צה"ל: ניתן ל-50% מהלוחמים המשוחררים כלים להשתלבות בהיי-טק

מה הממשלה, צה"ל וגופים נוספים עושים למען שילובם של לוחמים משוחררים בהיי-טק - ומה הם עוד צריכים לעשות? שאלות אלה ואחרות עלו בישיבה שהתקיימה היום (ב') בכנסת

משדה הקרב לשדה ההיי-טק.

"מערך הלחימה הוא מערך הליבה של צה"ל, ונמשיך לקחת אליו את הטובים ביותר גם בשנים הבאות. אנחנו מגייסים אליו גם חיילים שיכולים בקלות לשרת ביחידות טכנולוגיות – ולא מאפשרים להם לעשות זאת, כי הצרכים של צה"ל הם אלה שקובעים. לכן, אנחנו מרגישים מחויבים לתת להם את האפשרות להשתלב בעולם ההיי-טק באזרחות", כך אמר תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת התכנון ומינהל כוח אדם באכ"א. לדבריו, "המטרה שלנו היא שמעל 50% מהלוחמים המשוחררים יוכלו להצטרף לתוכנית שתלמד אותם את מקצועות ההיי-טק ותביא להשתלבותם בענף".

תא"ל ודמני אמר את הדברים בכנס שנערך היום (ב') בכנסת, ביוזמתו של סגן שר הביטחון, ח"כ אלון שוסטר, ועסק בצורך בשילוב חיילים משוחררים בתעשיית ההיי-טק. הקצין הבכיר סיפר על התוכניות להכשרת לוחמים משוחררים לתעסוקה בענף: "תוכנית מרימים משקפת מחברת 3,000 לוחמי חוד מדי שנה לתעסוקה, בדגש על היי-טק וטכנולוגיה. כמו כן, יש תוכנית שמאפשרת לחיילות משוחררות בוגרות לימודים ריאליים ללמוד ולהשתלב בהיי-טק. במסגרת זו, אנחנו מקיימים כנסים, בהשתתפות חברות בתחום".

הוא הוסיף כי "מיזם לוחמים לטכנולוגיה כולל שלוש תוכניות: האחת היא ממדים ללימודים – שמאפשרת לימודים אקדמיים לכ-4,000 לוחמים משוחררים בשנה, כש-70% מהם לומדים מקצועות שקשורים לעולם הטכנולוגי. בנוסף, כ-3,600 לוחמים משוחררים לומדים במכינות קדם אקדמיות, מהם כ-50% בשנה לומדים לימודי טכנולוגיה".

"עוד תוכנית היא לוחמים להיי-טק, שהשנה תכשיר כ-1,000 לוחמים. שיעור ההשמה של התוכנית הוא בין 80% ל-85%. ב-2023 יגדל המימון שלה ל-15 מיליון שקלים, כדי להעלות את מספר החיילים שיעברו אותה ל-1,500, וב-2024 – ל-2,400. בנוסף, אנחנו מרחיבים אותה לדרום ולצפון", ציין תא"ל ודמני.

"התוכנית השלישית", אמר, "היא תוכנית אלפא, שבימים אלה מבצעים פיילוטים שלה. המחזור הראשון שלה יצא לדרך, ובכוונתנו לקיים 2-3 פיילוטים נוספים עוד השנה". מדובר בתוכנית שבמסגרתה לוחמים משולבים למשך שנתיים, עוד בשירות הצבאי שלהם, בלוט"ם וב-8200, עוברים הכשרה של בין ארבעה לשישה חודשים ובתום השירות הסדיר חותמים קבע לפחות לשנה וחצי. לאחר מכן, אחוז מסוים מהם יישאר בצבא ועיקר המשתתפים יצאו לאזרחות, עם יתרון של הכשרה וניסיון ביחידה טכנולוגית צה"לית. ב-2023, הכוונה היא להכשיר במסגרת התוכנית 150 חיילים ב-8200 ו-150 בלוט"ם".

תוכנית נוספת, ומדוברת, שהקצין הבכיר דיבר עליה היא מהמרכז לפריפריה – שמטרתה להעלות את שיעור המשרתים מאזורים אלה ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל. תא"ל ודמני הבטיח שבתוך שלוש שנים, שיעור תושבי הפריפריה מכלל המשרתים ב-8200, ממר"ם ושאר יחידות ההיי-טק הצה"ליות יעמוד על 30% – "כמו חלקם באוכלוסייה". לדבריו, התוכנית מצליחה, ו-"אנחנו רואים היקפים הולכים ועולים של תושבי פריפריה שמשרתים הן באגף התקשוב והן באמ"ן".

מימין: תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת התכנון ומינהל כוח אדם באכ"א; רונית אסא, סגנית ראש האגף ומנהלת הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון; אל"מ (מיל') ח"כ מופיד מרעי; סגן שר הביטחון, ח"כ אלון שוסטר; ושרת החדשנות, המדעכ והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן.

מימין: תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת התכנון ומינהל כוח אדם באכ"א; רונית אסא, סגנית ראש האגף ומנהלת הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון; אל"מ (מיל') ח"כ מופיד מרעי; סגן שר הביטחון, ח"כ אלון שוסטר; ושרת החדשנות, המדעכ והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן. צילום: דוברות הכנסת

ח"כ שוסטר אמר כי "אנחנו רוצים לאפשר את השתלבות החיילים המשוחררים בעולם ההיי-טק המתפתח – לטובת הכלכלה הישראלית, לחיזוק הצעירים שלא קל להם להגיע לתעשייה זו וליצירת חברה צודקת יותר. דווקא הלוחמים הם אלה שזכאים לעידוד לעבוד בהיי-טק".

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, ציינה ש-"חלק גדול מהעתודה של ההיי-טק הישראלי מגיע מבוגרי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל ומי שלא שם – יותר קשה לו להתקבל לעבודה בענף. הממשלה צריכה לסייע בעניין זה, לרבות לחיילים המשוחררים. יש כאן מקום לשיפור גדול ומערכת הביטחון חייבת להיות שותפה אסטרטגית למהלכים האלה. מערכת הביטחון ככלל והצבא בפרט הם נכס מאוד משמעותי למעמד הטכנולוגי של מדינת ישראל".

עוד נכח בדיון שר התרבות והספורט, חילי טרופר. הוא אמר כי "מדברים הרבה על זה שההיי-טק הישראלי הוא הקטר של המשק ושצריך עוד אנשים שיעבדו בו. אמירה ערכית של החברה היא שהראשונים שיקבלו מקפצה להיי-טק הם אלה ששירתו את המדינה. חברות צריכות לתת עדיפות למי ששירת בצה"ל".

ח"כ מופיד מרעי, אל"מ במילואים, ציין ש-"מחובתנו להקל על החיילים המשוחררים, כולל על אלה שמגיעים מהעדה הדרוזית. פתחנו באוניברסיטת בן גוריון תוכנית ללימודי הנדסה בלי פסיכומטרי, ואני עובד על זה מול שאר האוניברסיטאות, כדי שהחיילים המשוחררים יוכלו להיכנס להיי-טק, שהחברות יכשירו אותם ושהם יתחייבו למספר שנים מסוים של עבודה בהן. בנוסף, אנחנו מקדמים שלוחה של חדשנות במגזר הדרוזי, כדי להכניס אותם להיי-טק. הלוחמים נותנים לנו שלוש שנים מחייהם ואנחנו צריכים לדאוג לצרכים שלהם בהמשך".
רונית אסא, סגנית ראש האגף ומנהלת הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, ציינה כי "אנחנו מקיימים פעילות נרחבת לשילוב חיילים משוחררים בתעשיית ההיי-טק. יש כאן אינטרס משותף לנו, לתעשיית ההיי-טק, שמחפשת עובדים, ולחיילים המשוחררים, שמחפשים עבודה".

סיפורים אישיים של שני חיילים משוחררים

בכנס השתתפו שני חיילים משוחררים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית שהשתלבו בתעשיית ההיי-טק לאחר שעברו את התוכניות הקיימות: האחת היא אנג'לה ירמקוב, שעלתה לארץ, התגייסה לתפקיד לא טכנולוגי ולמדה לימודי היי-טק, שאת רובם מימן משרד הביטחון. "בסוף הלימודים קיבלתי תעודה ושתי הצעות עבודה, שאחת מהן יצאה לפועל – בלוג און, שהיא שלוחה של BMC. התנאים מצוינים, השכר מספק ויש לי אפשרויות קידום. לא יכולתי לתאר שאגיע לזה שנה אחרי השחרור".

החייל המשוחרר השני הוא גל בן שמחון, תושב בית שאן, לוחם בגדוד 51 של גולני, שלא הייתה לו אפילו את האופציה ללמוד לימודי מחשבים בתיכון, ובוגר ההכשרה לחיילים משוחררים של מכללת סלע. "לצורך התוכנית עברתי לדירת סטודיו קטנה של בן דוד שלי וישנתי על הספה במשך שלושה חודשים. תחילת התוכנית לא הייתה פשוטה, אבל לקראת סוף הלימודים קיבלתי הצעה להשתלב כמפתח תוכנה בבית התוכנה של סלע – והחלטתי לקחת את זה בשתי ידיים. שובצתי בחברת סטארט-אפ קטנה ביוקנעם שמפתחת פתרונות AI לתעשיית האוטומוטיב, עבור לקוחות שחלקם קונצרני רכב בינלאומיים. התוכנית הזאת משנה לאנשים את החיים. בלעדיה, אני לא יודע כמה זמן היה לוקח לי להגיע לאותו המקום", אמר.

מלוחם למנכ"ל חברת היי-טק

זיו אלול, מנכ"ל פריאפט, סיפר על הדרך שלו מלוחם למנכ"ל חברת היי-טק ואמר כי "המטרה איננה שהלוחמים המשוחררים יהיו חוטבי העצים ושואבי המים של ההיי-טק. דיברתי עם 10 מנכ"לים בהיי-טק, והם מודעים לכך שהלוחמים המשוחררים מביאים איכות, יצירתיות, התמודדות עם קשיים ויכולת ניהול גבוהה".

אלול ציין כי "המדינה לא עושה מספיק למענם, ולא עושה מספיק כדי למנוע את יציאת הכסף והידע מהמדינה בכל שנה. אפשר לחשב בכמה כסף מדובר ולהשקיע בחיילים שלנו".

"נתון לא טוב נוסף", אמר, "הוא ששיעור הג'וניורים בכוח האדם בענף ירד מ-12% ב-2015 ל-5% ב-2021. הג'וניורים הם דור העתיד של ההיי-טק, וצריך לראות איך לא מביאים עובדים ותיקים אלא צעירים, כגון לוחמים משוחררים. בעולמות הליבה בהיי-טק אפשר לשלב לא מעט לוחמים, למשל בתפקידים של חוויית משתמש, מנהלי פרויקטים, מנהלי מוצר, הצלחת לקוח וכדומה".

לחברות ההיי-טק הוא ייעץ לאמץ יחידות לוחמות, כדי להגביר את התחושה של הלוחמים, שהם מסוגלים להשתלב בתעשייה.

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים