"הבחירה בעבודה בריבוי עננים אומרת שרידות"

כך אמר אסף לב, מנהל פריסל למגזר הציבורי בגוגל קלאוד ישראל, במליאת מחשוב הענן והפתרונות הלוגיסטיים, בפסגת ה-IT הענקית בשבוע שעבר ● לב הסביר גם מדוע ארגון בכל גודל יכול להפיק תועלת מריבוי עננים

אסף לב, מנהל פריסל למגזר הציבורי בגוגל קלאוד ישראל.

"בהרבה מאוד ארגונים אומרים 'אנחנו קטנים מדי' בשביל להשתמש בסביבה של ריבוי עננים, אבל זה לא בדיוק המצב. אם עושים זאת נכון, אפשר להשתמש בשיטה הזו, ולא משנה גודל הארגון. בקצרה, זה אומר שאפשר ליהנות מהטכנולוגיה הכי טובה, אם זה מאפשר להימנע מהינעלות על טכנולוגיה ספציפית לספק מסוים או בעצם ענן מסוים, וזה אומר שאם נהיה בכמה שיותר עננים, אז השרידות שלנו תהיה יותר גבוהה", כך אמר אסף לב, מנהל פריסל עבור המגזר הציבורי בגוגל קלאוד ישראל.

לב עלה על הבמה במסגרת מליאת מחשוב הענן והפתרונות הלוגיסטיים אשר נערכה כחלק מאירוע פסגת ה-IT הענק של אנשים ומחשבים בשבוע שעבר. את המליאה הנחה מוטי סדובסקי, מומחה לניהול מידע, ולב הסביר מדוע בעידן המודרני חשוב, אם אפשר, לבחור באסטרטגיה בה מערכת הנתונים של החברה מבוזרת בין מספר עננים, ולא מסתפקת, כאמור, רק באחד.

"אז כפי שאמרתי בקצרה, בראש ובראשונה הבחירה בעבודה בריבוי עננים אומרת שרידות. מחלקים את הביצים לכמה סלים, ואז כל רכיב בפני עצמו שריד הרבה יותר. שימו את האפליקציה שלכם, או הרכיבים שלה, בכמה שיותר סביבות, בכמה עננים או אפילו בכמה סביבות באותו ענן, וכמה שיותר, וכך היא תהיה יותר שרידה. בנוסף, אם הולכים לכיוון של ריבוי עננים, זה אומר שאפשר לקחת את הטוב מכל ענן. אם אני יכול לקחת את הטוב מהענן של גוגל ומעננים אחרים ולשלב ביניהם, זה ישפר את העבודה, ולא משנה מה הענן האסטרטגי שבחרתם עבור הארגון שלכם", הסביר לב.

לב סיפר כי לגוגל יש כיום מגוון גדול של לקוחות שנהנים מעבודה בריבוי עננים, כשהם לוקחים טכנולוגיות שונות מכמה וכמה עננים, שכמובן מדברות אחת עם השנייה, וגם ניתנות להמרה לעננים אחרים. "יש חברות שלקחו את זה ממש רחוק, וכתבו מתודולוגיות של ממש כדי לעבוד בריבוי עננים בצורה נכונה", הוא סיפר.

סביבה מרובת עננים. אילוסטרציה.

סביבה מרובת עננים. אילוסטרציה. צילום: BigStock

מה הענן של גוגל מביא למשחק הזה של ריבוי עננים?

"בראש ובראשונה גוגל מביאה המון חדשנות ומביאה את הכל בתצורה של קוד פתוח. מה שאנחנו מפתחים אנחנו לא אנוכיים ואנחנו פותחים לשימוש של הקהילה. יותר מ-50% מהקוד בקהילה הפתוחה נתרם בידי גוגל, כך גם בכלי הכי חשוב בעולם הזה של הקהילה הפתוחה שנקרא קוברנטיס. למעשה, אם בוחנים את המפה מבחינה התפתחותית רואים שאת כל הרכיבים מעל קוברנטיס תרמנו לקהילת הקוד הפתוח – כולל הרכיב החשוב אנטוס (Anthos)", אמר.

לב גם הסביר מדוע גוגל בנתה את קוברנטיס. "זה בעצם וירטואליזציה של וירטואליזציה. לא מעניין אותי התשתית שמתחת. אני יכול להריץ פה קונטיינרים בצורה יותר מהירה. האפליקציות שלי עולות יותר מהר, והרבה יותר שרידות, ובגלל שזה קוד פתוח, זה גם בר ניוד, ובצורה יחסית שקופה. יצרנו גם מערכת ניהול קוברנטיס שנותנת שרידות מלאה, מאפשרת התאמת גודל והוא זמין בענן של גוגל, כך שהשימוש בענן שלנו בעבודה בריבוי עננים מביאה את היכולת הזו למשתמשים".

אנטוס היא למעשה מערכת שהתפתחה מקוברנטיס. זו מערכת שמטרתה לתמוך בריבוי של האשכולות שנוצרים בארגון ומחוץ לו, כפלטפורמה היברידית שתומכת בעבודה בריבוי עננים. "היא מאפשרת להחיל מדיניות אבטחה, מדיניות של ניטור, ומדיניות של ניהול שירותים, ולא משנה סביבת הענן למעשה. במה המערכת הזו שונה מכלים דומים אחרים שיש בשוק? שהיא קוד פתוח, וגם כל הרכיבים שהיא מסתמכת עליהם הם קוד פתוח", הוא אמר.

הוא הסביר כי אנטוס יכולה לתפקד בכל מקום, בענן של גוגל כמובן, אבל גם ב-Azure, ב-AWS, ב-vSphere ועוד. "למעשה גם על שרתים שאתם מריצים בארגון באופן מקומי, ואפילו בשרתים וירטואליים אם תרצו", הוא הוסיף .

לסיכום הוא אמר: "כשאתם בוחרים טכנולוגיות תוודאו שאתם בוחרים כאלו שהן בנות העברה. במידה והן לא כאלו, אתם צריכים לבחור מה לעשות מבחינת מזעור סיכונים, ומה זה אומר מבחינת הארגון אם אני צריך לעבור לענן אחר. וזה בדיוק קו המחשבה של לקוחות רבים שלנו, ומדוע בוחרים בריבוי עננים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים