יום לפני פתיחת שנת הלימודים: המבקר נותן ציון נכשל ללמידה מרחוק

מערכת החינוך לא הייתה ערוכה מספיק ללמידה מרחוק, לרבות טיפול בהיבטים הרגשיים שלה - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, שפורסם היום (ג') ● לדבריו, ההיערכות הלקויה והטיפול החסר בנושא גרמו להגברת חוסר השוויון הקיים במערכת החינוך

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: דוברות מבקר המדינה

"משבר הקורונה והלמידה מרחוק חשפו והגבירו את חוסר השוויון הקיים במערכת החינוך. נוכח החשש להגדלת הפערים החברתיים והלימודיים בין התלמידים עולה החשיבות שמשרד החינוך יוודא שהלמידה מרחוק מתנהלת בצורה מיטבית, המספקת מענה לימודי, חברתי ורגשי עבור כל תלמידי מדינת ישראל, תוך שימת דגש על אוכלוסיות מיוחדות", כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

המבקר כולל בדו"ח שעוסק בטיפול הממשלתי במשבר הקורונה, ושאותו הוא פרסם היום (ג'), כמה נתונים מעציבים ומדאיגים: 411 אלף מהתלמידים (22%) לא השתתפו בסגר הראשון במרבית או בכל השיעורים שבתי הספר קיימו אונליין. זאת ועוד, מאות אלפי תלמידים לא התחברו לתכנים הדיגיטליים באתרי התוכן הלימודיים – בקביעות או בכלל. יתרה מזאת, במהלך תקופת הלימודים מרחוק חלה ירידה של 70% במספר הצפיות היומי הממוצע בשיעורים ששודרו במערכת השידורים הלאומית – מ-376,197 במרץ 2020 ל-111,691 צפיות בנובמבר באותה השנה. זאת, על אף ש-"מפרוץ משבר הקורונה פעל משרד החינוך להרחיב, בהשקעה של כ-20.2 מיליון שקלים, את מספר השיעורים המוקלטים במערכת השידורים הלאומית", מציין המבקר.

כמה נתונים הובילו את המבקר לקבוע שהלמידה מרחוק מעמיקה את הפערים החברתיים: ראשית, היקף הילדים ובני הנוער הערבים שהשתתפו במרבית או בכל המפגשים היה קטן מהיקף דוברי העברית (69% לעומת 81%). נתון נוסף הוא ששיעור השימוש של תלמידים מהחברות החרדית והבדואית בתוכן הדיגיטלי היה קטן מזה של תלמידי המגזרים הממלכתי והממלכתי-דתי. כמו כן, ככל שהאשכול החברתי-כלכלי היה נמוך יותר, כך שיעור השימוש באתרי התוכן הדיגיטלי היה קטן יותר.

הלמידה מרחוק הותירה חלק מהתלמידים רחוקים מהלמידה. צילום אילוסטרציה: BigStock

הלמידה מרחוק הותירה חלק מהתלמידים רחוקים מהלמידה. צילום אילוסטרציה: BigStock

אנגלמן דן גם בתמיכת ההורים בילדיהם בלמידה מרחוק וקובע כי "האוכלוסיות העיקריות שנפגעו מהיעדר תמיכה זו היו תלמידי הפריפריה החברתית-כלכלית-תרבותית, שלהוריהם היו גם קשיים כלכליים, וכן תלמידים להורים המשתייכים לחברה החרדית ולחברה הערבית, בדגש על החברה הבדואית. ההישגים של תלמידים מרקע כלכלי-חברתי נמוך ושל תלמידים דוברי ערבית נמוכים בשגרה לעומת הישגי כלל התלמידים, כך ששיטת הלמידה מרחוק, שהיא אחד מכלי הלמידה המתקדמים הנכללים בארגז כלי הלמידה של בתי הספר, עלולה דווקא להעמיק את הפער בין התלמידים מהחברות השונות".

החסמים והחששות מפני הלמידה מרחוק

אנגלמן דן בחסמים ובחששות מפני הלמידה מרחוק. "היה מחסור באמצעי קצה לתלמידים", קובע המבקר, "שהיה גם בתום הסגר השלישי". במשרד החינוך אומרים שהפער נסגר מאז. עוד מציין המבקר כי "היה גם מחסור בתשתיות, שהיוו חסם ללמידה מרחוק. למשרד החינוך עדיין אין תמונה מדויקת בנוגע להיקף המחסור".

נתון נוסף מעלה שכשליש מההורים (32%) סברו שהחרדות של ילדיהם היוו חסם בפני למידה מיטבית מרחוק והקשו עליהם להיות פנויים ללימודים במידה בינונית, רבה או רבה מאוד. כמחצית מהמורים (49%) ציינו שהם לא עברו פיתוח מקצועי בתחום ההוראה מרחוק בשנתיים שלפני פרוץ הקורונה.

ציון גרוע בהשוואה לעולם

ישראל לא מצטיינת גם בהשוואה בין לאומית: לפי נתוני ארגון אונסק"ו, ממרץ 2020 ועד ינואר השנה, בשני שלישים מכלל 210 המדינות בעולם – בתי הספר היו פתוחים לחלוטין במשך מספר רב יותר של ימים מאשר בישראל. מ-23 מדינות נבחרות, מספר הימים שבהם מערכת החינוך בישראל הייתה סגורה (92) או פתוחה באופן חלקי (96) – בסך הכול 188 ימים – היה מהגדולים ביותר. מספר הימים שבהם מערכת החינוך בישראל הייתה פתוחה לגמרי לכלל התלמידים החל ממרץ 2020 ועד לסוף שנה זו (45) הוא כמעט הקטן ביותר.

ככלל, קובע המבקר, "למשרד החינוך לא היו נתונים שהיו יכולים לאפשר לו לעקוב אחר יישום הנחיותיו, לנתח אותם, להסיק מהם מסקנות, להפיק לקחים לטיוב למידה זו ולפעול להסרת חסמים שמונעים יישום מיטבי של הלמידה הסינכרונית. הלמידה הסינכרונית לא התאימה לכלל התלמידים ומספר השיעורים הסינכרוניים היה גדול מדי".

לפי אנגלמן, "חוקרים בארץ ובחו"ל מעריכים שתופעת הנשירה צפויה להחמיר בעקבות משבר הקורונה ובעקבות המעבר ללמידה מרחוק, ולהופיע גם בקרב אוכלוסיות שלא הוגדרו קודם לכן כאלה שיש בהן סיכון לנשירה. למרות זאת, משרד החינוך לא אסף מבתי הספר נתוני מעקב אחר נוכחות התלמידים בשיעורים שניתנו מרחוק ובהשתתפותם בהם, ואף אין בידיו נתונים מלאים על הנשירה הסמויה בכלל מערכת החינוך, וכן על שיעור מנותקי הקשר בתקופת הקורונה ובשנה שקדמה לה".

הכשרה לקויה של המורים להוראה מרחוק

אלמנט נוסף שעליו המבקר עומד בדו"ח הוא ההכשרה הלוקה בחסר של המורים כיצד לבצע את ההוראה מרחוק. "רמת הכשרתם של המורים להוראה מרחוק קודם הקורונה היוותה חסם למוכנותם להוראה מסוג זה עם פרוץ הקורונה", קובע המבקר. "25% מהמורים חשו שיש בידיהם הכלים והיכולות הנדרשים לשם הוראה מרחוק במידה בינונית ומטה, ו-32% מהמורים ציינו שהפיתוח המקצועי שבו השתתפו במהלך הקורונה תרם להם ברכישת הידע והמיומנויות הנדרשים במידה בינונית ומטה".

"אין בידי משרד החינוך מסד נתונים מלא על הכשרת המורים בכלל ובנוגע להוראה מרחוק בפרט. בשל מגבלות טכנולוגיות, המשרד לא מנתח את הנתונים הקיימים בידיו לגבי הכשרות המורים", מציין המבקר.

ההמלצות

"מומלץ שמשרד החינוך ייתן את הדעת על כך שתכלית הלמידה מרחוק בחירום היא לא לשמש מענה או תחליף אך ורק ללמידה פרונטלית במצבים ביטחוניים קצרים ונקודתיים, אלא אף במצבי חירום מתמשכים ונרחבים. מומלץ שהמשרד יתרגל גם למידה המאפיינת מצבים אלה", כותב אנגלמן. "על המשרד להשלים את מיפוי אמצעי הקצה החסרים בקרב תלמידים ומורים – המחשבים והטלפונים, ולפעול להשלמתם. מומלץ לבצע מיפוי שנתי של אמצעי הקצה לאיתור פערים".

עוד הוא קובע כי "על המשרד לספק כלים וסיוע לבתי הספר כדי להבטיח השתתפות מרבית של התלמידים בלמידה מרחוק. עליו לבחון גיבוש מתכונת מומלצת ללמידה סינכרונית מרחוק בהתאם לגילאי התלמידים. כמו כן, מומלץ שהמשרד יבחן את שיעור השתתפות התלמידים במשימות המתוקשבות לאורך זמן, יפיק לקחים בהתאם ויגבש ארגז כלים שיסייע להגברת שיעור זה. מומלץ שמשרד החינוך ישלים את פיתוח המערכות המאפשרות איסוף נתונים איכותניים, יפיק את הנתונים וינתח אותם. בדרך זו תהיה בידי משרד החינוך תמונת מצב רחבה ומקיפה הנוגעת לשימוש התלמידים בכלי של המשימות המתוקשבות במהלך הלמידה מרחוק בתקופת שגרה וחירום. עוד מומלץ שמשרד החינוך ישלים את ניתוח הסיבות לשיעור ההשתתפות הקטן במשימות המתוקשבות שבאתרי התוכן הדיגיטלי, בדגש על הפערים בין מגוון האוכלוסיות והאשכולות החברתיים-כלכליים".

אנגלמן מציין בנוסף ש-"על משרד החינוך לפעול להשלמת האפיון של המערכת לניהול תהליכי הלמידה של עובדי ההוראה ולהשלים את פיתוחה והטמעתה. עליו לפעול לכך שההוראה והלמידה מרחוק ישולבו במסגרת הכשרת המורים, למפות את צורכי המורים הנדרשים לפיתוח מיומנויות וכישורים לצורך ביצוע, לפתח לומדות המתאימות להכשרתם ולעודד מצוינות בנושא".

"על המשרד לקדם פעולות המיועדות להפיכת משבר הקורונה להזדמנות ולפעול ליצירת בסיס לשינוי של מערכת החינוך והתאמתה למאה ה-21, בפרט בכל הנוגע ללמידה מרחוק בשגרה ובעיתות חירום", מסכם מבקר המדינה.

תגובת המשרד

משרד החינוך מסר בתשובתו למבקר כי "במכרז התוכן לשנת הלימודים הקרובה – התשפ"ב – עודכן הסעיף המתייחס לעמידה של המערכות בעומסים וליציבותן בשגרה ובחירום, וכי בתרגולי החירום השנתיים שיתקיימו בשנים הבאות יתרגל המשרד מצבים דומים למצב שהיה בתקופת הקורונה". מדו"ח המבקר עולה כי 30% מבתי הספר לא נטלו חלק בתרגיל החירום השנתי שהתקיים במרץ 2020, ערב פרוץ הקורונה.

עוד הוסיף המשרד כי "התפיסה שלפיה לימודים סינכרוניים יכולים לשמש מענה בעת חירום לא הייתה רווחת בארץ או בחו"ל לפני הקורונה, אך במהלך המשבר אימץ משרד החינוך את התפיסה החדשה באופן מהיר ואפשר לכלל המורים להשתמש בכלים סינכרוניים לצורך הוראה. הוא הטמיע את שיטת ההוראה הזו והכשיר את המורים לשם כך".

במשרד החינוך ציינו שהם "נערכים באופן שוטף ללמידה מרחוק בראייה כוללת, ארצית, לרבות הקמה והטמעה של סביבות סינכרוניות וא-סינכרוניות ללמידה מרחוק, הפעלת תשתיות ספקי תוכן לטיוב החומרים ופתיחתם לכלל אוכלוסיית התלמידים, פיתוח והטמעה של דגמי הוראה מתוקשבים בכלל המקצועות, וכן תרגול ובקרות על בתי הספר בנושאי אבטחת המידע והגלישה הבטוחה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים