יש כימיה בין הענן למדע

יבמ החליטה כבר לפני כמה שנים "ללכת" על תעשיית המדע בכלל והכימיה בפרט, ופיתחה את RobotRXN ● בסיור עיתונאים שערכה החברה במעבדות המחקר שלה בציריך היא הכריזה על יכולות חדשות במערכת ועל שיתופי פעולה חדשים

חוקר במעבדת המחקר של יבמ בציריך בפעולה.

הענן משמש בימינו, ומיועד לשמש, ארגונים ממגזרים רבים, וכשחושבים אילו מגזרים משתמשים בו, האסוציאציות הראשונות שעולות הן בנקאות ופיננסים בכלל, ממשל, מגזר מוניציפלי, עיר חכמה ועוד. המדע קצת פחות מדובר בהקשר זה (חוץ ממגזר הבריאות – שהוא, לפי מחקרים, המגזר שהכי מאמץ את הקלאוד). אבל מסתבר שיש כימיה לא מעטה בין השניים – אם להשתמש בפירוש אחר למילה מהעולם המדעי, ואחת החברות שיוצרות אותה היא יבמ. חוקרי יבמ הדגימו את הכימיה הזאת בסיור עיתונאים שהיא ערכה לפני ימים אחדים במעבדות המחקר שלה בציריך, שווייץ.

הענק הכחול שם באחרונה דגש רב על תחום הענן לעולם הכימיה. נראה שהחברה הוותיקה זיהתה כאן נישה שאפשר לשים את הדגש עליה, עקב התחרות הקשה בענן לארגונים במגזרים אחרים נגד החברות השולטות בשוק – גוגל, מיקרוסופט ובמיוחד AWS.

ביבמ שמים דגש על הנדסת החומרים ואומרים שסנתוז ובדיקה שלהם היא לעתים קרובות אחד הדברים שמעכבים גילוי של חידושים והמצאות, שלא לומר צווארי בקבוק. התהליכים האלה לוקחים לפעמים שנים ודורשים מהצוותים הטכניים להשקיע משאבים שונים, שיכולים היו להיות מופנים לדברים מועילים יותר מבחינת הארגון. הפתרון שמציעה יבמ לכך הוא פלטפורמת RoboRXN, שמבוססת על ענן ומונעת על ידי בינה מלאכותית. בחברה אומרים כי הפלטפורמה מאפשרת לקצר את התהליכים האלה ולבצע אותם מרחוק, מבלי להגיע למעבדה, גם בסמארטפון – וזה יכול לקרוץ לארגונים, במיוחד בעידן הקורונה, על הזנים השונים של הנגיף, שאנחנו שומעים עליהם חדשות לבקרים.

מערכת RoboXRN של יבמ, שמציגה את הנתונים ואת הפיתוח במעבדה.

מערכת RoboXRN של יבמ, שמציגה את המידע ואת הפיתוח במעבדה. צילום: לינדה רודין

כימיה ירוקה יותר

יבמ הכריזה באירוע על פיתוחים ב-RoboRXN ושיתופי פעולה שונים. אבל עוד לפני כן, אציין שמדובר בפלטפורמה בת שלוש שנים, שעד כה השתמשו בה 29 אלף מדענים, והיא אפשרה להם לחזות תגובות של חומרים יותר מחמישה מיליון פעמים.

מעכשיו, לדברי יבמ, הפלטפורמה מאפשרת אבטחה מותאמת אישית ותהליכים כימיים ירוקים יותר. בחברה מציינים שהיכולות החדשות מאפשרות למשתמשים להשתמש ב-RXN, או לבחון אותה – זה המונח שבו הם משתמשים, ישירות עם מערכי נתונים רגישים, לביצוע ניסויים בטוחים יותר, תוך התאמה אישית של מודלים חיזויים, על בסיס ידע קנייני שנצבר. בנוסף, מודלי הבינה המלאכותית שהוטמעו במערכת מאפשרים כעת לכימאים זיהוי ואימות תוך שימוש באנזימים ידידותיים יותר לסביבה. מדובר, יש לציין, באנזימים מורכבים מאוד, שמשמשים לייצור מוצרי נייר, קוסמטיקה, פארמה ועוד.

לצד הפיתוחים החדשים החברה הכריזה על שיתופי פעולה עם כמה חברות: אחת מהן היא אטינרי השווייצרית-אמריקנית, שגם היא מציעה ענן למגזר המדעי. שתי החברות ישלבו את הפלטפורמות שלהן, כדי "להאיץ ולבצע מהפכה באופטימיזציה של התגובות הכימיות", כלשונן.

שיתוף פעולה נוסף הוא עם ארקטוריס הבריטית, שפיתחה מערכת רובוטית לגילוי תרופות. החברה מעסיקה מומחים ותיקים בתחומי הביו-טק והפארמה. ביבמ מציינים שהפלטפורמה שלה, יוליסס, "סוגרת את המעגל של עיצוב-יצירה-בחינה-ניתוח", שנועד לגלות תרופות חדשות.

שתי החברות הנוספות שיבמ החלה לשלב ידיים אתן הן כמספיד טכנולוגיות השווייצרית, שיצרה, פיתחה ומשווקת אפליקציה לניהול עומסי עבודה, ותטמיע בתוך הפלטפורמה שלה את RoboRXN, ות'יים כמיסטרי, שהפתרון שלה לתכנון תהליכי סנתוז יוטמע בתוך המערכת של יבמ.

ד"ר ת'יאודורו לאינו, מדען בכיר במעבדות המחקר של יבמ בציריך, אמר כי "עתיד החומרים והכימיה נמצא בענן, עם פיתוחן ואימוצן של טכנולוגיות דיגיטליות, שמהוות דרכים טובות יותר לגילוי המצאות. הענן הוא התשתית המושלמת לשיתופי פעולה בין ספקי טכנולוגיה שונים, ולעודד טרנספורמציה דיגיטלית של תהליכי מו"פ יומיומיים. ל-RoboRXN יש תפקיד חשוב בתהליך הזה, שמביא להתפתחות נוספת של תעשיות המחקר והכימיה".

מעבדת המחקר של יבמ בציריך, שווייץ.

מעבדת המחקר של יבמ בציריך, שווייץ. צילום: יניב הלפרין

היכן נמצאים הנתונים שלכם?

במהלך האירוע עלו נושאים נוספים שקשורים בענן, דטה, בינה מלאכותית ומה שביניהם: פיננסים, אבטחה, קיימות ועיבוד נתונים. שון רוני, חוקר בכיר במעבדות יבמ בציריך, דיבר על האתגרים שארגונים נתקלים בהם בבואם לשרטט את מפת הדטה שלהם. האתגר המרכזי הוא הגידול האקספוננציאלי בכמות הנתונים, וכתוצאה מכך גם בצורך בעיבוד שלהם. שלא לדבר על כך שנתונים ניתנים לשינוי ולהעברה, "מה שמקשה על ארגון לעקוב איפה נמצא הדטה שלו בג'ונגל הזה, ולגלות למי יש גישה אליו", אמר.

"הענן מביא אתו סיבוכיות רבה", ציין. "יש אופציות רבות: ענן פרטי, ציבורי, היברידי, תוכנה כשירות (SaaS), תשתית כשירות (IaaS), פלטפורמה כשירות (PaaS) ועוד. זאת, לצד האופציה לאחסון שלא בענן. האתגר הוא בניהול של הסיבוכיות הזאת. העקרון הבסיסי הוא שאי אפשר לנהל את מה שאי אפשר לראות. לכן, מה שעל המנהל הרלוונטי בארגון לעשות הוא לגלות אילו נתונים יש לו, היכן, ואיך הם מקושרים אלה עם אלה. לאחר מכן כדאי להעשיר אותו בדרכים שונות, ובמיוחד עם בינה מלאכותית. יבמ מציעה את השירותים האלה, לרבות בנייה של כמה מפות וחיפוש בדארק דטה – מידע שקיים, אבל לא יודעים מדוע והיכן".

הכותב היה אורח יבמ בסיור.

 

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים