות את המגמה ולהיאבק על ההובלה במרוץ ל-AI. צריך לטפל באופן עמוק באלמנטים הבסיסיים: חינוך מגיל צעיר, טיפוח האקדמיה וגופי המחקר ויצירת מערך תמריצים חיובי לחברות. לצערנו, בהרבה מהמקרים התהליכים שאנחנו מזהים הם דווקא הפוכים. תרבות של ייפוי המציאות ודו"חות מהונדסים מבטיחה הידרדרות נוספת שתפגע במשק הישראלי כולו".