כיצד הסטארט-אפ ניישן יכולה להפוך לגרין ניישן?

ד"ר יעל הרמן ממשרד האנרגיה וארי זיגמן מרשות החדשנות מדברים, בשני פרקים של פודקאסט אנשים ומחשבים, על היתרונות שיש לישראל בפיתוח טכנולוגיות אקלים, ואיך ניתן להגביר את היישום שלהן

להפוך את כדור הארץ לירוק יותר - בעזרת הטכנולוגיה.

בעיות האקלים, שמצויות בשנים האחרונות על סדר היום העולמי, מאתגרות גם את ענף ההיי-טק, שמייצר ומפעיל מחשבים וציוד חומרה שתורמים לא מעט לפליטת גזי החממה, וכתוצאה מכך להתחממות הגלובלית. מהצד השני, באותו הענף עובדים המוחות שיכולים לפתח את הפתרונות שיצמצמו את התופעה ויהפכו את העולם לירוק יותר. שוחחתי על כך, בשני פרקים של פודקאסט אנשים ומחשבים, עם שני מומחים שירצו בוועידת התשתיות הטכנולוגיות, הדטה סנטר וה-EDC של אנשים ומחשבים, שתיערך ביום ג' הקרוב.

מראיין: יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. עורך: אורי אלון.

השניים – ד"ר יעל הרמן, מנהלת תחום טכנולוגיות ואנרגיות מתחדשות ביחידת המדען הראשי של משרד האנרגיה, וארי זיגמן, מוביל תחום חדשנות וראש מטה מנכ"ל ברשות החדשנות – מסבירים כיצד ניתן להפוך את מדינת ישראל, הסטארט-אפ ניישן, לגרין ניישן.

ד"ר הרמן אמרה כי "אנחנו נמצאים כל הזמן במרוץ להביא את משק האנרגיה ישראל לרמה הכי מתקדמת שלו, ואנחנו פתוחים לבדוק כל סוג של רעיון, גם אם הוא בשלב התחלתי ביותר. אני רוצה לראות יותר שיתופי פעולה בין כל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים, כדי לאפשר את פיתוח החדשנות".

לדבריה, היכולת לשלב את כל המגזרים כדי לבדוק את הטכנולוגיות היא אחד החסמים שעומדים בפני הגעתן לשוק. חסם נוסף הוא הרגולציה, שצריכה לאפשר לבצע ניסויים בטכנולוגיות אלה. "כיום, למשל, לא ניתן לבצע בישראל ניסויים על רכב אוטונומי, ללא נהג, כי זה מנוגד לחוק. צריך לייצר את התשתיות כדי שניתן יהיה לממש טכנולוגיות ירוקות כמו זו", אמרה ד"ר הרמן. היא ציינה שיש בתוך הממשלה שיח חיובי בכל הנוגע למימוש חדשנוחת לטובת הגנת הסביבה, "עם המון רצון לשנות ולסייע".

ד"ר יעל הרמן, מנהלת תחום טכנולוגיות ואנרגיות מתחדשות ביחידת המדען הראשי של משרד האנרגיה.

ד"ר יעל הרמן, מנהלת תחום טכנולוגיות ואנרגיות מתחדשות ביחידת המדען הראשי של משרד האנרגיה. צילום: יח"צ

במהלך הראיון מנתה ד"ר הרמן דוגמאות לטכנולוגיות שיכולות לעזור בצמצום צריכת החשמל, בהן שימוש מוגבר בפנלים סולריים, שגם מרכזי מחשוב וחברות היי-טק יכולים לנצל אותם, עם קצת יותר מודעות. היא ציינה ש-"צריך שיהיה לגורמים אלה משתלם לשים פנלים סולריים".

פתרון נוסף שהיא דיברה עליו הוא אגירת אנרגיית שמש וניצולה בשעות שבהן אין שמש או בימים גשומים. יש כבר כמה פתרונות לכך, כמו משאית שאוגרת אנרגיה על סוללות בשעות שיש שמש ואחר כך מפזרת אותן בשדות ובאתרים אחרים שאין בהם חיבור לרשת החשמל. יש גם פתרונות לא מעטים, מבוססי בינה מלאכותית, שיודעים לנתח את תעבורת החשמל ולייעל את השימוש בו.

זיגמן אמר שרשות החדשנות משקיעה 10% מסך התקציב שלה – כ-150 מיליון שקלים – בטכנולוגיות אקלים. כמו כן, ציין, יש בישראל כ-650 חברות שעוסקות בפתרונות אקלים, שהן 10% מכלל חברות הסטארט-אפ במדינה. "זה אמנם מעט יחסית אבל זו התחלה שממנה אפשר לצמוח", אמר.

הוא הוסיף שאחד הדברים שהרשות עשתה הוא מיפוי והגדרה של נושא האקלים, שיש לו היבטים רבים ולא אחידים. ההגדרה של הרשות כוללת הן טכנולוגיות לצמצום פליטת גזי החממה, שימור האנרגיה וייעול הצריכה של חשמל, והן כאלה שמסייעות למניעת מדבור ולחקלאות מתקדמת – תחום שישראל בולטת בו.

ארי זיגמן, מוביל תחום חדשנות וראש מטה מנכ"ל ברשות החדשנות.

ארי זיגמן, מוביל תחום חדשנות וראש מטה מנכ"ל ברשות החדשנות. צילום: יח"צ

"ההיי-טק הישראלי יכול לפרוץ גבולות נוספים מעבר לאלה שהוא כבר פרץ", אמר זיגמן. "צריך להבין שכ-30% מהפתרונות שדרושים להצלת כדור הארץ לא קיימים, ולזה התכוון ראש הממשלה כשאמר שעל תעשיית ההיי-טק להתחיל להשקיע יותר באנרגיה ירוקה"

גם הוא אופטימי לגבי העתיד: לדבריו, יש לרשות החדשנות שיתופי פעולה בנושא עם גופים ממשלתיים אחרים והיא חברה בצוותים בין משרדיים, כדי לשדר ליזמים שהם יכולים לפנות אליה ולהציע לה רעיונות לטכנולוגיות שיסייעו לשמירה על כדור הארץ. "הרשות גם עוסקת רבות בחיבור בין האקדמיה ליזמים, שלא תמיד מכירים את נושא האנרגיה הירוקה", אמר.

זיגמן ציין כי "אחד היתרונות שיש להשקעה בחברות ישראליות בתחום הוא הקרבה לשדה הניסוי. כדי לפתח פתרון צריכים שדה ניסוי. לישראל יש פוטנציאל בנושא הזה, ויש גם חברות שיכולות לשמש לניסויי בטא, כמו חברת החשמל. הניסוי מסייע לחברות אחר כך בהפצת הפתרונות שלהן בשווקים בעולם".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים