בוטלה חובת טביעת האצבע כתנאי להנפקת ת.ז. ודרכונים ביומטריים

ח"כ קריב: "למדינה יש אינטרס לא להחזיק בנתונים ביומטריים שלא לצורך" ● עו"ד יהונתן קלינגר: "הוכחה שמאבק אזרחי נחוש מביא תוצאות, גם אם במקרה הזה הוא לקח 12 שנים"

הנפקת תעודות זהות ודרכונים ביומטריים תיעשה מעתה ללא חובת נתינת טביעת אצבע.

ועדת משותפת של ועדת החוקה וועדת הפנים של הכנסת החליטה אתמול ברוב קולות לבטל את חובת מתן טביעות אצבע כתנאי להנפקת תעודת זהות או דרכון ביומטרי והעברתן למאגר הביומטרי. עם זאת, חובת זיהוי פנים והעברתו למאגר עדיין נשארה בתוקף.

ההחלטה התקבלה בהמשך לדיון שהיה על הארכת התקנות, המאפשרת את ניהול המאגר הביומטרי בשלוש שנים. שרת הפנים, איילת שקד, שהודיעה על ההחלטה, נימקה את החלטה בחוות דעת של הממונה על היישומים הביומטריים, שבדק את הסוגיה הזאת מספר פעמים בשנים האחרונות. הוועדה דחתה את הדרישה להאריך את הצו בשלוש שנים והגבילה אותו לשנה אחת בלבד.

ההחלטה היא למעשה ניצחון למאבק האזרחי שנערך בשנים האחרונות, שדרש לנתק את הקשר בין הנפקת תעודות ביומטריות לביו חובת הפעלת המאגר. הנימוק היה חשש לדליפת מידע כתוצאה מפריצה או תקלה, שתסכן את פרטיותם של אזרחי ישראל שינפיקו תעודות ביומטריות.

בעקבות ההחלטה אמר עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי לתנועה לזכויות האזרח, שניהלה את המאבק: "בפועל, יפסיק איסוף טביעות האצבע למאגר הביומטרי. חלק משמעותי מסיכון המאגר יתבטל מעכשיו. זו הצלחה אדירה לזכות לפרטיות בישראל, והוכחה שמאבק אזרחי נחוש מביא תוצאות, גם אם במקרה הזה הוא לקח 12 שנים".

הצורך בהארכת הצו נומק בכך שכדי לבסס את הנפקת התעודות על סמך זיהוי פנים נדרש לרכוש ציוד חדש ודרושה לכך תקופת היערכות.
חוק הביומטרי נחקק ב-2009 והוא כלל דרישה לתת טביעות אצבע בנוסף לזיהוי פנים – שיועברו למאגר. על רקע הביקורת וכשלים שעלו במסגרת הפיילוט של טביעות אצבע, תוקן החוק ב-2017 ונקבע, כי הוא יכיל רק תמונות פנים.

במקביל, ניתנה סמכות לשר הפנים להאריך את תוקף הצו המחייב גם טביעות אצבע בחמש שנים, והצו הזה אמור לפקוע.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ גלעד קריב, ביקש מנציגי הממשלה הסברים מדוע הממשלה לא עמדה ביעדים שקבעה לעצמה ביחס למשך הוראת השעה, ולכן דרש להאריך את הצו המאפשר את הפעלת המאגר ב-13 חודשים בלבד ובכך לטייב את הפיקוח של הוועדה וגם כדי להאיץ את המהלך של התאמת המאגר רק לתמונות פנים.

"אם המדינה לא תהיה מוכנה במועד הזה – לא נאריך יותר את הוראת השעה", הזהיר ח"כ קריב. "למדינה יש אינטרס לא להחזיק בנתונים ביומטריים שלא לצורך. אין סיבה להגדיל מאגר טביעות אצבע שגם כך מתוכנן להימחק", הבהיר. בהמשך להחלטת הוועדה פורסם תזכיר צו של שרת הפנים, המאפשר הנפקת תעודות זיהוי ביומטריות עם תוקף ל-10 שנים ללא תלות במתן הסכמה לשמירת טביעות אצבע במאגר הביומטרי.

ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, עמיר אריהן, אמר, כי כדי להתאים את פעילות המאגר לתקנות החדשות, יש להוציא אל הפועל מכרז מדינה מורכב לבחירת מפעילת הטכנולוגיה, דבר שאף הוא ייקח זמן, כל שכן כאשר שתי החברות אשר מציגות טכנולוגיה מתקדמת זו הן מחו"ל.

ח"כ אוסמה סעדי בירך על החלטת הוועדה ודרש למחוק את המאגר מיד.

הממונה על יישום החוק הביומטרי במערך הסייבר הלאומי, עו"ד רועי פרידמן, אמר, כי "השאלה האם תמונות פנים הן המענה הבטוח למניעת זיופים שנויה במחלוקת גם בעולם. יש בעולם המערבי מדינות המסתמכות על מאגרי תמונות פנים בלבד, בלי טביעות אצבע, כאשר מה שאותן מדינות מגדירות כ'מענה נאות' הוא נמוך יותר מהסף שלנו", אמר.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. משה

    מעניין מה עם מאגר טביעות האצבע שכבר קיים, האם תידרש השמדתו?

  2. יוסף מרגלית

    חברות ישראליות סיפקו בעשורים האחרונים מערכי זיהוי ביומטרי והפקת תיעוד מאובטח למדינות רבות בעולם. חברות נמנעו מהשתתפות במכרזי מינהל האוכלוסין בגלל זיהוי "תפירה" לפי מידת מתחרה מסוים. ישנה חברה בינלאומית ש"ירשה" את "הזיכיון" למערכת הזיהוי בישראל מחברה שרכשה. במכרז האחרון היו שני שלבים: שלב ראשון בו התחרו החברה שנתנה את השירות למרשם אוכלוסין שנים רבות וחברה אחת נוספת וחברה נוספת. לאחר בגצ שפסל את זכית הזוכה הותיקה נערך שוב מכרז ואז רכשה בעלת הזיכיון הנצחי את המתחרה. במכרז הבא המתוקן השתתפה רק "הותיקה" וזכתה. אין זה נכון שיש רק שתי חברות זרות בעולם לתיעוד ביומטרי. נכון שזיהוי פנים פותח ושופר אבל מדינות חשופות לאיומים של טירור ופשיעה מאורגנת כישדאללא מבטלות את חובת איסוף טביעות אצבע קלות שאינן ברמת זיהוי פלילי. התרגיל שעשו לכנסת לא מפתיע וההצהרה שמדובר בשתי חברות זרות לצרכי המכרז הבא מזכירה לי את הפרשיה הקודמת.

אירועים קרובים