מה חושבים בכירים בענף ההיי-טק על הרעיון לייבא עובדים זרים?

מערכת אנשים ומחשבים ערכה משאל בקרב ראשי איגודי ההיי-טק, מנכ"לים של חברות בולטות בתעשייה ועוד, כדי לדעת מה חושבים בענף על הכוונה של שרת המדע והטכנולוגיה החדשה, אורית פרקש הכהן

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן

שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, העלתה באחרונה רעיון שכבר הועלה בעבר: לאפשר ייבוא של אלפי עובדים זרים לענף ההיי-טק, ללא הגבלות – ביניהם יהודים, שיוכלו באותה ההזדמנות לעלות לישראל. השרה פרקש הכהן נימקה זאת בכך שייבוא עובדים יקטין את לחץ המשכורות הגבוהות בענף, שמעיק על המעסיקים, ויתרום לצמצום המחסור הכרוני של עובדים, שנאמד כיום ב-15 אלף איש.

מערכת אנשים ומחשבים פנתה לבכירים בענף, כדי לשמוע את דעתם. כמעט כולם השיבו שגם אם יש מקום לייבוא עובדים באופן מוגבל למקצועות מסוימים, הצורך המרכזי הוא להשקיע מאמצים במימוש הפוטנציאל הקיים של מגזרים שכיום מודרים מהענף, כגון חרדים, ערבים ונשים. לפניכם תשובותיהם.

מריאן כהן, מנכ"ל ח.מר ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יח"צ

מריאן כהן, מנכ"ל ח.מר ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יח"צ

מריאן כהן, מנכ"ל ח.מר ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים:
"המהלך שהציעה השרה צריך להיות חלק מתוכנית כוללת, שמטפלת ביצירת המשאב האנושי הנדרש, בטווחי הזמן השונים – הקצר, טווח הביניים והטווח הארוך והקבוע.

יש לבצע הקניית מיומנויות, הסבות והכשרות מקצועיות, לכונן חינוך טכנולוגי מגיל צעיר ולהרחיב את מעגלי המועסקים גם לאוכלוסיות ואזורים נוספים בארץ. מדינת ישראל צריכה לשים את מצוקת עובדי ההיי-טק בישראל בראש סדר העדיפויות, בכדי לשמר את מעמדה של התעשייה ולתמוך בצמיחתה".

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). צילום: סיון פרג'

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). צילום: סיון פרג' צילום: סיון פרג'

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI):
"אני מברכת את השרה פרקש הכהן על היוזמה והמאמצים שאותם היא מובילה על מנת לטפל במצוקת העובדים החמורה בתעשיית ההיי-טק הישראלית. כדי לתת מענה מיטבי לסוגיה, יש לפעול בשיתוף פעולה לגיבוש תהליך נרחב, שיכלול מעורבות ושיח עם התעשייה, בעזרת האיגוד וגורמים רלוונטיים נוספים. נשמח לסייע לשרה ולממשלה במטרה לקדם את ענף ההיי-טק".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), לשעבר יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. צילום: פלי הנמר

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), לשעבר יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. צילום: פלי הנמר

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), לשעבר יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת:
"במקום להשקיע בהכשרה של אלפי עובדים חרדים ובעיקר חרדיות, בעלי.ות פוטנציאל אדיר שמוכח בשוק מזה שנים רבות, מנסים לעשות קיצורי דרך ולהביא עובדים זרים מחו"ל, ועוד בתקופה כזו, כשאין שליטה מי ייכנס ומי לא. אני מביע תמיהה על עצם הרעיון של השרה ועל העיתוי שלו. זה מהלך שלא עבד כבר שנים. הוא לא יפתור את מצוקת כוח האדם, אבל בכל פעם מנסים לחדש אותו.

אני מציע להשקיע משאבים בהרחבת ובהגדלת מערך ההכשרות לאוכלוסייה החרדית, כאשר יש לעשות הפרדה בין נשים בעלות ניסיון, שייתכן שזקוקות להכשרה קצרת טווח, לבין נשים שיש להן פוטנציאל ורוצות לצאת לעבוד, וצריכות לעבור הכשרה ארוכה יותר. מדובר בתוכניות שמונחות במגירה שנים ולא נעשה איתן כלום עד היום".

ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ ולשעבר יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יח"צ

ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ ולשעבר יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יח"צ

ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ ולשעבר יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים:
"מדובר ברעיון נפל, שעולה לא בפעם הראשונה. גם אם נניח שזה אפשרי – האם מישהו באמת חושב שאם נביא עובדים מאוקראינה הם יעבדו בשכר יותר נמוך מאשר מקובל כאן?

יש להבדיל בין מתן אפשרות להביא לכאן מהנדסים מומחים בתחומים מאוד מסוימים ובמספר מוגבל – דבר שקורה כיום – לבין יבוא מסיבי, ללא הגבלה, שלא יתרום דבר למצוקות בענף.

אין קיצורי דרך בנושא הזה וצריך לעשות את מה שמדברים עליו כבר שנים: לבנות אסטרטגיה ארוכת טווח לכל נושא המחסור בכוח אדם. יש להחליט אילו תחומים אפשר לפתח, ולדאוג להכשרת אנשים בצד האקדמי ובמערכת החינוך. בנוסף, צריך להגדיל את מעגל האנשים בישראל שיכולים לעבוד בהיי-טק".

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink. צילום: אפרת קופר

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink. צילום: אפרת קופר

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink:
"לפני העלאת רעיונות יבוא למיניהם אני מציע לקדם את מימוש הפוטנציאל שקיים בארץ. הצעדים הנדרשים מהמדינה הם עידוד מעסיקים לקלוט ג'וניורים, השקעה בהכשרות של בוגרי מקצועות טכנולוגיים באקדמיה לתחומים נדרשים וכן הסבות אקדמאים – דבר שנעשה בעבר. בנוסף, אני מציע לנצל את הפוטנציאל שקיים בקרב מגזרים כמו החברה הערבית, שם יש לא מעט בוגרי לימודי מקצועות מדעיים, ולדחוף אותם להיי-טק, וכך גם צעירים מהחברה החרדית".

שחר בר-אור, מנכ"ל אינפינידט ישראל ומנהל מוצר ראשי בחברה העולמית. צילום: יח"צ

שחר בר-אור, מנכ"ל אינפינידט ישראל ומנהל מוצר ראשי בחברה העולמית. צילום: יח"צ

שחר בר-אור, מנכ"ל אינפינידט ישראל ומנהל מוצר ראשי בחברה העולמית:
"הפתרון הנכון והמרכזי של מדינת ישראל בטווח הארוך להתמודדות עם המחסור בעובדי פיתוח הוא השקעה בחינוך מדעי וטכנולוגי. הדגש צריך להיות על שילוב החברות החרדית והערבית במעגל העבודה בתחום. אולם, כדי לתת מענה לטווח המיידי, הגדלת מכסות של יבוא עובדים זרים יכולה להיות פתרון משלים ולהוות אלטרנטיבה להוצאת פרויקטים לחו"ל – דבר שקורה כיום בהיקפים גדולים".

ערן וגנר, שותף מנהל ב-i3 Equity Partners. צילום: עמוס בר זאב

ערן וגנר, שותף מנהל ב-i3 Equity Partners. צילום: עמוס בר זאב

ערן וגנר, שותף מנהל ב-i3 Equity Partners:
"מדובר במהלך מצוין, שישמור את הכסף במדינה. זה בוודאי עדיף על כך שחברות ישלמו מס הכנסה באוקראינה. הגיע הזמן שישראל תנפיק ויזות עבודה, כמו שיש בארצות הברית".

אורי תדמור, נשיא KLA ישראל. צילום: יח"צ

אורי תדמור, נשיא KLA ישראל. צילום: יח"צ

אורי תדמור, נשיא KLA ישראל:
"ההצעה של פרקש-הכהן לייבא עובדים מעניינת ונכונה בעיניי. השאלה היא מאין היא תביא את כל עובדי ההיי-טק האלה, משום שהמחסור בעובדים בענף הוא עולמי. אני חושש שהתרת הייבוא תעודד עובדים מהודו או מזרח אירופה להגיע לכאן על מנת להשתדרג מבחינת גובה השכר, ולאו דווקא את הטאלנטים המבוקשים.

הכוונה להביא בין היתר עובדים יהודים היא יוזמה חשובה, שיש לה ערך מוסף בהיבט הציוני.

לסיכום, אני תומך במהלך וסבור שהוא יתרום להורדת השכר".

אלון יעקב, מנכ"ל פורטק. צילום: ניב קנטור

אלון יעקב, מנכ"ל פורטק. צילום: ניב קנטור

אלון יעקב, מנכ"ל פורטק:
"חברות רבות עושות פיתוח בחו"ל באמצעות אוף שור, ולא בטוח שהן ירצו להחליף את זה, בגלל התנאים הנוחים. אלה שמסתמכים על כוח האדם הישראלי האיכותי – גם הם לא ירצו להחליף, מכיוון שאין עובד בעולם שמשתווה לעובד הישראלי מבחינת איכות, יצירתיות, כושר אלתור ונכונות לעבוד 24/7. זו החוזקה שלנו וחבל להרוס אותה בגלל פוליטיקה".

רן רייכברג, מנכ"ל טינגז, חטיבת הדיגיטל של וואן. צילום: פלי הנמר

רן רייכברג, מנכ"ל טינגז, חטיבת הדיגיטל של וואן. צילום: פלי הנמר

רן רייכברג, מנכ"ל טינגז, חטיבת הדיגיטל של וואן (One):
"הרעיון לייבא כוח אדם זר לעבודה בחברות היי-טק ישראליות הוא לא מוסרי ולא ציוני, אבל יותר מכל הוא פשוט לא מקצועי ומעיד על כך שמי שמציע אותו לא יודע על מה הוא מדבר. אין כל היגיון כלכלי בלהביא המהנדסים האלה לישראל, להרחיק אותם מהמשפחות שלהם, לשכור עבורם דירות ולדאוג להסיע אותם בכבישי ישראל הפקוקים. אף אחד לא ירוויח מכך, מלבד אולי כמה מאכערים שיגזרו קופון. אם כבר רוצים, אפשר להעסיק עובדים מחו"ל בעבודה מרחוק. המרחק הגיאוגרפי והשפה הם לא חסמים

במקום לחפש פתרונות קסם, יש להשקיע בצעירים שעומדים בתור כדי להיכנס לענף ההיי-טק. מדינת ישראל יכולה לסייע לתעשייה במענקי קליטה והכשרה של המהנדסים הצעירים על מנת לעשות את התהליך לכדאי יותר עבור החברות, ובכך להאיץ אותו באופן ניכר".
השרה פרקש הכהן לא הגיבה לדברים.

תגובות

(12)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. גריזלי

    הליצן האחרון רציני?! אם יש מחסור בעובדים בתחום, למה שהמדינה תתן מענק הכשרה לחברות? במקום שהחברות באמת יתחילו תכל'ס לחנוך עובדים חסרי ניסיון ובוגרי תואר ולתת להם מנהלים שיהיו גם מנטורים ולא נוגשי עבדים. נשמע לי כמו אחד מהדור הישן שלא מבין מה הולך בשטח רן חביבי - תתחיל לשמר עובדים ולא יחסרו לך עובדים טובים

  2. גיא

    סיימתי לעבוד אחרי 15 שנה כמהנדס תוכנה בכיר בחברת תקשורת מוביל טכנולוגי בתחומים הכי עדכניים שיש . אחרי בחינה של הלינקדין חשבתי שאני יוצא לטיול קליל ושלחתי קו"ח לחברות שראיתי שהם ממש רעבות לעובדים . מתוך 10 פניות קיבלתי 10 דחיות ואפילו לא זימון אחד לראיון . אני לא יודע מה בדיוק הם מחפשות ומה ה "DNA" שהם רוצים אבל חלאס עם שטויות

  3. גדי

    פאנל יפה אבל: 1. בולטים בהעדרם מהפאנל המעסיקים המרכזיים של אנשי ההיטק הישראלי, ממנכלי חברות האינטגרציה, מנכלי חברות הטכנולוגיה המובילות (המותגים) והמעסיקים שמפרסמים פרסומות גיוס בשלטי החוצות בכל הארץ. 2. מדוע לא להשקיע בעידוד גיוס של אותה אוכלוסיה ישראלית (גילאי 40+, צעירים שסיימו אוניברסיטה, וכו') המתקשה להתקבל לאותן חברות למרות ה"ביקוש" המוצהר . 3. ייבוא של עובדים זרים לענף נעשה כבר ללא עידוד הממשלה, התעשיה מתבססת מזה שנים על OffShore שמשמעותו רכישת תוצרים וזמן מעבר לים = כסף יוצא החוצה.

  4. גיל

    יש המונים , שמשלמים מכספם הפרטי לכל מיני מסלולי וקורסי הסבה להייטק. חלקם הגדול , לא משתלבים בסוף בתחום כי המעסיקים מעדיפים בעלי ניסיון ואו בוגרי אוניברסיטה בתחומים הרלוונטיים שהם בעלי פוטנציאל ברור ומוכח. אולי כאן יש לנסות ולדחוף ... אם מדברים על פיתרון חלקי ומיידי. כל השאר זה השקעה לטווח רחוק. בכל מקרה , ייבוא מסות של אנשים בתחום, הוא לא רלוונטי מהמון סיבות

  5. עוז

    גברת אורית פרקש היקרה, הרעיון שלך כנראה צץ באחד מהחלומות שלך וסימנת לך אותו כמטרה. יש לך מושג כמה סטודנטים בשנה האחרונה שלהם או כאלה שסיימו את המסלול מחפשים עבודה? אלפים! ואני אחד מהם שכרגע לא מצליח למצוא עבודה בגלל הדרישות הלא הגיוניות של חברות. אז במקום לתת "צ'אנס" לאנשים מארצות אחרות, קודם תתמקדי באנשים שאת אמורה לייצג.

  6. יצחק קרמין

    יש מספיק כח אדם מעולה לא מנוצל, מבוגרים וג'וניורים, שאפילו לא מזומנים לראיונות עבודה. כנראה בשל האיוולת של חברות ההשמה שמסתמכות על רובוטים שעוברים על הרזומה, ומחפשים רק את אלו שהם חלקיק סטיית תקן ממילות המפתח הנדרשות. אם שרות התעסוקה היה משתדרג לרמת חברת השמה שלא למטרות רווח, אם השקעה יותר נדיבה במאמץ ההתאמה, היו קורים ניסים בשוק. ובינתיים שיוציאו למיקור חוץ במקום לייבא עובדים זרים

  7. אבי

    רן רייכברג נתן את התשובה המדוייקת ביותר. מסיר את הכובע.

  8. עמנואל

    תשקיעו מאמצים בגיוס משרות ג'וניור יש להם המון מה לתרום

  9. מרים

    פתרונות קלים בלי ללמוד את התחום. צעירים שמנסים להשתלב בתחום, משקיעים באקדמיה, בקורסים ובסוף לא מתקבלים לעבודה כי הם חסרי ניסיון. תעודדו ותתגמלו מעסיקים להשקיע בצעירים במקום להביא לפה את הבעיה של העשור הבא.

  10. מאיר

    אתם נורמלים כל שנה מסימים מאות סטודנטים תאר במחשבים ילדים שלנו מוכשרים שלא מוצאים עבודה במקצוע שלמדו ואתם מחפשים בנהר בושה לכולכם

  11. שימי

    זה לא יאומן הרעיון הזה יש כל כך הרבה צעירים שסיימו לימודים (כמוני) ולא מוצאים עבודה בגלל שאין נסיון במקום לפתור את זה תוקעים אותנו עוד יותר

  12. מ

    הצעת נפל. קודם כל תמצאו פתרון על מנת להסיר את קללת אפליית הגיל בתעשיית ההייטק ושהחברות יבינו את היתרונות בגיוס אנשים מבוגרים שמביאים איתם נסיון רב ויכולות שאין לאחרים.

אירועים קרובים