"הקושי למצוא כוח אדם מתעצם כשזה נוגע לניהול מולטי קלאוד"

"מדובר ברמת ניהול מורכבת הרבה יותר, כי צריך כמה פורטלים וכמה תהליכים, וכל טעות בענן עלולה לעלות הרבה כסף", אמר ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר בנק ישראל

ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר בנק ישראל.

"האתגר הכי גדול והכי חשוב כרגע בהיי-טק הישראלי הוא כל מה שקשור לכוח האדם. אחרי שארגונים כבר עברו את המחסום של ההחלטה לצאת לענן, והתקשו למצוא כוח אדם מתאים עבור הטיפול באותו ענן, קשה להם על אחת כמה וכמה למצוא מישהו שמבין בניהול של סביבת מחשוב בריבוי עננים. מדובר ברמת ניהול מורכבת הרבה יותר, כי צריך כמה פורטלים וכמה תהליכים, וכל טעות בענן עלולה לעלות הרבה כסף. מה גם שצריך להתייחס לזה בכמה וכמה אזורים, והמשילות והעבודה בענן נעשות הרבה יותר מורכבות", אמר ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר בנק ישראל.

ג'ורג'י דיבר במסגרת פאנל הפיננסים שנערך בפסגת ה-IT, שהתקיימה באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים. את הפאנל הנחה פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב.

בדבריו הביא ג'ורג'י את נקודת המבט של בנק ישראל, שמצד אחד הוא משתמש בענן ומהצד השני משמש כרגולטור עבור השימוש בענן בעולם הפיננסי, ובעיקר בבנקים ובחברות הביטוח. הוא ציין כי "לעומת העבר הלא רחוק, כיום הרגולטור הרבה יותר חדשני, הרבה יותר פתוח לרעיונות חדשים והרבה יותר מבין לאן אנחנו הולכים בהיבט הטכנולוגי ובצרכים של השוק. אבל יותר מכל, הוא מבין את הקשיים של השוק. עליו ללוות את התהליכים שעוברות החברות ולהושיט יד עוזרת, אבל מהצד השני גם לבקר ולדאוג שלא יהיו בעיות. יש כאן את הבנקאות הפתוחה לצד התפקיד של בנק ישראל לשמור על כלכלת ישראל ועל אזרחיה".

שלמה שמאי, מנכ"ל אגף מערכות מידע באיילון חברה לביטוח.

שלמה שמאי, מנכ"ל אגף מערכות מידע באיילון חברה לביטוח. צילום: ניב קנטור

שלמה שמאי, מנכ"ל אגף מערכות מידע באיילון חברה לביטוח, התייחס בדבריו לבנק ישראל ולפעילותו כרגולטור. מניסיונו במגזר הפיננסי (שמאי היה בעבר מנמ"ר הפניקס) הוא אמר כי "בנק ישראל שומר יותר מדי על הבנקים. באירופה יש חברות צעירות שעושות עסקאות במיליארדי דולרים ומשלמות עלויות נמוכות בהרבה ממה שמקובל כאן. הבנקים נמצאים במצב שבו הם נמצאים כי בנק ישראל שומר עליהם יותר מדי. הגיע הזמן לשחרר".

עיקר דבריו של שמאי נגעו למצב הנוכחי של השוק הפיננסי, שבו חברות מספקות כמה וכמה שירותים דיגיטליים – תחום שאצל חלקן לא היה מקובל עד לפני זמן לא רב. "האמת היא שכבר אין הבדל של ממש בין הבנקים לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי, הכול המתערבב כבר מזמן. אנחנו, באיילון, בעצם עושים כבר הכול, חוץ מפיקדונות. אחת הסיבות לכך היא שחברות הפינטק והאינשורטק מאתגרות את החברות הגדולות", אמר.

לדבריו, הדיגיטל מביא עמו דבר אחד חשוב מאוד במיוחד למוסדות פיננסיים: "לא חוכמה לעשות עסקה קטנה עם לקוח אם מאחורה זה עלה פי שניים ממה שהחברה הרוויחה ממנו. זהו כלל עסקי טהור. הדיגיטל מאפשר עלויות של כמעט אפס, וזה היתרון הענק לכל החברות הפועלות בשוק – שאין להן כוח אדם גדול. בבנקים עדיין יש אלפי עובדים, והתחום לא יהיה באמת דיגיטלי עד שמספרם יקטן. זה נכון גם עבור חברות הביטוח".

הדרך ברורה לשמאי: "אנחנו צריכים לאמץ את הטכנולוגיות ואת התפיסות של החברות הצעירות, ולראייה, באיילון הקמנו לפי שנה אקסלרטור ואנחנו נמצאים בסוף המחזור השני שלו. אנחנו כבר מטמיעים שניים מהפתרונות שעלו באקסלרטור, ורואים עד כמה זה משנה את החשיבה לכל אורך השדרה ומחלחל פנימה. לדעתי, בעוד שנתיים-שלוש לא נכיר את החברות בעולם הפיננסי, ומי שלא יהיה שם, ומי שכבר לא נמצא עכשיו בדרך לשם – לא יהיה קיים".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים