מחק נתוני אשראי של אזרחים ממאגרי מידע – ונשלח לשנתיים מאסר

זיו צורן, לשעבר מתכנת מחשבים ב-BDI קופאס, הורשע במחיקת המאגר לעשיית רווח - מה שאפשר לבנקים להציע הלוואות לאזרחים שהם לא ידעו שהנתונים שלהם שליליים, בהם כאלה שלא פרעו חובות או שהם בהליכי הוצאה לפועל

(עוד) חדירה למאגר נתונים שגרמה לנזק.

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על זיו צורן, לשעבר מתכנת מחשבים ב-BDI קופאס, שנתיים מאסר בפועל, תשעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 21 אלף שקלים, לאחר שנכנס למאגרי מידע ומחק תמורת תשלום נתוני אשראי שליליים של אזרחים. הדבר הביא בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים להעניק לאזרחים בעלי נתונים שליליים הלוואות, מאחר שלא ידעו על כך – עקב המחיקה שצורן ביצע.

הנאשם הורשע בביצוע ריבוי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, זיוף בכוונה לקבל דבר, פגיעה בפרטיות, עבירות של חדירה למחשב ועבירות נוספות. זאת, לאחר שהוא הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון במהלך ניהול ההוכחות בתיק.

גזר הדין הוא האחרון בפרשה שכונתה "דף חלק", שעוסקת ברשת עבריינית שנטוותה לביצוע מחיקות אשראי תמורת תשלום, ובמרכזה עומד צורן. הוא מצטרף לגזרי דין של שישה נאשמים נוספים בפרשה, שכבר ניתנו.

BDI – החברה שבה צורן עבד, כאמור – הייתה רשאית לקבל ולאסוף נתונים על אזרחים בדבר אי פירעון חובות, פשיטות רגל וצ'קים ללא כיסוי, ולהעביר את המידע הזה, בין היתר, למוסדות שונים.

על פי כתב האישום, צורן חדר למאגרי המידע הממוחשבים של החברה וביצע מחיקות אסורות של נתוני אשראי שליליים של אזרחים מדו"חות האשראי שלהם. עבור חלק מהמחיקות שביצע הוא קיבל תשלום בגובה של 21 אלף שקלים מנאשם אחר בפרשה. כאמור, בעקבות מעשיו של צורן, ובהסתמך על דו"חות האשראי הכוזבים, העניקו בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים הלוואות בגובה מאות אלפי שקלים לגורמים שנתוניהם השליליים נמחקו.

כמו כן, על פי כתב האישום, הוא העביר לעוד נאשם בפרשה, שהיה בעלים של חברה לייעוץ ותיווך להלוואות, כ-500 רשומות מידע על עסקים מתוך מאגר נוסף של החברה, שכללו נתונים אודות סירובים למתן הלוואות לאזרחים, וזאת תוך פגיעה קשה בפרטיותם. המטרה הייתה שהנאשם הנוסף יעשה במידע שימוש לצרכיו המסחריים ולאיתור לקוחות פוטנציאליים. השניים סיכמו שככל שמידע זה יניב תוצאות עסקיות, יקבל צורן עמלה בגין העברת המידע.

"הנאשם הוא החוטא והוא המחטיא"

במסגרת הסדר הטיעון צורן הודה בעובדות כתב האישום (המתוקן) בעניינו והוסכם שהצדדים יטענו באופן חופשי לעונש.

בגזר הדין קבע השופט ציון קאפח כי צורן הוא "מחולל הפשיעה בפרשה זו, שביצע במו ידיו את העבירות. הוא החוטא והוא המחטיא, והכול תוך ניצול הגישה שלו למאגרי המידע".

בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות, שלפיה חלה על הנאשם חובה מוגברת כלפי מעסיקיו שלא לנצל את הידע הטכני שהיה לו לעשיית שימוש שלילי במאגרי המידע הייחודים והרגישים שהיו בחברה. השופט לא מצא ממש בעמדת הסנגור שיש להקל בעונש משום היותו עובד זוטר.

בנוסף, עמד בית המשפט על פוטנציאל הנזק המשמעותי שהיה עלול להיגרם למערכת הבנקאית כתוצאה מפעולותיו.

"בית המשפט העביר מסר מרתיע"

התיק נחקר על ידי הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים ויאח"ה בלהב 433 שבמשטרת ישראל, ונוהל על ידי עורכות הדין אסתי שלאין וחופית שרים מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

מהרשות להגנת הפרטיות נמסר כי "על אף שהמתכנת עשה מאמצים רבים להסתיר את פעולותיו, ובכלל זה זיוף דו"חות נתוני האשראי, חקירת הרשות הביאה להשגת ראיות חד משמעיות בתיק. הרשות תמשיך בפעילותה הנחושה כדי למגר את התופעה של שימוש שלא כדין של עובדים בהרשאות גישה הניתנות להם למאגרי מידע הכוללים מידע אישי".

בפרקליטות מיסוי וכלכלה אמרו ש-"קביעותיו של בית המשפט על חומרת מעשיו של הנאשם ועל הערכים המוגנים שהפר בביצוע העבירות הן בעלות חשיבות של ממש ומעבירות מסר מרתיע, שלפיו אל לעובד בתאגיד למעול באמון שניתן לו במסגרת תפקידו ולעשות שימוש שלא כדין בהרשאות שניתנו לו למאגרים הכוללים מידע כלכלי ורגיש".

 

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים