"הערבים – פוטנציאל לסייע לצמצום המחסור בכוח אדם בהיי-טק"

"הרכבת של קידום העסקת עובדים ערבים בהיי-טק הישראלי כבר על המסילה, אבל עדיין יש דרך ארוכה לפניה", אמר סאמי סעדי, מנכ"ל משותף של ארגון צופן, בכנס שעסק בנושא

סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן.

בשנים האחרונות חלה התקדמות בכל הנוגע לשילוב החברה הערבית בהיי-טק הישראלי, אבל המשימה עדיין רחוקה מלהסתיים – כך אמר סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בארגון צופן, שזהו תחום עיסוקו. לדבריו, "הרכבת כבר על המסילה, אבל עדיין יש דרך ארוכה לפניה". כך או כך, ציין, "הערבים מהווים פוטנציאל לענות על הביקוש האדיר לכוח אדם בהיי-טק ולצמצום המחסור בעובדים בענף".

סעדי אמר את הדברים בוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שהתקיימה בנצרת לפני ימים אחדים. באירוע השתתפו כ-300 אנשים, ובתוכם אנשי עסקים מהחברה הערבית, יזמים יהודים וערבים, אישי ציבור ובכירים מהמגזר העסקי. במהלכו התקיימו כמה פאנלים שעסקו בנושאים מגוונים שעל סדר היום הכלכלי בחברה הערבית.

בכנס הכריזה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, על תוכנית אימפקט לחברה הערבית, שמטרתה קידום, הכשרה ושילוב של בני ובנות חברה זו בהיי-טק. במסגרת התוכנית יקודמו תוכניות חינוך והכשרה מקצועית במקצועות ההיי-טק וייבנו חממות טכנולוגיות ליזמים ולסטארט-אפים, חלקם בסמוך לבתי חולים בישובים ערביים במטרה להתמקד בעולמות הביומד. השרה פרקש הכהן רתמה לצורך כך את יו"ר רע"ם, ח"כ מנסור עבאס.

ח"כ עבאס אמר באירוע כי "אנחנו עומדים כיום בפני שלושה אתגרים – בגזרה הפוליטית, בפן החברתי ובנושא הכלכלי. אחד הדברים שצריך להשקיע בהם הוא החינוך – גם ברמה האקדמית וגם ברמה המקצועית. זה יקדם משמעותית את החברה הערבית".

סעדי דיבר על האתגרים שעמדו בדרכה של צופן: "כשיצאנו לדרך ב-2008 הסתכלו עלינו כמו על משוגעים, וכיום, אחרי 13 שנים של פעילות, אנחנו עומדים על כ-9,000 מהנדסים ואקדמאים ערבים שהשתלבו בעזרתנו בתעשיית ההיי-טק הישראלית". לדבריו, סוגיית ההיי-טק נמצאת בסדר העדיפויות של ועד ראשי הרשויות הערביות, שמקיימים יחד עם שותפים נוספים – ובהם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, IATI, וקרן רוטשילד – תוכנית חומש למען בניית מרכזי היי-טק בחברה הערבית.

למה יש חוסר גיוון בהיי-טק הישראלי?

נושא קידום ההיי-טק בחברה הערבית נדון בפאנל שהתקיים במסגרת האירוע. במרכז הדיון עמדו האתגרים העומדים בפני החברה הערבית, על מנת לשלב יותר מהנדסים ערבים בתעשיית ההיי-טק. אפי כהן, סמנכ"ל בכיר בסיילספורס ומנהל מרכז המו"פ של החברה בישראל, אמר כי "אנחנו מבינים שיש דרך ארוכה שצריך לעשות". הוא ציין כי "חוסר הגיוון בתעשיית ההיי-טק הישראלית הוא תוצאה של סיבות רבות, שבעיניי אחת המרכזיות שבהן היא שהמעסיקים מעדיפים להעסיק עובדים שדומים להם. לצד זה, מרבית המעסיקים חושבים שחוסר בגיוון תעסוקתי הוא לא בעיה שלהם, אלא שהממשלה צריכה לפתור את זה".

פרופ' זיאד חנא, יו"ר משותף של המועצה לקידום ההיי-טק בחברה הערבית וסגן נשיא בכיר בקיידנס, הסביר ש-"הצעירים של היום שונים מהצעירים של פעם – גם בחברה הערבית. כל אחד מחזיק סמארטפון. גם הקורונה זירזה תהליכים – כולם מתחברים אונליין. יש מודעות עולמית גבוהה מפעם לתחום החדשנות". הוא הוסיף כי "לצד זה, אנחנו צריכים לעזור לצעירים מהחברה הערבית להתקדם ולהתפתח. לא מדובר רק בתשתיות, אלה לטפח אותם ואת הנטוורקינג כבר מגיל צעיר. העובדים מהחברה הערבית שנמצאים כיום בהיי-טק הצליחו להשתלב ללא כל עזרה של הממשלה". הוא ציין ששיעור העובדים הערבים בהיי-טק הישראלי, שלפי הנתונים עומד על 3%, הוא "לא משקף ולא מספיק, כאשר האוכלוסייה הערבית מהווה כ-20% מאזרחי ישראל".

בכנס הוצג סיפור הצלחה של שילוב אזרח ערבי בצמרת הכלכלה הישראלית – ד"ר סאמר חאג' יחיא, יו"ר בנק לאומי. ד"ר חאג' יחיא הדגיש שהוא לא הרגיש מעולם שפרץ תקרת זכוכית. "סיפור ההצלחה שלי הוא לא סיפור ייחודי, ויש לוודא שלא אהיה הראשון ולא האחרון (מבני.ות החברה הערבית – י"ה) שמגיע לתפקיד בכיר". הוא הוסיף כי "אני אומר לצעירים וצעירות שמאמינים בעצמם, מטפסים כמו נמרים לראש העץ, ומעפילים לפסגות ההצלחה והעמדות הבכירות: אל תפריעו למחשבה על תקרת זכוכית מדומה להרתיע אתכם".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים