איזו חברת היי-טק הכי בולטת בתחום האחריות התאגידית?

בנק הפועלים הגיע למקום הראשון בדירוג האחריות התאגידית של ארגון מעלה ו-ווסטרן דיגיטל מובילה את תחום ההיי-טק והביטחון ברשימה ● מלבדם, החברות המובילות לפי סקטורים: שטראוס, שופרסל, טבע, נתיבי איילון, אנלייט, פרטנר ואסותא

החברות המובילות באחריות התאגידית. מקור: BigStock

ווסטרן דיגיטל הגיעה למקום הראשון מבין חברות ההיי-טק והביטחון שכלולות בדירוג אחריות התאגידית של ארגון מעלה, שעוסק בתחום. הדירוג פורסם לפני ימים אחדים וכולל חברות משלל מגזרי המשק. בנק הפועלים הגיע השנה לראש הדירוג הכללי.

אחרי ווסטרן דיגיטל נמצאות סאפ, אינטל ישראל, רפאל והתעשייה האווירית – כולן עם דירוג פלטינה+. מיקרוסופט ישראל קיבלה פלטינה ו-BMC ומיקרופוקוס – זהב. החברה המובילה באחריות תאגידית מבין חברות התקשורת – סקטור שבמעלה מגדירים בנפרד מההיי-טק – היא פרטנר.

החברות המובילות בדירוג בסקטורים האחרים הן: בנקאות ופיננסים – בנק הפועלים; מזון – שטראוס בין החברות הציבוריות ואסם נסטלה ישראל בין אלה הרב לאומיות; קמעונאות – שופרסל; כימיה ופרמצבטיקה – טבע; תשתיות – נתיבי איילון; ושירותים ובריאות – אסותא.

השנה, בין החברות הציבוריות החדשות בדירוג נמצאות ישראכרט, אנלייט, רשת פתאל, חברת הביטוח איילון, וכן חברת הביטוח הדיגיטלית ליברה -שנכנסה לקטגוריה חדשה של חברות צמיחה. עוד בין החדשות, חברות פרטיות והנסחרות בחו"ל: תנובה, מיקרופוקוס, באבקום ו-Kone

 

מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה. צילום: שרון עמית

מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה. צילום: שרון עמית

מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה: "המעבר לשימוש במונח ESG בדירוג 2021  הינו המשך טבעי למהלך עמוק יותר שקורה בעולם ובישראל, של בחירה במושג ברור יותר ובעיקר מדיד יותר, אשר מאפשר הרחבה  של התחומים והממדים שהיינו רוצים לראות את החברות פועלות בתוכן. דירוג 21 לוקח את המושג המארגן ESG ושם אותו במרכז. אפשר להתייחס לזה כשינוי עונתי של ראשי התיבות, וזה יהיה נכון, אבל יש פה כן מהלך עמוק יותר שקורה בעולם ובישראל של בחירה במושג מארגן, ברור יותר ובעיקר מדיד יותר. במבט על, דירוג 21 משקף זירה מתרחבת, עשייה שמעמיקה ונושאים חדשים לטיפול שעולים על השולחן ודורשים קצב טיפול מהיר מאי פעם".

יניב פגוט, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה אמר: "מדד מעלה הושק כבר ב-2005, מתוך מטרה כי פרסום המדד יגביר את החשיפה לאחריות חברתית וסביבתית ויעודד חברות ציבוריות להצטרף לדירוג מעלה ולפתח נורמות של אחריות חברתית. הבורסה אף השיקה ב-2017 שני מדדי אג"ח לאחריות תאגידית: תל בונד-צמודות מעלה ותל בונד-שקלי מעלה, על מנת להמשיך ולחזק את החיבור החשוב בין שוק ההון לקהילה. האחריות התאגידית חשובה לכולנו כחלק משוק ההון ומהחברה הישראלית. שוק ההון לומד לתמחר בצורה טובה יותר את החברות שמנוהלות בצורה נכונה, מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, ולכן אני מאמין שנראה בהמשך חברות נוספות שיפעלו בתחום האחריות התאגידית".

היי-טק וביטחון דירוג לפי ורטיקלים. ארגון מעלה

מקור: ארגון מעלה

בעקבות משבר הקורונה: קפיצה בתחום ה-ESG

תחום ה ESG או אחריות תאגידית חווה קפיצה בעקבות משבר הקורונה, עם כ-30 חברות חדשות, אשר חלקן כבר נכנס לדירוג 2021 ואחרות בתהליכים שונים של למידה והיערכות לקראת דירוג 2022. התחום מקבל לאחרונה מקום מרכזי יותר בסדר היום הכלכלי-חברתי כחלק מהשלכות הקורונה והעלייה בחשיבותם של  נושאים חברתיים וסביבתיים. זאת לצד מעורבות גוברת של הרגולציה הישראלית ואימוץ וולונטרי של כללי ESG בהשקעות על ידי מספר משקיעים מוסדיים – בראשם חברת הביטוח מגדל. גם בחברות עצמן ישנו דגש הולך וגובר על נושאים חברתיים וסביבתיים, הן על רקע ההשלכות החברתיות של משבר הקורונה והן כהבשלה של תהליכים אשר החלו קודם לכן. נתון בולט נוסף הוא הקפיצה הצפויה של כ-75% במספר דו"חות האחריות התאגידית המפורסמים בישראל, זאת במסגרת תכנית האימפקט של המשרד לנושאים אסטרטגיים, שבמסגרתה 31 חברות יפרסמו דו"חות אחריות תאגידית.

הציבור: הכי פחות אמינים – התקשורת והממשלה

במקביל לחשיפת הדירוג, ערך ארגון מעלה סקר תפישות ציבור אשר נערך על ידי מכון המחקר RotemAR   בחודש יוני האחרון, בקרב מדגם של 502 נדגמים, בגילאי 18 ומעלה. הסקר בחן את רמת אמון הציבור במגזרים השונים. מהסקר עולה כי העסקים (המגזר העסקי) שומרים על רמת אמון גבוהה ויציבה זו השנה השלישית ברציפות, ונמצאים במקום השלישי.

בראש סקלת האמון נמצאת האקדמיה, אחריה ארגונים חברתיים וסביבתיים, ובתחתית הממשלה והתקשורת, אם כי בעלייה ביחס לרמת האמון שהיתה נמוכה עוד יותר בנובמבר 2020.

היכן נמצאות הנשים בעמדות המפתח?

לפי הדירוג מצטיירת ירידה קלה באחוז נשים בדירקטוריון: 25%  לעומת 29% (נתון חציוני) לשנת 2020.  כמו כן קיים קיבוע של אחוז הנשים הנמנות בין מקבלי השכר הגבוה – 30% לעומת 28% בשנת 2020.

אחוז החברות אשר קבעו יעד לשיעור נשים בדרגי ניהול חווה עלייה קלה עם 52%, ביחס ל-49% בדירוג  2020. היעד הממוצע שנקבע עומד על 36% נשים בהנהלה.

עוד מגמות בולטות העולות מהדירוג השנה

דירוג 2021 מתייחס לביצועי החברות בשנת 2020 ועולות ממנו מגמות נבחרות כמו:

  • קפיצה באחוז החברות אשר מאפשרות עבודה מהבית. לא מפתיע אך מעניין לראות את הקפיצה מ- 56% ב-2019 ל-81% ב-2020. בהתאמה לכך, 90% מהחברות סייעו במתן ציוד IT; אחוז דומה הרחיב את מגוון התפקידים אשר ניתן לעבוד מהבית. מנגד, לא חל כמעט שינוי באחוז החברות (29%) אשר מדריכות מנהלים כיצד לשמור על איזון עבודה-בית. רק 7% מהחברות הציעו סיוע בתשלומי בייביסיטר.
  • קפיצה באחוז החברות אשר הרחיבו את מעגל הזכאים לשירותי תמיכה פסיכולוגיים מ-69% – אחוז עובדים אשר היה זכאי לכך, ל-97% בדירוג 21. כך גם אחוז העובדים הזכאים לסיוע מקרן מצבי משבר עלה ל-86% (63% ב-2020), גם אחוז המימוש של סיוע על ידי העובדים קפץ מ-11% ל-28%.
  • בשעות ההדרכה הממוצעות לעובד חלה ירידה מ-24 שעות ל-15 בלבד – עדות נוספת להשפעות משבר הקורונה והעבודה מהבית. לעומת זאת ניתן לראות קפיצה באחוז בעובדים מדרגות השכר הנמוכות, אשר עברו הכשרות דיגיטליות: 41% עובדים לקחו חלק ביחס ל-18% בשנת 2019. גם עובדים מעל גיל 50 עברו הרבה יותר הכשרות דיגיטליות – 48% לעומת 7% בלבד ב-2019. ככלל, ניתן לראות השקעה מוגברת בעובדים בני חמישים ומעלה, גם בהצעת שינוי קריירה, הכשרות לשינוי מקצוע ועוד.
  • אחוזי הגיוון בחברות: במהלך מבצע שומר החומות נראתה התגייסות רחבה של עסקים בקריאה לדו-קיום וחיים משותפים. בהתאמה, ניתן לראות כי 63% מהחברות כבר קבעו יעדים רב-שנתיים לגיוון כוח העבודה. באחוזי הגיוון בחברות ניתן לראות עלייה באחוז העובדים הערבים, מ-4% בדירוג 2020 ל-5% השנה, אך ירידה באחוז העובדים החרדים – 2% לעומת 3% בדירוג 20. הקורונה השפיעה על ירידה בגיוס עובדים ערבים וחרדים בשנה החולפת – 6% ערבים לעומת 8% בדירוג 20 ו-3% חרדים ביחס ל-4% בשנה הקודמת, 2% עובדים עם מוגבלות לעומת 4% ב-20. באחוז בדרגי הניהול לא חל שינוי משמעותי.
  • רכש: מרבית החברות משלמות לספקים עד 60 יום: 21% משלמות עד 30 יום, 19% משלמות בין  30-45 יום, 36% משלמות בין 45-59 יום, 21% מהחברות משלמות שוטף 60 ומעלה. בתקופת משבר הקורונה, 55% מהחברות הקדימו תשלומים לספקים ו-40% מהחברות סייעו בתקשורת מול רגולטורים. 10% מהחברות גם סייעו בחיזוק יכולות דיגיטליות.
  • תחום התרומה לקהילה על רקע משבר הקורונה: הדיווח לדירוג הוא על שנת 2020 ומאפשר להבין כיצד החברות פעלו מבחינת תקציב התרומה בשנה מורכבת זו. בפרק חדש בדירוג, אשר עוסק בתרומה לחוסן לאומי חברתי עולה כי 30% מהחברות המדורגות הגדילו את סכומי התרומות שלהן על רקע משבר הקורונה, ביחס לתקציב התרומות ב-2019. 45% מהחברות שינו את יעדי התרומה ורק 7% מהחברות הקטינו את התקציב. 66% מהחברות המשיכו את התמיכה ושיתוף הפעולה עם ארגונים חברתיים, עימם עבדו בשנים קודמות, 48% פיתחו אפשרויות התנדבות וירטואליות.
  • מעסיקים כסוכני שינוי בהרגלי ההגעה לעבודה – 42% מהחברות מינו מתאם פתרונות תחבורה מתקדמים – בעל תפקיד אשר אחראי בין היתר על כלל דרכי ההגעה והיציאה של עובדים מהעבודה, כולל היסעים, תחבורה ציבורית, מוניות, ושלל פתרונות אלטרנטיביים אחרים, מלבד צי הרכבים של החברה.
  • 46% מהחברות ביצעו תהליך מיפוי של הצרכים והמאפיינים התחבורתיים של העובדים (שכולל בין היתר: מאפיינים אישיים של העובד; מאפייני העבודה של העובד; היקף הנסיעות במהלך היממה; סוג מקום העבודה).
  • צמצום השפעות סביבתיות: הנושא הנפוץ ביותר בתחום הסביבתי הוא התייעלות באנרגיה. 31% מהחברות מציינות אותו כנושא בו זוהו כיווני פעולה מהותיים, 16% מהחברות מטפלות בהפחתה וטיפול בפסולת, 15% מצמצמות את טביעת הרגל הפחמנית, ו-14% פועלות לפתח חדשנות סביבתית במוצרים.
  • בחברות הפיננסים בולטת מגמה של מודעות גוברת לצורך בשילוב שיקולי ESG בניהול ההשקעות, ובחלק מהחברות אף פותחו מוצרים פיננסיים חדשים כחלק מכך.
  • 56% מהחברות מדווחות על פליטות למנגנון דיווח כלשהו (60% למשרד להגנת הסביבה, 22% ל-CDP והשאר למנגנונים אחרים). לדיווח זה יש חשיבות גבוהה בסדר היום העסקי העולמי.

 

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. שלום

    חבל שאתם מציינים רק את ראש הרשימה ולא את תחתיתה כנהוג. כל המדד הזה לא ישיג את יעדיו אם לא יפורסמו החברות שאינן פועלות לאורו.

אירועים קרובים