אילו חברות היי-טק הן הכי מגוונות?

מיהן החברות המצטיינות בגיוון והכלה? איזה תחום הוא הבולט בכך? ואיזו חברה מכילה חמש קהילות של עובדים מאוכלוסיות אלה?

בזכות הגיוון וההכלה.

נושא הגיוון בתעסוקה תופס תאוצה בשנים האחרונות, בפרט בעולם ההיי-טק, ויותר ויותר חברות בענף מבינות שמדיניות של הכללת עובדים מגווני האוכלוסייה השונים תורמת לשורת הרווח שלהן, כמו גם לעובדים עצמם. על רקע זה בדקה דן אנד ברדסטריט אילו חברות מצטיינות בתחום. היא לא דירגה את החברות, אלא העדיפה לשים את כולן ב-"סל" אחד.

על פי המידע שנאסף, תחום הסייבר הוא זה שמוביל במספר החברות בו שנוקטות מדיניות של גיוון והכלה (או הכללה), עם חמש כאלה. לאחר מכן נמצאים תחומי הפינטק ופיתוח התוכנה, עם ארבע חברות מכל אחד. לעומת זאת, הנציגות של עולם האינטרנט ברשימה מסתכמת בחברה אחת.

חברות הסייבר שנכללות ברשימה הן אקווה סקיוריטי, BigID, סייברביט, סייבריזן ופאלו אלטו; חברות הפינטק: האניבוק, לייטיקו, פפאיה גלובל (שפועלת גם בעולם ה-HRIS) ואינטואיט; וחברות פיתוח התוכנה – Vcita, סיילספורס, סאפ וסולוטו. עוד חברות בולטות שכלולות ברשימה הן אינטל ומיקרוסופט. מנגד, יש חברות גדולות שלא נכללות ברשימה, בהן רבות מחברות החד קרן הישראליות שנכנסו השנה למועדון זה, פייסבוק, גוגל, צ'ק פוינט ועוד ענקיות טכנולוגיות, שבחלקן קיימת מדיניות של גיוון והכלה.

עד כמה העובדים שבעי רצון ממדיניות הגיוון וההכלה בחברה?

הרכבת הרשימה נעשתה על בסיס מידע שהגיע מהחברות עצמן ומהעובדים. כחלק מתהליך הרכבתה, כל אחת מהחברות נשאלה עד כמה היא מוכוונת לגיוס ולשימור של אוכלוסיות מגוונות, מהן ההטבות שאותן היא מעניקה בכדי לשמר גיוון בחברה, והאם וכיצד היא פועלת לשוויון מגדרי. העובדים התבקשו לדרג את שביעות רצונם ממדיניות החברה, באם קיימת אחת כזו, לקידום מדיניות של גיוון והכלה.

69% מהעובדים שהשיבו לשאלון שבעי רצון במידה רבה או רבה מאוד ממדיניות הגיוון וההכלה בחברה שבה הם מועסקים, 71% שבעי רצון במידה רבה או רבה מאוד מהשוויון המגדרי בה ו-68% העריכו שהיא מקפידה על שכר זהה בתפקיד זהה בין גברים לנשים.

עדיין אין שוויון מלא בשכר.

עדיין אין שוויון מלא בשכר. צילום: אילוסטרציה - BigStock

מנגד, לא מעט עובדים ציינו שיש מקום לשיפור. בין היתר נכתב במשובים כי "יש בעיניי מקום לאוכלוסיות מגוונות, כגון בעלי מוגבלות, בתפקידים כמו בדיקות או הכנסת נתונים", "אין מספיק נשים בתפקידי מפתח ובכללי, אין גיוון מגדרי ועדתי בחברה" ו-"יש לבצע השוואת שכר בין נשים לגברים".

ואמנם, מה-43% מהנשים שהשיבו לשאלון חשות שהשכר שלהן נמוך ביחס לשוק. לעומת זאת, אצל הגברים הנתון עומד על 25%.

מה עושות החברות?

בדן אנד ברדסטריט מפרטים על מדיניות הגיוון וההכלה של חלק מהחברות שנכללות ברשימה. כך, למשל, הם מציינים שאינטל שמה לעצמה מטרה שעד 2030, נשים יהוו 40% מכוח האדם הטכנולוגי שלה. כמו כן, בחברה פועלים על מנת להעלות את שיעור העובדים בעלי המוגבלות ל-10%. יש באינטל חמש קהילות עובדים: נשים, ערבים, להט"בים, בעלי מוגבלות ו-Care givers (תומכים בהורים ובילדים עם מוגבלות), וקהילת עובדים מהמגזר הדתי-חרדי. הקהילות עובדות בשיתוף עם הנהלת החברה בכדי לקדם את מדיניות הגיוון וההכלה. בנוסף, אינטל עורכת כנסי מנהלים בנושא, נותנת מלגות לעובדים.ות מאוכלוסיות גיוון, חוגגת את שבוע הגאווה מציינת את חודש הרמדאן ומציעה קורסי ערבית.

סיילספורס, מציינים בדן אנד ברדסטריט, מכשירה את מנהליה בתהליך הגיוס שלהם למודעות לנושאים כמו הטיות לא מודעות, הגדרות לגיוון והכלה, ושוויון. החברה מסרה שהיא השוותה את שכר כל הנשים שעובדות בה ברחבי העולם בסכום מצטבר של 10 מיליון דולר.

סייבריזן מתגמלת את עובדיה על גיוס עובדים מאוכלוסיות מגוונות. היא אף פתחה משרות ג'וניור בשיתוף עמותות וחברות השמה שמטרתן לקדם בין היתר את החברה הערבית, הקהילה הלהט"בית, ישראלים בני העדה האתיופית, בעלי מוגבלות, עובדים מהפריפריה הגיאוגרפית, חרדים ועוד. 36% מהעובדים הטכנולוגיים בסיילפורס ישראל הם נשים והחברה דוגלת בשוויון בשכר.

בפייבר (Fyber), כ-45% מהחברה הם נשים, ויש בה ייצוג (שלא נמסר שיעורו) של אוכלוסיות מגוונות מכלל החברה הישראלית. פייבר מעבירה את מנהליה סדנה שנתית בכדי להדגיש את המחויבות לגיוון בתהליכי גיוס. בנוסף, החברה משתפת פעולה עם מעל 20 עמותות לגיוון תעסוקתי.

"משבר כוח האדם – הזדמנות להכניס אוכלוסיות נוספות לענף"

אפרת שגב, סמנכ"לית דטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט, אמרה כי "הפער ההולך וגדל בין הביקוש לעובדים לבין ההיצע המצומצם של הון אנושי בהיי-טק מייצר הזדמנות נדירה לשילוב אוכלוסיות נוספות, שעד כה היו מודרות מהענף. אנחנו רואים כיצד חברות רבות עושות מאמצים משמעותיים – הן בגיוון מקורות הגיוס והן בשימור העובדים מהמגזרים השונים, ובכך מייצרות אפשרות אמיתית לאוכלוסיות נוספות ליהנות משילוב בתעשיית ההיי-טק הצומחת. במקביל, הן מרוויחות הון אנושי איכותי התורם להצלחת החברה".

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, הגיבה לסקר באומרה כי ״מאז כניסתי לתפקיד אני עסוקה בטיפול במשבר כוח האדם בהיי-טק – משבר בממדים חסרי תקדים. משבר זה מקפל בתוכו הזדמנות חברתית גדולה להגדלת הייצוג של אוכלוסיות בישראל שנמצאות בהיקף נמוך בתעשייה הזו – בין היתר נשים ועובדים מהחברה הערבית ומהפריפריה. חברות היי-טק ישראליות רבות דואגות לשלב אוכלוסיות ורואות בכך משימה חשובה.״

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. האמת

    סימן מקדים להדרדרות חברה ומוצריה – גיוס כח אדם נחות רק בגלל מין, צבע או נטיה מינית של המועמדים.

  2. בבקשה די עם השיח המפגר הזה

    אמור לעניין אתכם איזה למי יש את החומרה הכי מוצלחת ומי כותב על זה את התוכנות הכי טובות. לא משנה אם זה גבר לבן, אישה שחורה, חתול או חייזר.

אירועים קרובים