בדרך למאדים עוצרים בדובאי

רשמים מסיור של פורום C3 מבית אנשים ומחשבים במדינה שרוצה להיות המרכז הפיננסי-מסחרי הגדול בעולם ● בתמצית: יש מה לדבר על שיתופי פעולה עם ישראל בסייבר וב-IT, רק שמישהו יטפל בחום הבלתי נסבל

מגדל הבורג' ח'ליפה בדובאי. צילום אילוסטרציה: BigStock

האזור שבו שוכנת כיום דובאי היה ביצת מנגרובים עצומה. עד שנת 3,000 לפנה"ס הביצה התייבשה לאיטה, ואחרי ייבושה המלא ניתן היה להתיישב במקום. רועי צאן נוודים מתקופת הברונזה היו הראשונים לעשות זאת.

בחלוף יותר מ-5,000 שנים הגיעה, בפעם הראשונה, בסוף השבוע האחרון לדובאי משלחת של יותר מ-160 מנמ"רים, מנכ"לים ומקצוענים נוספים – כולם חברי פורום C3 מבית אנשים ומחשבים. הייתה זו המדינה ה-18 שבה נערכים מפגשי המועדון. התלוויתי לסיור ובפסקאות הבאות אני מבקש להמשיך לסקור קצת את ההיסטוריה וההווה של נווה המדבר הלוהט הזה, ולחלוק אתכם את רשמיי.

אם להמשיך בסקירה ההיסטורית, עד שנת 2,500 לפנה"ס תושבי דובאי הקימו מטע משגשג של עצי דקל, וזו הייתה הפעם הראשונה שהאתר שימש בהצלחה לצרכים חקלאיים. במאה החמישית לספירה, האזור שידוע כיום בשם ג'ומיירה ויש בו מסעדות חוף יפהפיות היה תחנת עצירה לשיירות לאורך נתיב הסחר שקישר בין עומאן לבין עיראק של היום.

ב-1793, שבט באני יאס התיישב וצבר כוח פוליטי באבו דאבי, ודובאי הפכה למושבה שתלויה בהם. ב-1833, מקטום בן בוטי, איש השבט, הוביל את אנשיו לחצי האי שינדאגה שבשפך נחל דובאי (הקריק). הוא התיישב שם והכריז על עצמאות העיר מאבו דאבי. דובאי הייתה לכפר דייגים, ואנשיו התפרנסו מדייג ושליית פנינים. קרבתה של דובאי לנתיבי המסחר להודו הפכו אותה למרכז עסקי לסוחרים מהאזור.

פאסט פורוורד למאה ה-20

גילוי הנפט באזור ב-1966 שינה לחלוטין את פני דובאי: הוקם בה הנמל הגדול בעולם, היא הוכרזה כאזור סחר חופשי וב-1971 השתלבה בהקמת איחוד האמירויות הערביות.

מוחמד בן ראשד בן מוחמד אל מכתום, השייח' מוחמד, הוא האמיר הנוכחי של דובאי. במסגרת מימוש חזונו לפיתוח אינטנסיבי של דובאי והפיכתה לעיר גלובלית יש שלושה פרויקטים ראויים לציון: בניית שני הקניונים הגדולים בעולם, בניית המגדל הגבוה (והמפורסם) בורג' ח'ליפה, המתנשא לגובה של 828 מטרים, ופרויקט מאדים 2117, שבמסגרתו מתוכננת להיבנות עיר על כוכב הלכת בתוך 100 שנים.

כמו כן, דובאי מתכוננת ליום שאחרי סיום הפקת הנפט בשטחה, ובונה עצמה כמרכז פיננסי עולמי. היא הקימה ב-2004 את DIFC (ר"ת Dubai International Financial Centre) – אזור שלטובתו פותחה מסגרת חוקית, רגולטורית וכלכלית השונה מזו של איחוד האמירויות הערביות. המרכז מתחייב לשלל הטבות פיננסיות לחברות שיקימו בו משרדים, לרבות 0% מיסים ל-50 שנים ואירוח במתקני המשכיות עסקית והתאוששות מאסון.

תמונה קבוצתית: המנמ"רים, המנכלים והמקצוענים הנוספים בדיונות בדובאי. צילום: פלי הנמר

תמונה קבוצתית: המנמ"רים, המנכ"לים והמקצוענים הנוספים בדיונות בדובאי. צילום: פלי הנמר

נדמה שמאז שנחתם בשנה שעברה, במסגרת הסכמי אברהם, הסכם לנורמליזציה מלאה בין איחוד האמירויות הערביות לישראל, והיחסים בין המדינות עלו מדרגה, יש "רכבת אווירית" של משלחות עסקיות שמגיעות לדובאי מישראל. מטרתן היא להניח תשתית לפיתוח מואץ של שיתוף הפעולה בין המגזרים העסקיים של שתי המדינות ועם המוסדות המובילים בתחומי התעשייה, הסחר וההשקעות בדובאי, כמו גם לקדם פעילות סחר חופשי אל מדינות המפרץ, מזרח אפריקה ודרום אסיה באמצעות אזורי הסחר הייחודיים של איחוד האמירויות. הארגונים העסקיים מעריכים כי היקף הסחר בין המדינות יכול להגיע כבר בעתיד הקרוב למיליארדי דולרים מדי שנה ואף מעבר לכך, כשעיקר היצוא הישראלי לאמירויות צפוי להתמקד בטכנולוגיה הישראלית המתקדמת בתחומים כגון סייבר, ציוד רפואי, טכנולוגיה חקלאית, אנרגיה סולרית, התפלת מים, פרמצבטיקה ועוד.

זה כמה שנים שדובאי מושכת השקעות זרות רבות, בעקבות הכרזתה כאזור סחר חופשי והיעדר מיסים על הכנסות – מדיניות שהפכה אותה למוקד עסקי בינלאומי. זאת, כי לתעשייה הישראלית יש טכנולוגיות חדשניות ומתקדמות במגוון רחב של תחומים, שיכולים לשרת את האמירויות, כמו גם להביא לשדרוג של כלכלת ישראל: בארצות המפרץ קיים ביקוש גדול למוצרים ושירותים במגוון תחומים, ובהם שירותים רפואיים, ביטחוניים ושירותי תוכנה, מחקר ופיתוח. כך, למשל, לאמירויות יש קרן השקעה של 1.3 מיליארד דולר, ויש לה עניין בהשקעה בטכנולוגיות המפותחות בישראל. כמו כן, ישראל והאמירויות חולקות את אותה אויבת משותפת בסייבר, ובכלל: איראן.

תמונה קבוצתית: המנמ"רים, המנכלים והמקצוענים הנוספים בחדר ההרצאות בדובאי. צילום: פלי הנמר

תמונה קבוצתית: המנמ"רים, המנכלים והמקצוענים הנוספים בחדר ההרצאות בדובאי. צילום: פלי הנמר

מפגש בלתי אמצעי

כאמור, משלחת של חברי פורום C3 מבית אנשים ומחשבים הגיעה באחרונה לעיר שעל חוף המפרץ הפרסי. בכנס, בכירי ההיי-טק האזינו להרצאות מקצועיות, חלקן מאת מנהלים בחברות גלובליות שיושבים בדובאי וחלקן של בכירי הענף מישראל. לצד ההרצאות, כמו תמיד, היו מינגלינג ונטוורקינג – רישות חברתי-עסקי נרחב, וסיורים לימודיים בחברות בינלאומיות שבסיסן האזורי בדובאי.

הכנס היווה אפשרות מצוינת לשני הצדדים ללמוד האחד על השני ועל מה שיש לו להציע, ובעיקר אפשרות להתרשם באופן בלתי אמצעי מהכלכלה ומהתעשייה הטכנולוגיות המשגשגות של דובאי.

לסיכום: יש לנו מה להציע בדובאי, בפרט בתחומי ה-IT והגנת הסייבר. רק שמישהו יטפל בחום הבלתי נסבל.

המפגש המקצועי הקרוב מתוכנן לפורום C6 של אנשים ומחשבים, שמאגד מנהלי תשתיות, אבטחת מידע וסייבר מארגונים מובילים בישראל, וייערך בקפריסין ברבעון הבא.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים