"הרובוטים – הזדמנות לסגור פערים ולענות על המחסור בכוח אדם"

“כבר 10 שנים בערך רואים יותר ויותר שמפעלים משלבים רובוטים ותהליכים אוטומטיים בעולמות התעשייה 4.0, וכך הם מייצרים לעצמם הזדמנויות לקדם את טכנולוגיות הייצור שלהם. רובוטים וקובוטים פועלים אצלם לצד עובדים מיומנים, ולא במקומם. עולם ה-RPA (עיבוד תהליכים רובוטיים – צ"ק) מהווה הזדמנות מצוינת לתעשייה שרוצה לקדם, לטובת עצמה, את טכנולוגיות הייצור המתקדמות, וזה יעזור לכפר על כך שחסרים, לפי ההערכות, כ-10,000 עובדי היי-טק. מעבר לכך, השילוב בין הרובוטים לעובדים בני האנוש יוצר הזדמנות לסגור פערים, להתקדם ולקבל נקודת זינוק טובה יותר לפריצה לשוק הגלובלי", כך אמרה רונית אשל, מנהלת אגף ייצור מתקדם ברשות החדשנות, בכנס RPA 23 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולמי לאגו בראשון לציון.

לפי אשל, רשות החדשנות תומכת בסכום של כ-160 מיליון שקלים בתוכניות פיתוח במפעלים בכל רחבי הארץ. "התעשייה הישראלית היא מנוע צמיחה לכלכלה, עם כמעט 400 אלף עובדים ביותר מ-13 אלף מפעלים בארץ, והיא הולכת ומתקדמת בפעילויות מחקר ופיתוח ועוברת, כאמור, לטכנולוגיות מתקדמות. אנחנו נמצאים במצב שבו יש הזדמנות להעביר מפעלים קיימים לשימוש בתהליכים מתקדמים, דוגמת אוטומציה של תהליכים ומשימות", אמרה.

אשל טענה שהתעשייה הישראלית ממוקמת היטב לקראת הבאות. "כיום כבר מדברים על תעשייה 5.0, שמאגדת בתוך הייצור גם את היבט הקיימות ואיכות הסביבה. החזון שלנו הוא להגיע לתעשייה ישראלית שהיא תחרותית גלובלית, ומייצרת יתרון תחרותי על פני המתחרים בעולם – וגם מקיימת. האקו-סיסטם הישראלי מבוסס היטב, ויש יותר ויותר חברות בתחומי הרובוטיקה והבינה המלאכותית, וניתן להבחין היטב בכניסה של עולמות האנרגיה הירוקה והקיימות", סיכמה.

אלי רחימיקו, מנהל אזור המזרח התיכון ב-APB. צילום: ניב קנטור

מהי תמונת המצב של ניהול התהליכים באופן ממוכן בכלל השוק, ומהם צווארי הבקבוק? על כך ניסה לענות אלי רחימיקו, מנהל אזור המזרח התיכון בחברת הייעוץ APB. הוא ציטט מחקר של מק'ינזי, שלפיו עד כ-70% מהארגונים שמטמיעים RPA מושקעים בזיהוי התהליכים ובמה שצריך לעשות עוד בטרם הם בכלל מתחילים בעבודה על התהליכים עצמם. זה משתלב עם מחקר של פורסטר, שלפיו 37% ממקבלי ההחלטות מדווחים על עיכובים גדולים בהמרה הדיגיטלית שלהם, מאחר שיש בעיה של ממש בהבנת התהליכים.

"אלה נתונים מעניינים, וכאלה שעוזרים לזהות את האתגרים שעומדים בפנינו ומה מוביל אותנו: למשל, חוסר יעילות של התהליכים, שבסופו של דבר מתגלגלים ללקוח וגורמים לנזק גם בתוצאה", אמר רחימיקו. "יש גם תהליכים שבהם כל גורם עובד בפני עצמו, וזה גורם לחוסר תיאום עם המטרות של התהליך. בנוסף, קיימת בעיה להצדיק השקעה בפרויקטים של אוטומציה, כי לא תמיד בודקים איפה זה באמת תורם ומי באמת צריך את הפרויקטים הללו. RPA, כטכנולוגיה, לא צריכה לעמוד בפני עצמה, אלא צריך לחבר אליה טכנולוגיות אחרות, כדי להעצים ובסופו של דבר לחבר את הפאזל".

הוא ציין כי הפתרון ש-APB מציעה מבוסס על היכולת להבין את התהליכים המתנהלים מקצה לקצה. "הוא מבוסס על כריית תהליכים, שהוא כלי שמתבסס על לוגים, על דאטה אמיתי, ויכול לספק ויזואליזציה של התהליכים כפי שהם מתנהלים בפועל, ותוך כדי כך להצביע על צווארי הבקבוק, וגם להנחות אותנו היכן להשקיע והיכן לקבל את התמורה הטובה ביותר להשקעה בתהליכים באמצעות RAP. בנוסף, זה עוזר לחבר את הגורמים האוטומטיים והאנושיים לעבוד ביעילות, במטרה לשפר את התהליכים".

טל טובי אשל, ראשת מחלקת תמיכת לקוחות ברפאל מערכות לחימה מתקדמות. צילום: ניב קנטור

טל טובי אשל, ראשת מחלקת תמיכת לקוחות ברפאל מערכות לחימה מתקדמות, סיפרה כיצד הארגון שילב מערכות EPSS ו-RPA בתוצרים שלו, ובעיקר במערכות הפנים ארגוניות והמבצעיות, כדי להביא למקסימום את ביצועי העובדים.

"מדובר במערכות מאוד מורכבות ורציניות, והמטרה שלנו הייתה לשלב כמה שיותר אמצעי למידה ותומכים טכנולוגיים, שיאפשרו למשתמשי הקצה להפעיל אותן בצורה מיטבית – מבחינה איכותית וביטחונית", אמרה. "נקודות הכאב שלנו כללו את השאלה איך עושים עבודה במקום העובדים, כי לעיתים קרובות רבים נכנסו למערכת כשלא היה להם מושג כיצד לנווט בה. כמה פעמים השקענו המון משאבים בהכשרות ובעבודה עם צוותי הטמעה בכל מיני שיטות, וכמה פעמים המערכת קרסה כשהיא עלתה לאוויר. היה ברור לנו שאנחנו במעין מרוץ עכברים. רצינו לצמצם את משך ההטעמה ולאפשר לכולם ללמוד את הצרכים, להקטין את ההשקעה, וחלק מזה נעשה באמצעות RPA".

הבחירה של רפאל הייתה בכלי LEO, שאיפשר להבין טוב יותר מה לעשות בכל טופס ובכל מסך. "אנחנו משתמשים במערכת כ-50 אלף פעמים בשנה, ובעקבות כך בוטלו הדרכות בכל שדרוג גרסה, חסכנו כמות גדולה מאוד של שעות אדם, זה הוביל להורדה עצומה בהשקעה בשירותי התמיכה, ומאפשר להפיק דו"חות שבאמצעותם ניתן ללמוד אילו תהליכים מצליחים ואילו לא", סיפרה טובי אשל.