מה מפתחי AI צריכים לדעת כדי לרשום פטנט?

ד"ר כפיר לוצאטו, נשיא קבוצת לוצאטו, מהחברות הוותיקות בתחום, מסביר על בינה מלאכותית, פטנטים ומה שביניהם - ויש לו כמה עצות למי שרוצים להצליח ברישום הפטנטים

ד"ר כפיר לוצאטו, נשיא קבוצת לוצאטו.

"הבינה המלאכותית נוגעת כיום בכמעט כל תחום טכנולוגי, אבל יש לפעמים חוסר הבנה אצל עוסקים בפיתוחה, שחושבים שעצם השימוש בה יכול להיחשב כהמצאה שניתן לרשום עליה פטנט – ולא כך. צריך להתייחס לבינה המלאכותית כאל כלי שהשילוב שלו עם דברים אחרים יכול לייצר המצאות חשובות, אבל לא עצם השימוש בו, גם אם הוא יעיל יותר מעשייה של אותו הדבר בלי AI", כך אמר לאנשים ומחשבים ד"ר כפיר לוצאטו, נשיא קבוצת לוצאטו. הראיון התקיים בעקבות כנס Future of AI של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה.

לוצאטו היא קבוצת חברות שקיימת כבר 152 שנים. היא הוקמה באיטליה ב-1869 על ידי אבי סבו של ד"ר לוצאטו בתור משרד עורכי דין שעסק בעניינים טכנולוגיים וקניין רוחני. החברה "עלתה" ארצה ב-1971, עם עליית המשפחה. היא עוסקת בכל הנושאים שקשורים לקניין רוחני: יש לה רגל משפטית, עם משרד עורכי פטנטים ומשרד עורכי דין, ורגל עסקית, עם חברות שעוסקות בפיתוח עסקים שקשורים לקניין רוחני, לרבות בית תוכנה, וכן חברה שעוסקת בייעוץ בתקשורת ובמתמטיקה שימושית. "אנחנו מציעים מעטפת כוללת בתחום הקניין הרוחני", ציין ד"ר לוצאטו.

אילו שירותים אתם מציעים?
"יזם שמגיע אלינו מקבל את כל מה שהוא צריך מהפן המשפטי – הקמת חברה, הסכמים מסחריים וכדומה, סיוע במעטפת של כל מה שקשור לקניין הרוחני וגם סיוע בתחום העסקי. יש לציין בנוסף שחברת פיתוח העסקים שלנו מושקעת בקרנות, משתפת פעולה עם גופים שונים, לרבות חממות ואקסלרטורים, ומסייעת ללקוחות גם בפנים האלה, לצד הסיוע המקצועי".

אפקט טכני ותוצאה טכנית

לוצאטו אמר כי "בגדול, הבינה המלאכותית שייכת, לפחות כשזה נוגע לפטנטים, לתחום התוכנה. אלא שצריך להבחין בין תוכנה לתהליך מחשב: תהליך מחשב הוא דבר שצריך להיות פטנטבילי (שניתן להפוך אותו לפטנט – י"ה) תמיד, בהנחה שהוא עומד בשאר הדרישות של המצאה. תוכנה ושורות קוד מוגנות בזכויות יוצרים, אבל הן לא המצאות. כמו כן, בגלל המגוון הכל כך גדול של השימושים בתוכנות ומאחר שחלק מהן מהוות ייעול של תהליכים קודמים, התפתחו בצדק הלכות ואחר כך גם חוקים שמבדילים בין תוכנה שהיא פעולה מחשבתית לבין תוכנה שהיא פעולה תעשייתית. האירופים מגדירים את זה כאפקט טכני וכתוצאה טכנית. אם מצליחים לעשות משהו שיש לו תוצאה טכנית שאי אפשר לעשות באותה רמה יעילות בלי התערבות התוכנה – זו המצאה".

מה ה-"פטנט" שכדאי לכם לנקוט בו כדי שבקשת רישום הפטנט שלכם תאושר?

מה ה-"פטנט" שכדאי לכם לנקוט בו כדי שבקשת רישום הפטנט שלכם תאושר? צילום: BigStock

מה הקושי שמפתחי תוכנה נתקלים בו בבואם לרשום פטנט?
"הקושי הוא להבדיל בין מה שציינתי למעלה ולהסביר. מפתחים כותבים בקשות פטנט על תהליכי מחשב שצריכים היו להיות מוגנים, אבל הם לא מסבירים אותם ברמת הפירוט הנכונה, כך שמי שקורא מתרשם שאין לפיתוחים שלהם אפקט טכני".

איך כותבים את זה נכון?
"קודם כל, מגדירים את ההמצאה בצורה נכונה. יש לאנשים נטייה לכתוב דברים בצורה מאוד כוללנית ולא לרדת לפרטים – מה שיוצר את הרושם שאין כאן משהו אמיתי מבחינה טכנולוגית. הירידה לפרטים טכניים היא הדבר שצריך לשים עליו את הדגש הרב ביותר בתהליך הזה, כדי להבהיר לבוחני הפטנטים למה עליהם לאשר פטנט להמצאה, להוכיח להם שהיא מייצרת אפקט טכני".

מה עוד יכול לעכב ממציאים בבואם להגיש בקשות לרישום פטנטים?
"אחת הבעיות היא שהמפתחים והיזמים מגיעים להתייעץ על רישום פטנטים בדקה ה-90, ואז לא נשאר הרבה זמן לתיקונים ולהכנות נדרשות. כדאי להם להתייעץ כמה שיותר מוקדם, כדי להגיע אל בןחני הפטנטים מוכנים יותר, ולחזק הגנות שאפשר להוציא עליהן פטנטים".

יש לך עצות נוספות?
"כן, ואלה עצות שנכונות לכולם: לפני שמתחילים לפתח משהו שיש לו סיכוי להיות המצאה בעלת חשיבות, לדעת מה עושים הגופים האחרים שפועלים בתחום. אני מופתע בכל פעם מחדש שמגיעים אליי אנשים חכמים מאוד ובעלי רמה גבוהה שלא בדקו מה נעשה בעולם, וחלקם מופתעים לגלות שמישהו אחר כבר עשה את מה שהם רוצים לרשום עליו פטנט".

מהן הדרישות הרגולטוריות המרכזיות בתחום?
"יש שלוש דרישות בסיסיות לרישום פטנט: הוא צריך להיות חדש, בעל התקדמות המצאתית (כלומר, לא מובן מאליו), ובעל תועלת. מעבר לזה יש דרישות ספציפיות לתחומים שונים, כאשר הדרישה הבסיסית מבקשות פטנט על תוכנות הן, כאמור, שיהיה להן אפקט טכני".

האם הרגולטור מקשה כשזה נוגע לבינה מלאכותית ולתוכנות?
"ככלל, רשויות הפטנטים לא מתות על תוכנות, אבל אין להן משהו כללי נגדן או נגד בינה מלאכותית. יש לציין לרשות הפטנטים הישראלית יש הבנה יותר טובה בתחום מאשר במדינות אחרות. הקשיים הגדולים הם באירופה, בארצות הברית ובמדינות נוספות, שהולכות אחרי הגישות שלהן. אבל, כדי שלא יובן לא נכון: מתקבלים פטנטים רבים מאוד שמערבים תוכנה ו-AI, כי הם ראויים לזה ועומדים בדרישות.

באופן כללי, רשויות הפטנטים נמצאות באיחור, כי הנושא מתפתח מהר יותר מאשר החקיקה והפסיקה. בכל המדינות המפותחות, כולל בישראל, יש תמונה דומה: הרשות משתרכת מעט מאחורי השוק".

האם יש כללים דומים במדינות השונות בתחום הפטנטים בכלל, ולכבי תוכנה ו-AI בפרט?
"יש דמיון, והוא הגיוני. הרשויות במדינות השונות מסתכלות על מה שנעשה במדינות האחרות, ויש נטייה צודקת לעשות הרמוניזציה. אנחנו לא רוצים שהכללים בישראל יהיו שונים לחלוטין ממה שקורה בשאר העולם, כדי שאם הממציא יצטרך להגן על ההמצאה שלו בכמה מדינות, הוא ינוע פחות או יותר באותו המתחם".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים