תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » רשות התקשוב חשפה את תוכנית הפעולה לגיבוש מדיניות לאומית לממשל פתוח
שחר ברכה, ראש רשות התקשוב הממשלתי. צילום: ניב קנטור

רשות התקשוב חשפה את תוכנית הפעולה לגיבוש מדיניות לאומית לממשל פתוח

התוכנית היא חלק משיתוף פעולה עם הארגון הבינלאומי OGP, שמקדם תוכניות לשקיפות בממשלות ברחבי העולם ● "ממשל פתוח הוא בסיס לצמיחה כלכלית-חברתית וליציבות ממשלתית", אמר שחר ברכה, ראש רשות התקשוב

מאת 14 באוקטובר 2021, 17:24 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

רשות התקשוב חשפה היום (ה') את תוכנית הפעולה לגיבוש מדיניות לאומית בנושא ממשל פתוח, שתוגש לממשלה וצפויה להיות מיושמת בשנים 2022-2024.

התוכנית מבוססת על שיתוף פעולה של ישראל עם הארגון הבינלאומי OGP (ר"ת Open Government Partnership – שותפות ממשל פתוח), שמקדם את עקרונות הממשל הפתוח ב-78 ממשלות וב-80 רשויות מקומיות וערים מרחבי העולם. עקרונות התוכנית מבוססים על יוזמות, פרויקטים ותוכניות שמייצרים שקיפות ואמון בין הממשלה לציבור,

ישראל הצטרפה ל-OGP ב-2012, מתוך מגמה לקדם בארץ עקרונות יסוד בממשל פתוח שהארגון תמך בהם – שקיפות, שיתוף ציבור, אחריותיות וחדשנות טכנולוגית. עד היום היו כמה תוכניות של הממשלה במסגרת המיזם, אולם כעת רשות התקשוב מובילה את היוזמה לגבש תוכנית פעולה כוללת, שתתווה מדיניות ישימה של שקיפות וממשל פתוח בישראל.

התוכנית נחשפה בשבוע שעבר בפני מנהלי משרדים ממשלתיים, והיום בפני נציגי עשרות עמותות המייצגות את החברה האזרחית ופועלות מזה זמן רב להגברת השקיפות מצד הממשלה כלפי האזרחים בכל התחומים.

"הקשר בין החברה האזרחית לממשלה ידע עליות ומורדות"

שחר ברכה, ראש רשות התקשוב הממשלתי, אמר כי "הקשר בין החברה האזרחית לבין הממשלה ידע עליות וירידות, אולם כעת מדובר בתוכנית מסודרת, שתגביר את השקיפות של הממשלה מול הציבור". לדבריו, "אנחנו אחרי שנת קורונה, שבה היה חוסר שותפות עם הציבור ומשבר האמון היה קשה ביותר. זה דרבן אותנו לחשוב כיצד אנחנו משנים את המצב. אחת המסקנות שהגענו אליה היא שאנחנו, כממשלה, צריכים לשים את עצמנו על הבמה, לחשוף את עצמנו לביקורת – דבר שלא היה ממש קיים עד היום. רשות התקשוב יודעת להוביל את הממשלה בנושא זה".

ברכה ציין כי "ממשל פתוח הוא לא רק שקיפות, אלא בסיס קריטי לצמיחה כלכלית-חברתית וליציבות ממשלתית".

קרן קציר שטיבל, מנהלת מחלקת השיווק והתקשורת ברשות התקשוב. צילום עצמי

קרן קציר שטיבל, מנהלת מחלקת השיווק והתקשורת ברשות התקשוב. צילום עצמי

קרן קציר שטיבל, מנהלת מחלקת השיווק והתקשורת ברשות התקשוב, שמובילה את ההיערכות לתוכנית, ציינה שמאז 2014 ישראל השתתפה בשלוש תוכניות בתחום, והתוכנית הנוכחית היא הרביעית. לדבריה, "החבירה ל-OGP מביאה עמה ערכים מוספים רבים, בין היתר שיתוף דטה בין השלטון לחברה האזרחית, הגברת השקיפות, הזדמנות ליצור מודלים חדשים לממשל פתוח, חיזוק השוויון ותועלות סביבתיות".

היא פירטה את ההיערכות ולוח הזמנים לגיבוש התוכנית המלאה ולהצגתה לממשלה. השלב הראשון הוא איסוף רעיונות, מפגשים עם הציבור ועם ארגוני החברה האזרחית – כמו זה שנערך היום, והקמת שולחן עגול משותף לממשלה ולארגונים אלה. עד סוף השנה יסתיים שלב איסוף ההצעות והרעיונות מהגורמים השונים, במהלך הרבעון הראשון של השנה יפורסמו הפרויקטים שייכללו בתוכנית הלאומית ולקראת סופה יוגשו התוכניות לוועדת שרים לנושאי דיגיטל שהוקמה בממשלה החדשה. אישורה בממשלה צפוי להיות, לפחות נכון לעכשיו, בסוף נובמבר 2022.

"השיח סביב ממשל פתוח – בין אכזבה להזדמנויות"

פרופ' קרין נהון, ראשת החטיבה ללימודי ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן, אמרה במפגש כי "השיח סביב ממשל פתוח נע בציר שבין אכזבה להזדמנויות. היו הרבה רעיונות ותוכניות, שחלקן יצאו לפועל וחלקן לא, אבל הצורך לשתף ולשקף לא השתנה". פרופ' נהון ציינה את השלבים של התפתחות הממשל הפתוח בארץ, החל מ-2009, ואמרה כי "היו הרבה החלטות והיה הרבה רצון טוב, אבל לא היו מספיק אנשים – הן בממשלה והן בחברה האזרחית – שצעקו ודחפו את זה".

פרופ' קרין נהון, ראשת החטיבה ללימודי ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן. צילום: ניב קנטור

פרופ' קרין נהון, ראשת החטיבה ללימודי ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן. צילום: ניב קנטור

לדבריה, הטכנולוגיה לבד לא מספיקה כדי ליישם את עקרונות הממשל הפתוח, אלא דרוש שינוי מחשבתי בקרב מקבלי ההחלטות. "אנחנו צריכים לעזור לממשל להיפתח, להציע פרויקטים אסטרטגיים שייתנו אופק אמיתי, שיאפשר הנגשת מידע לממשלה וממנה", אמרה. "קיים קושי אצל מקבלי החלטות למדוד את היתרון האמיתי של ממשל פתוח ועד כמה הוא תורם לדמוקרטיה, וזה יהיה אחד מתפקידיה של התוכנית הלאומית שמתגבשת".

דוברת נוספת באירוע הייתה עו"ד קארן שוורץ, רשמת העמותות במשרד המשפטים. היא ציינה שבישראל פועלים 25 אלף ארגונים ללא כוונות רווח, שמעסיקים כ-400 אלף עובדים ושהתוצרים שלהם מהווים 6% מהתל"ג. לדבריה, התוכנית הלאומית נועדה להגביר את שיתוף הפעולה של הארגונים בינם לבין עצמם ובינם לבין הממשלה והחברה, וכן להקטין את הנטל הביורוקרטי.

רשות התקשוב חשפה את תוכנית הפעולה לגיבוש מדיניות לאומית לממשל פתוח Reviewed by on . רשות התקשוב חשפה היום (ה') את תוכנית הפעולה לגיבוש מדיניות לאומית בנושא ממשל פתוח, שתוגש לממשלה וצפויה להיות מיושמת בשנים 2022-2024. התוכנית מבוססת על שיתוף פעו רשות התקשוב חשפה היום (ה') את תוכנית הפעולה לגיבוש מדיניות לאומית בנושא ממשל פתוח, שתוגש לממשלה וצפויה להיות מיושמת בשנים 2022-2024. התוכנית מבוססת על שיתוף פעו Rating: 0

הגיבו