2022: "הבולען המביך" אילון מאסק ועוד שערוריות

סם בנקמן-פריד, קניה ווסט ואחרים נכללים ברשימת האנשים המביכים של השנה בעולמות הטק למיניהם, אבל שניהם נמצאים הרבה מאחורי מאסק, שגם השנה הרבה לעורר שערוריות ולפשל ● סיכום הדברים המעניינים באמת השנה

אמיר רמז לו בדבריו, אודות ניצול ההגעה לחלל. אילון מאסק.

2022 הייתה שנה של שלל התפתחויות טכנולוגיות, הרבה סייבר, טרנספורמציה דיגיטלית ועוד מילים טעונות ומפוצצות. אבל היו בה גם לא מעט דברים מביכים, מפדחים ובקיצור – מעניינים יותר, שקשורים לתחום הטכנולוגיה, בצורה זו או אחרת. בכתבה הזאת אסקור אותם, בקצרה.

אתחיל עם שני אנשים צבעוניים ובעיקר שנויים במחלוקת: קניה ווסט ואיך לא, אילון מאסק. 2022 לא הייתה השנה הכי טובה של ווסט, ששינה את שמו ל-"יה". הוא חולל סערה בעולם האופנה סביב חולצת White Lives Matter (כמענה נגד סיסמת ה-Black Lives Matter לתמיכה באפרו-אמריקנים); כתב פוסטים אנטישמיים, שבעקבותיהם אינסטגרם וטוויטר חסמו אותו; נחשף כי בעבר הביע תמיכה באדולף היטלר כשאמר: "אני אוהב את היטלר, אני אוהב נאצים"; גרס כי עבדות היא "בחירה"; אירח מכחיש שואה – יחד עם עוד איש שנוי במחלוקת, דונלד טראמפ; ולעג למי שחזר היום (ה') לתפקיד ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

קניה ווסט.

קניה ווסט. צילום: מתוך ויקיפדיה

אלא שכל פועלו ההזוי של ווסט מתגמד לעומת מי שמערכת אנשים ומחשבים בחרה להכתיר כ-"בולען המביך" של ה-IT לשנת 2022: ניחשתם נכון – אילון מאסק. היזם הסדרתי; המיליארדר מעשירי העולם, ש-"הצליח" להפסיד השנה יותר מ-100 מיליארד דולר, בהם 50 מיליארד בתוך יומיים – ההפסד הגדול ביותר שחווה אי פעם אדם בפרק זמן קצר; ושיש לו 10 ילדים מנשים שונות – לאחד מהם קוראים X AE A-XII ולאחרת Exa Dark Sideræl – עורר השנה ספקות ותמיהות גם בקרב מעריציו הרבים.

באפריל השנה מאסק רכש 9.2% ממניות טוויטר, מה שהפך אותו לבעל המניות הפרטי הגדול בחברה. כמה ימים לאחר מכן הוא הציע לקנות את החברה כולה ב-42 מיליארד דולר. לאחר מכן הוא העלה את ההצעה ל-44 מיליארד. הנהלת טוויטר קיבלה את ההצעה, אלא שאז מאסק (חצי) התחרט וצייץ שהעסקה "בהקפאה", על אף שהוא "עדיין מחויב" לרכישה. הוא השלים את הרכישה באוקטובר ומיד פיטר את המנכ"ל, מנהל הכספים והאחראית על ענייני משפט ומדיניות בחברה. בסך הכול, מאסק פיטר מיד לאחר השלמת הרכישה יותר ממחצית מ-7,500 עובדי טוויטר. בדצמבר הוא פיטר עוד עובדים בתחומי העיסוק המרכזיים של החברה. לאחר מכן הוא אמר ש-"החברה כבר לא בנתיב המהיר לפשיטת רגל… אבל יש עדיין הרבה לעשות".

בתקופה הקצרצרה שהוא הבעלים של טוויטר יצר מאסק שורת סערות ושערוריות, שיכולות היו להזין עוד כמה כתבות כמו זו: הפיטורים, סוגיית ה-וי הכחול והרצון שלו לגבות כסף עבורו, השעיית קומיקאיות ועיתונאים, ולעומת זאת החזרה של החשבונות של ווסט וטראמפ; והדבר האחרון בינתיים – הסקר שטען שהוא יהיה מחויב לתוצאותיו, שבו הוא שאל את העוקבים שלו האם עליו לחדול מלהיות מנכ"ל טוויטר. הם ענו שכן, והוא בינתיים לא ביצע את "גזר דינם". לכך יש לצרף את פיזור מועצת האמון והבטיחות, שכללה כ-100 ארגונים עצמאיים וארגונים לזכויות אדם. הגוף הוקם על ידי טוויטר ב-2016 לטיפול בשיח שנאה, בניצול ילדים, בסכנות פגיעה עצמית ובבעיות בשירות.

עוד לא הזכרנו כאן את החברות האחרות של מאסק: הצרות של טסלה, שלצד רכישת טוויטר גרמו לו להפסדים הכבירים שצוינו קודם לכן; הניסויים המזעזעים בבעלי חיים במסגרת נוירולינק והכוונה לעבור בשנה הקרובה לניסויים בבני אדם; והטיסות של SpaceX לחלל. ויש גם את זה: באוקטובר הוא חשף את המצאתו החדשה – הבושם הגברי הייחודי, "שיער שרוף", שעליו חתומה חברת בורינג שלו. העיסוק העיקרי של החברה הוא לא בקוסמטיקה, אלא בחפירת מנהרות חדשניות לתחבורה חכמה בארצות הברית.

מה נשמע ממאסק ב-2023? אין לדעת, אבל בטוח שיהיה מעניין.

עליות ונפילות

הנה עוד כמה וכמה אירועים מביכים למדי שאירעו השנה וקשורים לעולם הטכנולוגיה, שלשם שינוי, אילון מאסק לא מעורב בהם.

קודם כל, איש שמתחרה עם מאסק על התואר שנוי במחלוקת: סם בנקמן-פריד, המכונה SBF, או סב"פ. סיפורו של היזם והמיליארדר לשעבר, בן ה-30 בלבד, מיטיב להדגים את הבעייתיות הטמונה בעולם המטבעות הקריפטוגרפיים. סב"פ ייסד ושימש כמנכ"ל בורסת מטבעות הקריפטו FTX, ושתי חברות קריפטו נוספות. FTX חוותה משבר כושר פירעון בסוף השנה, שהוביל לקריסת המטבע הדיגיטלי שלה, FTT. בנקמן-פריד התפטר מתפקיד מנכ"ל FTX, שהגישה בקשה לפשיטת רגל.

סם בנקמן-פריד ולוגו החברה שייסד ונפלה - FTX.

סם בנקמן-פריד ולוגו החברה שייסד ונפלה – FTX. צילום: עיבוד ממוחשב. ויקימדיה

בשיאו החיובי, עמד הונו של סב"פ על 26 מיליארד דולר. ב-8 בנובמבר השנה הוא שבר שיא שלילי: השווי הנקי שלו ירד ב-94% בתוך יום אחד. החודש התברר שהוא חשוד בהונאה וגניבת מיליארדים. הוא נעצר באיי הבהאמה והוסגר לארצות הברית, שם אמור להיפתח משפטו. בפני בנקמן-פריד עומדים שלושה כתבי אישום חמורים ומאחוריו שוק קריפטו השרוי בטלטלה ומשבר אמון עמוק. שותפיו הקרובים הודו במעורבות בהונאה שהובילה לקריסת FTX. המנכ"ל החדש של החברה, ג'ון ג'יי ריי השלישי, אמר בשימוע בקונגרס האמריקני כי "מדובר בסיפור קלאסי של מעילה. זה פשוט לקחת כסף מלקוחות ולהשתמש בו למטרתך".

כבר לא נשיא, אבל ממשיך להביך. דונלד טראמפ ו-"האמת החברתית" שלו.

כבר לא נשיא, אבל ממשיך להביך. דונלד טראמפ ו-"האמת החברתית" שלו. צילום: ויקימדיה ו-צילום מסך מה-App Store

סיפור נוסף שהתכוון לעלות ובפועל נופל הוא של הרשת החברתית TRUTH Social, שהוקמה בפברואר האחרון על ידי חברה בבעלות הנשיא לשעבר של ארצות הברית, דונלד טראמפ – אחרי שזה הושעה מהרשתות החברתיות המיינסטרימיות. בחלוף הימים והחודשים, נראה כי "האמת החברתית" הולכת להיעלם ביקום הדיגיטלי: גוגל סירבה להוסיף אותה לחנות האפליקציות שלה, הצמיחה במספר המשתמשים שלה נבלמה, היא פועלת רק על מכשירי אפל והרשות האמריקנית לניירות ערך פתחה בחקירה נגדה בגין שחיתות. הבעיות המרכזיות שלה הן שיש לה מיליונים ספורים של משתמשים, היא לא רווחית ואיננה משפיעה. כפי שכינה אותה באיפוק בריטי אופייני שדר של ה-BBC: אסון.

אליזבת הולמס, מייסדת תראנוס.

אליזבת הולמס, מייסדת תראנוס. צילום: ויקיפדיה

עוד סיפור של עלייה ונפילה הוא זה של היזמת האמריקנית הצעירה (38) אליזבת הולמס, שייסדה וניהלה את תראנוס (הלחם המילים תרפיה ודיאגנוזה). החברה הוקמה במטרה לפתח ערכות לבדיקת דם, אך נסגרה לאחר שנחשף שדיווחיה היו מבוססים על תרמית. הולמס ייסדה את תראנוס ב-2003, בגיל 19. החל מ-2013 החלו החברה והולמס עצמה לזכות בתהודה תקשורתית נרחבת. שוויה של תראנוס הוערך בתשעה מיליארד דולר בשיאה, ב-2014. אלא ששנה לאחר מכן נחשפו הדיווחים השקריים בסדרת כתבות בוול-סטריט ג'ורנל. לפי התחקירים של העיתון, החברה כלל לא עשתה שימוש בטכנולוגיה ובמוצרי הבדיקה שהיא פיתחה. חשיפה זו הובילה לנפילת החברה. ב-2018 תראנוס נסגרה, ונגד הולמס הוגשו תביעות אזרחיות ואישומים פליליים בעוון הונאה. משפטה הפלילי של הולמס נפתח בקליפורניה בספטמבר 2021, בינואר השנה היא הורשעה בארבעה מ-11 סעיפי אישום על הונאת משקיעים, ובנובמבר נידונה ל-11 שנים ושלושה חודשי מאסר.

"אל אל" ישראל

ומה אצלנו? גם השנה "זכתה" NSO להיות בכותרות – ולא רק בגלל פרשת סייפן, המשטרה ותחקירי כלכליסט. עיתונאים ועובדים באתר האינטרנט אל פארו מאל סלבדור הגישו השנה תביעה נגד הקבוצה, שבה הם טענו כי היא הפרה את החוק בכך שאפשרה מעקב וריגול בלתי חוקיים אחרי הטלפונים שלהם. על פי התביעה, לפחות 22 אנשי צוות מהאתר חוו מעקב וריגול ממוקדים על ידי גורם בלתי ידוע באמצעות הרוגלה שלה, פגסוס. זוהי התביעה הראשונה שעיתונאים הגישו נגד NSO, והיא עוד עתידה להתברר בבית המשפט בארצות הברית.

עוד שנה של כותרות. NSO.

עוד שנה של כותרות. NSO. צילום: BigStock

תחקיר משותף לארגון זכויות האדם סיטיזן לאב מאוניברסיטת טורונטו ולארגון הפועל לזכויות האזרח הדיגיטליות Access Now, שפורסם בינואר השנה, העלה כי המתקפה נגד העיתונאים מאתר אל פארו הייתה חלק מקמפיין ריגול דיגיטלי רחב יותר, שכוון נגד עוד עיתונאים, וכן נגד ארגוני זכויות אדם ופעילים שלהם באל סלבדור. לפי התחקיר, מדובר לפחות בתשעה ארגונים וב-35 אנשים. אלה הותקפו על ידי רוגלת פגסוס בעת שערכו תחקירים על נשיא אל סלבדור, נאיב בוקלה, ועל הממשלה במדינה.

מ-NSO נמסר בתגובה כי "סיטיזן לאב, Access Now ואמנסטי אינטרנשיונל ממחזרים שוב ושוב את הדיווחים – האחד של השני – ומפרסמים באופן מודע דיווחים ספקולטיביים, לא מדויקים ולא שלמים. דיווחים מוטים בכוונה אלה הוכחו שוב ושוב כשקריים, חסרי כל אימות עצמאי והם נסמכים על הסתברויות ופרוטוקולים נסיבתיים – ולא על זיהוי פלילי וראיות בפועל".

"ווטרגייט של יוון"

NSO לא לבד: השנה פורסמו מעלליהם של חברת סייבר התקפי ישראלית אחרת, אינטלקסה, ושל בעליה, אל"מ (מיל') טל דיליאן, מפקדה לשעבר של יחידה 81. לפי הפרסומים, בזמן שמשרד הביטחון מטיל מגבלות חמורות על חברות סייבר התקפי הפועלות בישראל, האימפריה הבינלאומית של דיליאן עשתה חיל (והרבה כסף): מוצר הדגל שלה, פרדטור, חולל שערורייה ענקית ביוון לאחר שנחשפה פריצה לטלפונים של יו"ר האופוזיציה במדינה ושל עיתונאי יווני שמבקר את הממשלה. טביעות האצבע של המוצר נמצאו גם במצרים ובמדינות רבות אחרות.

אפילו עם שלטונות קפריסין, שהייתה מרכז פעילותו של דיליאן, הוא כבר הספיק להסתבך, ובפברואר האחרון, בית המשפט בלרנקה מצא את החברה אשמה בשורה של עבירות פרטיות, תקשורת ומכס, לאחר חקירה ממושכת שבמסגרתה נחשף כי היא שאבה מידע שלא כדין ממערכות אינטרנט אלחוטיות.

לאחר שארצות הברית הכניסה בשנה שעברה את NSO וקנדירו הישראליות ל-"רשימה השחורה" שלה, השנה התגלה שהרשות הפדרלית לאכיפת סמים משתמשת ברוגלה בשם גרפיט, שאותה יצרה פראגון הישראלית. בראשות החברה עומד תא"ל (מיל') אהוד שניאורסון, לשעבר מפקד יחידה 8200. כמו פגסוס, גם גרפיט יכולה להיכנס לטלפון הנייד של היעד ולחלץ ממנו את תכניו. לפי מומחי אבטחת סייבר, אופן הפעולה של גרפיט יכול להקשות על גילוי הפריצה וחילוץ המידע.

לסיום, ישראל – בפעם האחרונה: החודש פרסם הארץ תחקיר על חברת הסייבר הישראלית טוקה, שפיתחה טכנולוגיה שמסוגלת לנטר את מיקומן של מצלמות מעקב ומצלמות רשת באזור גיאוגרפי ספציפי, לחדור לתוכניות ההגנה שלהן, לצפות בשידור החי של מצלמות אלה, לשנות אותו בלייב ולהטעות את הצופים. אלא שמסמכים פנימיים אודות החברה, שהוקמה על ידי ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, מעלים שהיכולות הטכנולוגיות שהיא פיתחה חורגות הרבה מעבר לכך.

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים