"הדרך לצמצום צריכת האנרגיה עוברת במימן ירוק"

ד"ר יעל הרמן, ראשת אגף מו"פ ביחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה, קוראת למנהלי התשתיות "לעקוב מקרוב אחרי החדשנות בתחום האנרגיה הירוקה, ולאמץ פתרונות חלופיים לצריכת חשמל"

ד''ר יעל הרמן, ראשת אגף מו''פ ביחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה.

"המאה ה-19 התאפיינה בשימוש מסיבי בטלגרף לעולם התקשורת ובפחם לתעשייה. המאה ה-20 הייתה המאה של הרדיו, הטלפון והטלוויזיה, ובעולם האנרגיה – של הדלקים הפוסיליים (מאובנים). כעת אנחנו עוברים לעידן האינטרנט של הדברים ורשתות הדור החמישי, ובעולם האנרגיה – לשימוש באנרגיות מתחדשות, במכוניות חשמליות או מבוססות מימן", כך אמרה ד"ר יעל הרמן, ראשת אגף מו"פ ביחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה.

ד"ר הרמן דיברה בפתח כנס EDC 2022 – הוועידה המרכזית לתשתיות מחשוב וענן. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ג') באולם האירועים לאגו בראשון לציון והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"כאשר יש שינוי חובק עולם", אמרה ד"ר הרמן, "הוא בא בהפתעה ובבת אחת, והכי חשוב – לא ניתן לחזות את היקפו. כך, בעשור השני של המאה הקודמת, רחובות הערים המרכזיות כבר לא היו מלאים בכרכרות. ב-1985, אנשי AT&T שאלו את האנליסטים של מק'ינזי כמה מכשירים סלולריים יהיו בשנת 2000 ונענו שהנתון יעמוד על פחות ממיליון. הם טעו בסדר גודל של פי 120 – מספר הסלולריים ברחבי העולם עמד אז על 109 מיליון".

צילום ועריכת וידיאו: יוסי ציפקיס

לדבריה, "חוק מור מ-1965 גורס שכוח החישוב מכפיל את עצמו, בעלות קבועה, מדי שנתיים. מחשב בעוצמה של iPhone X היה עולה ב-1997 כמיליון דולר, וב-1977 – כמיליארד דולר. חוקים דומים קיימים בעולם האנרגיה. עלות שימוש באנרגיות מתחדשות וחדשות למאמצים המוקדמים שלהן היא יקרה".

השינויים שנעשו ב-"דלק החדש"

ד"ר הרמן תיארה את השינויים שנעשו בחלוף השנים בשימוש במימן, שמכונה "הדלק החדש". היא אמרה כי "כבר כיום יש אפשרות לנצל את המימן כדי לייצר, לאגור ולהשתמש באנרגיה בדרכים שונות". המימן הראשון, אמרה, מכונה מימן חום, שבמסגרתו מפיקים גז זה מפחם – "תהליך שכרוך בפליטות גבוהות של פחמן דו חמצני. הוא עונה לבעיה של הצורך לאגור אנרגיה, כי אנרגיה מתחדשת לא עוזרת למצבים בין עונתיים".

השלב הבא, הסבירה, הוא "מימן כחול – כזה שהופק מדלקים פוסיליים, כאשר לתהליך ההפקה נוסף גם תהליך של תפיסת הפחמן וספיחה שלו או הטמנתו או אחסונו. זאת, כדי למנוע מגזי החממה להיפלט לאטמוספירה".

היא ציינה כי השלב שלאחריו הוא "מימן ירוק – כזה שהופק מתהליך אלקטרוליזה למים. כאן, תוצר הלוואי של התהליך הוא חמצן ולא פחמן דו חמצני, אולם רק כשההפקה מבוצעת באמצעות חשמל מאנרגיה מתחדשת. השוק הולך למימן ירוק".

"לפני כמה שנים", אמרה, "פרופ' לילך עמירב מהטכניון פיתחה טכנולוגיה שמפיקה דלק ממים באמצעות אנרגיית שמש. היא הצליחה לקחת אור שמש, לעשות לו אלקטרוליזה ולפרק אותו, וכך להפוך מימן לחמצן. התהליך מוריד את עלות הייצור של המימן והופך את הטכנולוגיה לתחרותית".

"כולם הולכים לשימוש במימן"

עוד אמרה ד"ר הרמן כי "השימוש במימן מסייע לאגירה בין עונתית של אנרגיה. הוא מספק גיבוי לארגונים שונים, בהם חברות טלקום ובתי חולים. יש כלי רכב פרטיים ממונעי מימן בקליפורניה. גם בארץ תוקם תחנה מימנית – בכפר חסידים. כולם הולכים לשם".

לסיכום היא ציינה ש-"הטכנולוגיות משתנות במהירות רבה מאוד. עלינו לשמור על קצב העדכונים הטכנולוגיים ולהשקיע בהם בתבונה. אני קוראת למנהלי התשתיות והדטה סנטרים לעקוב מקרוב אחר החדשנות בתחום האנרגיה הירוקה, ולאמץ פתרונות חלופיים לצריכת חשמל".

 

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. דן

    כואב שהכל בהצהרות בומבסטיות ולא evidence based. היעילות של הפקת מימן הוא פחות מ50%.
    יצרני המכוניות כבר הבינו שזה לא פיתרון אופטימלי. טויוטה השבוע הכריזה שמעבירה את הפוקוס לבטריות ליתיום.

אירועים קרובים