"יש להמשיך לשמור על עצמאות רשות החדשנות גם לאחר המעבר למשרד המדע"

ההחלטה להעביר את פעילות רשות החדשנות למשרד המדע דורשת שינוי בחוק, ויו"ר הרשות, ד"ר עמי אפלבום, קורא לשמור עליה כגוף סטטוטורי ● הוא חוזה עלייה של כוח האדם בענף בשנים הקרובות - אם כי לא מספיקה, וקורא להפיכת ישראל מסטארט-אפ ניישן לסמארט-אפ ניישן

ד''ר עמי אפלבום, יו''ר רשות החדשנות.

במסגרת חלוקת התיקים בממשלה החדשה הוחלט להעביר את רשות החדשנות לאחריות משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות (תחום שהתווסף למשרד במשא ומתן הקואליציוני להקמתה). זאת, במקום משרד הכלכלה, שם היא פעלה במשך השנים האחרונות. כדי שהשינוי יקבל תוקף, נדרש תיקון לחוק המדען הראשי.

יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום, אומר בראיון לאנשים ומחשבים לרגל ראש השנה שיש להקפיד בשינוי החקיקה על כך שהרשות תמשיך להיות גוף סטטוטורי עצמאי. כך, לדבריו, היא תוכל להמשיך טוב יותר לתפקד, ולעבוד עם כל משרדי הממשלה וגופי הרגולציה לטובת קידום החדשנות בישראל.

ד"ר אפלבום אופטימי לגבי עתיד ענף ההיי-טק, וקורא להפוך את ישראל מסטארט-אפ ניישן לסמארט-אפ ניישן. למעשה, זה מה שהוא חוזה שיקרה. אלא שלדבריו, כדי להגיע ליעד הזה הממשלה צריכה להשקיע בטכנולוגיות שיובילו את העולם בשנים הבאות. כמו כן, הוא מעריך שההיי-טק ימשיך לצמוח גם אם יוטלו עוד הגבלות על המשק עקב הקורונה.

"העדר תקציב המדינה גרם לכך שחברות רבות נקלעו לקשיים"

לד"ר אפלבום ניסיון של 35 שנים כמדען, יזם, מרצה ומנהל בכיר בחברות היי-טק. ב-2002 הוא הצטרף ל-KLA, שמפתחת ומייצרת מערכות לבקרת תהליכי ייצור מוליכים למחצה, והתקדם עד לנשיא KLA Tencor ישראל וסגן נשיא בתאגיד העולמי. משם עבר ד"ר אפלבום למגזר הציבורי – לרשות החדשנות.

מה המשמעות של העברת האחריות על הרשות ממשרד הכלכלה למשרד המדע?
"יש בכך יתרון – שחדשנות מקבלת עדיפות ברמה הממשלתית כנושא שדורש טיפול ייחודי. עם זאת, בכל שינוי שייעשה מאוד חשוב שתישמר העצמאות של הרשות, כפי שהיא כיום. זאת, בגלל היכולת שלנו לעבוד עם כל הגופים בממשלה ובתעשייה. התרשמתי ששרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, מחויבת לדחיפת נושא החדשנות וגם לתקציב".

שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן. צילום: מתוך ויקיפדיה

שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן. צילום: מתוך ויקיפדיה צילום: מתוך ויקיפדיה

אתה מעריך שכיום, ההיי-טק ערוך טוב יותר משאר השוק להטלת מגבלות נוספות על המשק, אם וכאשר זה יקרה?
"כן, וזה היה גם בסגרים הקודמים. רוב החברות החדשניות התאימו את עצמן למציאות החדשה של הקורונה על ידי מעבר מיידי לעבודה מרחוק, ואף הגדילו את היכולות שלהן.

בקשר לרשות החדשנות, הסיטואציה כיום שונה ממה שהיה לפני שנה – אז לא היה תקציב ולכן נאלצנו למצוא פתרונות מיידיים כדי לסייע לחברות שיש להן נכסים טכנולוגיים ושנקלעו למשבר תזרימי".

כיצד העדר התקציב השפיע על היכולת שלכם להיענות לבקשות שהופנו אליכם?
"העדר התקציב גרם לכך שחברות רבות נקלעו לקשיים בגלל חוסר הוודאות וגם בגלל משבר האמון שנוצר בין התעשייה לממשלה. אנחנו, מצדנו, עשינו כל מאמץ לעבוד במהירות ולשחרר כספים כמה שיותר מהר. העברנו 560 מיליון שקלים במסלול מהיר ל-280 חברות בינוניות. אני מקווה שעם אישור התקציב נוכל לתת מענה ליותר בקשות".

האם התקציב החדש מבשר שינוי מתבקש בתקציב הרשות?
"אני מעריך שהתקציב שלנו ל-2022 יהיה 1.7 מיליארד שקלים, שזה גידול קל לעומת התקציב הקודם. את רוב תקציב 2021 ניצלנו עד מאי השנה, בין היתר כי המענק המיוחד לקורונה שניתן לנו עבור החברות נגרע מהתקציב".

איך אתה מסכם את המצב בענף ההייטק בשנה האחרונה?
"תשעת החודשים הראשונים של 2021 הביאו לשיאים בענף. השינוי המהותי הוא בשינוי הפרדיגמה: לא מעט חברות ביצעו הנפקות. אנחנו רואים יותר חברות שלמות, שזו תוצאה של מהלכים שעשינו ברשות בארבע השנים האחרונות, ואנחנו רואים הרבה יותר חברות שהיו בינוניות שהפכו לחברות שיש להן גם מו"פ, גם מכירות וגם הנהלה יציבה בישראל".

לצד זה ראינו קפיצה במספר חברות היוניקורן. האם זו בועה לדעתך?
"יש כיום 70 חברות יוניקורן ישראליות, השווי המצרפי שלהן הוא 168 מיליארד דולר וכולן ביחד גייסו 50 מיליארד דולר. זה חלק מתופעה כלל עולמית. מי שמשקיע בשוק ההון יודע שתמיד יש עליות, ירידות ושוב עליות, וזה חלק מהסיכונים שהמשקיעים לוקחים. זאת תופעה מחזורית ידועה ואני לא רואה פה משהו חריג".

מה היו הפעולות המרכזיות שלכם בתשעת החודשים האחרונים?
"עבודת המדען הראשי התאימה את עצמה למציאות חדשה, שמאופיינת מצד אחד בזרימה אדירה של הון בישראל, אבל מצד שני במחסור חמור בכוח אדם מקצועי. בנוסף, אנחנו עדים לשינויים מהירים בחידושים הטכנולוגיים, בעולמות כגון הבינה המלאכותית, מדעי החיים והסייבר. אם מדינת ישראל לא תשכיל להבין את השינויים האלה ולהשקיע בהם, ובעיקר בהכשרת הון אנושי, אנחנו עלולים להישאר מאחור".

המחסור בכוח אדם עולה כמעט בכל ראיון, אבל לא נראה לי שמשהו משתנה.
"הרבה מאוד חברות רוצות את ההון האנושי הישראל, ואלה צרות טובות. המדינה צריכה לתת את המענה ולהגדיל את היקף ההשמות להיי-טק במסגרות שונות. השנה הפעלנו תוכנית הכשרה בהיקף של 140 מיליון שקלים וקיבלנו בקשות ל-27 אלף הכשרות. לצערי, בגלל העדר תקציב, היה ביכולתנו לספק רק 9,000 בקשות".

הציב יעד של הבאת ההיי-טק להיות 15% מכוח האדם במשק. ראש הממשלה, נפתלי בנט. צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הציב יעד של הבאת ההיי-טק להיות 15% מכוח האדם במשק. ראש הממשלה, נפתלי בנט. צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

זה יפה מאוד, אבל עדיין חסרים 15 אלף איש. הממשלה הציבה יעד של הגדלת כוח האדם ב-15% בחמש השנים הקרובות. איך תעמדו בזה?
"נכון להיום עובדים בענף 370 אלף איש והתוכנית היא שעד 2026 יעמוד הנתון על 425 אלף עובדים. היעד הכללי של הממשלה הוא להגיע ל-579 אלף מועסקים בהיי-טק. כדי להגיע למכסה הזו אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה של המעסיקים. עליהם להציע תוכניות הכשרה או לחבור לגופי הכשרה, כי הם יודעים הכי טוב מה הם צריכים. יש פוטנציאל לא קטן במגזרים החרדי והערבי, וצריך לעשות מאמץ להדביק את הפערים שקיימים במגזרים אלה. לא מדובר רק בפערי ידע, אלא גם בפערי תרבות ושפה. זה מאמץ שכל החברה הישראלית צריכה להירתם לו".

השרה פרקש הכהן מובילה רעיון של ייבוא עובדים לענף ההיי-טק. מה עמדת הרשות?
"הנושא מטופל על ידי רשות החדשנות מזה כמה שנים בתוכניות כגון סיירות תוכנה, קרן הון אנושי, מסלול ירוק לכניסת מומחים לישראל בשיתוף עם רשות האוכלוסין וההגירה ועוד. אולם, לאור הפערים ההולכים וגדלים בין הביקוש להיצע עובדי הטכנולוגיות המתקדמות, נדרשות חשיבה והיערכות ברמה הלאומית. אנחנו בעיצומה של עבודת מטה בנושא, ובסיומה נגיש את המסקנות וההמלצות".

לסיום, האם נמשיך להיות סטארט-אפ ניישן?
"להערכתי כן, אבל בשינוי מסוים. אם עד עכשיו היינו סטארט-אפ ניישן, הרי שבעתיד נשאף להיות משהו רחב יותר – סמארט-אפ ניישן. לשם כך צריך לבצע מגוון פעולות, כמו להאיץ ולהתאים את עצמנו לגיוון הבינתחומי ולפתח את הנושא של Bioconversion (המרת עודפים תעשייתיים לאנרגיה – י"ק)".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אוריה

    לא מדובר בעודפים תעשייתיים שיומרו לאנרגיה, אלא מן הסתם בתוכניות Bio-convergnece שרשות החדשנות מקדמת… בנקודת המפגש בין ביורפואה והנדסה. כתבה עם ציטוטים וכותרות מעולות שעושה סדר!

אירועים קרובים