"כ-50% מהמפעלים עוד לא משקיעים בחדשנות – והם בסכנת סגירה"

"אם לא תוגדל ההשקעה בחדשנות בתעשייה, נמצא את עצמנו בעתיד הלא רחוק ללא יכולות ייצור", אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתר-נט

אילן אלתר, מנכ"ל אלתר-נט.

"כמחצית מהמפעלים בארץ עדיין לא החלו בתכנון של מפעל מתקדם, הם לא משקיעים בחדשנות. המשמעות של זה היא שתהליכי הייצור בהם ממשיכים להיות מסורתיים, ולפיכך בעלי פריון נמוך, והם לא עומדים בתקנים הבינלאומיים בנושאי טכנולוגיה", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתר-נט, יו"ר ועדת התוכן של כנס תעשיה 4.0 של אנשים ומחשבים, ומנחה הכנס.

אלתר דיבר בכנס וכן התראיין לפודקאסט אנשים ומחשבים, בראיון שמובא כאן למטה. לדבריו, "ישראל ממוצבת במקום גבוה מאוד בכל מה שקשור בהשקעות של הממשלה וגופי השקעה בתעשייה 4.0, אך יחד עם זאת, ההשקעות מחלחלות באיטיות למפעלים המקומיים, ולפיכך יש סכנה מיידית לסגירת מפעלים או להעברת קווי יצור לחו"ל".

מגיש: יהודה קונפורטס. עורך: אורי אלון.

יש בארץ 5,858 מפעלים תעשייתיים, שמעסיקים 581 אלף עובדים, והם אחראים, בין היתר, על יצוא שירותי היי-טק תעשייתיים בסכום של 43.8 מיליארד דולר בשנה. אבל למרות נתונים אלה, ישראל נמצאת במקום השני מלמטה בגובה התוצר בהשוואה בינלאומית, כאשר צמיחת תוצר התעשיה ב-2021 עלתה ב-5.9% לעומת 2019. המציאות היא די עגומה, כפי שאלתר תיאר אותה: לדבריו, ישראל נמצאת בפיגור משמעותי בכל מה שקשור ליישום תעשיה 4.0, שכולל הטמעת כלים מודרניים בקווי הייצור ואוטומציה של תהליכים. "קיימת בישראל אנומליה – מצד אחד, מדינת ישראל מלאה בחדשנות והטרנספורמציה הדיגיטלית נכנסת כמעט לכל תחום, אבל מהצד השני, מפעלי תעשייה רבים בארץ עדיין עובדים בשיטות של המאה הקודמת", אמר אלתר.

"לחשוב בגדול, להתחיל בקטן ולפעול במהירות"

"יישום תעשייה 4.0 במפעלים דורש לחשוב בגדול, להתחיל בקטן ולפעול במהירות", ציין אלתר. "על הממשלה להגדיל את ההשקעות בתעשייה ולהקל את הקריטריונים לקבלת הסיוע, שאם לא כן, מדינת ישראל תמצא את עצמה בעתיד הלא רחוק ללא יכולות ייצור".

"הפיגור בתעשייה הישראלית הוא משמעותי, מאחר שבהשפעת הקורונה, חלו שינויים בהרגלי הצריכה וכתוצאה מכך גם בתהליכי הייצור. גורם נוסף הוא מלחמת רוסיה-אוקראינה, שהביאה לעלייה בעלויות ההובלה. כך נוצרה גרסה חדשה של תעשה 4.0, שניתן לקרוא לה תעשיה 5.0. היא מדברת על שילוב תפקידים בין בני אדם ומכונות, על ידי הגברת החוזקות של כל אחד מגורמים אלה", הוסיף.

"התעשיה צריכה להיערך גם לעידן של הגברת האוטומציה בארגונים, שתביא לעלייה בפרודוקטיביות ולהקטנת עלויות הייצור, שמתגלגלות לצרכן", אמר אלתר.

צילום ועריכת וידיאו: לילך רובינשטיין.

בכנס השתתפה גם מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. היא אמרה כי "ארגונים במגוון תעשיות, כולל התעשיות הביטחוניות, נדרשים לבצע השקעות בתעשייה חכמה. יש דרישה גדולה יותר מבעבר למחשב את רצפת הייצור וכניסה לעולמות הרובוטיקה".

קינן ציינה כי באיגוד מורגשת פעילות מוגברת בנושא הסייבר, ויש דרישה מצד 300 חברי האיגוד לפתרונות בתחום זה.

עוד היא אמרה ש-"חברות סטארט-אפ בתחום התעשייה 4.0, שבעבר עבדו רק או בעיקר בחו"ל, מציעות כעת את הפתרונות גם לשוק המקומי". ככלל, ציינה קינן, "אנחנו מאמינים שהחיבור בין ההיי-טק לתעשיה המסורתית הוא הגשר לקידום התעשיה".

גלי לשם מחברת אביב פתרונות מבית מטריקס אמרה ש-"האתגר הנוכחי של התעשיה הוא ליצור שפה משותפת של כל גורמי התעשיה, כדי להביא אותם לייצור מתקדם". היא אמרה שהחברה מספקת כבר 30 שנים ייעוץ ופתרונות לתעשיות השונות, ומסייעת להגדיר ולייעל את התפעול של החברות והמפעלים.

מלכה ניר, ראשת זירת הייצור ברשות החדשנות, ציינה כי "ברשות מבינים היטב שהתעשיה לוקה בפריון נמוך. הפתרון לכך הוא לקדם שימוש בטכנולוגיות ובחדשנות במפעלים, וחיבור של התעשיה עם סטארט-אפים, שיכולים לעזור לה על ידי מוצרים שיש להם ערך, כמו גם בהגברת הפריון".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים