567 חיילי חיל הקשר ואגף התקשוב נפלו במערכות ישראל

מספר חללי מערכות ישראל והאזרחים שנרצחו באירועי טרור עומד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, שמתחיל הערב (ג'), על 23,928 ● השנה, לא נוסף ולו חלל אחד לרשימה עצובה זו - של הקשר והתקשוב

יזכור. צילום: BigStock
סלע הקדשה בכניסה לאתר ההנצחה ביהוד לחללי חיל הקשר והתקשוב. צילום: ויקיפדיה

סלע הקדשה בכניסה לאתר ההנצחה ביהוד לחללי חיל הקשר והתקשוב. צילום: מתוך ויקיפדיה

מספר חללי מערכות ישראל והאזרחים שנרצחו באירועי טרור עומד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, שמתחיל הערב (ג'), על 23,928. מתוכם, 567 הם אנשי חיל הקשר, האלקטרוניקה, המחשבים ואגף התקשוב וההגנה בסייבר, שנפלו מאז שנות ה-40' – כך נמסר מצה"ל. השנה, לא נוסף ולו חלל אחד לרשימה עצובה זו – של הקשר והתקשוב.

ספירת החללים החלה עוד בטרם הקמת המדינה, והיא כוללת 74 לוחמים-קשרים שפעלו ולחמו בשורות ההגנה, האצ"ל והלח"י. את כלל הנופלים מונים מאז 1860. מניין חללי מערכות ישראל כולל את חללי צה"ל, השב"כ, המוסד, המשטרה, שירות בתי הסוהר, ונופלי המחתרות והבריגדה היהודית.

אתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב נמצא במרכז יהוד, שמאמצת את אגף התקשוב וההגנה בסייבר. האתר הוקם ב-1989 ומונצחים בו גם חללים שהם בני יהוד, אולם אינם מהחיל. מדי שנה נערך בו טקס זיכרון, בהשתתפות נציגי המשפחות השכולות, אנשי העמותה ונציגי עיריית יהוד. גם השנה, כבשנה שעברה, הטקס ייערך באופן מצומצם ביותר וישודר אונליין.

אלוף (מיל') שלמה ענבר משמש כנשיא העמותה. הוא שימש כקשר"ר (קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי) בתקופת מלחמת יום הכיפורים, ולפני כן היה מפקד יחידה 848, לימים 8200. לאחר מכן הוא הועלה לדרגת אלוף, כראש המו"פ במשרד הביטחון. בראיון לאנשים ומחשבים אמר ענבר כי "שנת תשפ"א היא שנה שונה משנים קודמות. ידענו הרבה שנים של מתח, מאבק ומלחמה באויב. תמיד האויב היה גלוי ויכולנו להילחם בו פנים מול פנים, באופן גלוי. השנה יש לנו אויב חדש, בלתי נראה, נגיף הקורונה, אשר פוגע בכל עם ישראל, וכך גם בכל העולם".

אלוף (מיל') שלמה ענבר, נשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב

אלוף (מיל') שלמה ענבר, נשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב

נלחמו השנה באויב בלתי נראה

"אולם", אמר אלוף (מיל') ענבר, "הודות להנהגה, לנחישות, לאנשי ארגוני הבריאות, ההצלה והרפואה, מדינת ישראל מצליחה למגר את הנגיף ואת המגיפה".

"השנה, כמו בכל שנה", אמר, "חיל הקשר ואגף התקשוב וההגנה בסייבר המשיך במסורת של מצויינות. לצד לחימתו באויב המסורתי, אנשי החיל והאגף השתתפו במערכות השונות הנלחמות למיגור הנגיף".

"חללי חיל הקשר ואגף התקשוב וההגנה בסייבר", אמר נשיא העמותה להנצחתם, "הם המעניקים את הכוח, הם הנותנים את ההשראה להמשך המלחמה למען המולדת". אלוף (מיל') ענבר סיים באומרו כי "לחיל הקשר ולאגף התקשוב וההגנה בסייבר יש עבר מפואר, הווה מצליח, וגם העתיד שלו יהא מבטיח. נקווה כי בשנים הבאות נוכל להצדיע להם, ולקיים את הטקסים לזכר הנופלים והנופלות במתכונת אמיתית. אני סמוך ובטוח כי בשנים הקרובות החיל והאגף יביא נחת וגאווה לעם ישראל ולמדינה".

מעט היסטוריה

השימוש המבצעי הראשון בקשר בהגנה היה באיתות ראייה (דגלים, הליוגרף ופנסי איתות) ביחידות ההגנה בירושלים, בפיקודו של זאב ז'בוטינסקי, במאורעות תר"ף (1920). במרד הערבי במאורעות 1939-1936 גדלו צורכי התקשורת של ההגנה. הארגון החל להשתמש גם ביוני דואר ובקשר רדיו, טכנולוגיה חדישה ומתפתחת, לשעתה.

בשל ההפנמה של היתרונות הטכנולוגיים של קשר הרדיו, בכל אזור הוקם שירות קשר ארצי. שירות הקשר הקים בקשיים גדולים רשתות איתות ראייה, מערך יוני דואר ותקשורת רדיו חשאית (נייחת), מערך הדרכה, מערך צפנים ומערכת לוגיסטית תומכת. המשימה הראשונה הייתה יצירת קשר חשאי בין היישובים היהודיים, מבוסס רשתות איתות ראייה וקשר רדיו בתדר גבוה (ת"ג), באיתות מורס.

טקס ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב. צילום: דובר צה"ל

טקס ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב. צילום: דובר צה"ל

מאז העלייה על הקרקע של חניתה במרץ 1938, התבסס הקשר המבצעי ליישובי חומה ומגדל על קשר רדיו חשאי, שכונה "אלחוט". איתות הראייה, שנועד לקשר המנהלתי, שימש הסוואה לקשר הרדיו, שעצם קיומו היה סודי. הקשר למבצעי ההעפלה היה מרכזי בשירות הקשר.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1939, החל גיוס מתנדבי היישוב לצבא הבריטי למלחמה בגרמניה הנאצי. בעקבות פרסום הספר הלבן של 1939, שהגביל את העלייה ארצה, שירות הקשר הפעיל במרץ 1940 שידור מחתרתי לציבור – "קול ישראל" בגלים קצרים. הבריטים לא הצליחו לאתר את מקור השידור.

בנובמבר 1945 הבינו שנדרשת מודרניזציה של שירות הקשר. שירות הקשר קיים אז ארבע רשתות רדיו נייחות בתדר גבוה, באיתות מורס: "אבינועם", רשת המטה הכללי של ההגנה, עם 80 תחנות; "תמר", שקישרה את פיקוד הפלמ"ח לגדודים ולפלוגות; "גדעון", ששירתה את המוסד לעלייה ב' ומנתה 24 תחנות נייחות וניידות; "שרה", ששירתה את המחלקה המדינית של הסוכנות. כל פעילויות הקשר אוחדו לפיקוד מרכזי לשירות הקשר. הוקם בית ספר מרכזי לקשר בשפיים, ובוא אומנו מאות אלחוטנים. הוקמה מערכת הקשר של המוסד לעלייה ב' – "גדעון". שידורי "קול ישראל" חודשו באוקטובר 1945 ונמשכו עד הקמת המדינה. ב־1947 נוספו שידורים מחתרתיים מקומיים – תלם־שמיר־בועז (תוכנית שידור במחתרת – תש"ב).

יונים גדעונים וצפנים

עם הקמת שירות הקשר הקצה בן גוריון תקציב מיוחד של 75 לא"י לרכישת 150 יוני דואר בבלגיה. שובכים הוקמו בירושלים, בתל אביב, בקרית חיים ובכפר מנחם. ב־1943 התקיים הקורס הארצי הראשון ליונאים. מעתה הלך וגבר השימוש בקשר יונים, בעיקר לקשר בין יישובים, במבצעי ההתיישבות, במסעות הפלמ"ח ובפעולות מבצעיות.

הצפנים בשימוש שירות הקשר היו נושא מרכזי. לאחר השבת השחורה, 29 ביוני 1946, פרסמה ממשלת בריטניה ספר לבן, שבו נקבע כי הסוכנות היהודית וההגנה הם ארגוני טרור, ומתוכנו התברר כי הבריטים מפענחים את צופני שירות הקשר. שירות הקשר פעל במהירות להחלפת הצפנים. שינוי הצפנים גרם לבריטים נזק מודיעיני מהותי, והם היו בעלטה מודיעינית במשך שנה.

חיילת משתמשת במכשיר קשר, שנות ה-50. צילום: אתר חיל הקשר והתקשוב

חיילת משתמשת במכשיר קשר, שנות ה-50. צילום: אתר חיל הקשר והתקשוב

הגדעונים והגדעוניות היו 219 אלחוטני שירות הקשר בשירות המוסד לעלייה ב', זרוע ההגנה שעסקה בהעפלה, ולאחר קום המדינה – בהברחת נשק לארץ. 77 מהם פעלו על ספינות, חלק מהם השתתפו בכמה הפלגות. באמצעים דלים הוקם קשר חובק עולם, שאִפשר פיקוד ושליטה על מבצעי ה"בריחה", ההעפלה והרכש.

במהלך 1947 נערך שירות הקשר למעבר ממסגרת מחתרתית למסגרת צבאית. גויסו מתנדבים ארץ ישראלים ששירתו בצבא הבריטי בתחום הקשר. ערב מלחמת העצמאות עבר שירות הקשר מהפך – מעיסוק בקשר מחתרתי סטטי בין יישובים בענייני "בריחה" והעפלה הוא עבר למתן קשר למסגרות צבאיות של צבא סדיר בלחימה ניידת. מספר האנשים גדל מכ־200 ערב מלחמת העצמאות לכ־3,500 בסופה. במהלך המלחמה בוצע תהליך ארגון מקיף, הוקמו יחידות קשר בחזיתות וביחידות הלוחמות, פותחו בתי מלאכה ונפרס מערך לוגיסטי שעמד במשימות התחזוקה וההספקה. בספטמבר 1948 הוקם בית־ספר ארצי לקשר במחנה בריטי נטוש ליד צריפין, גבעת האלחוט, מחנה גדעונים של ימינו, וכל הקורסים בתחומי הקשר רוכזו במחנה אחד. בתחילת 1948 נרכשה בחשאי כמות גדולה של ציוד קשר מעודפי צבא ארצות הברית, והוברחה ארצה. הציוד הזה שינה את פני שירות הקשר. בסוף מאי 1948 היו לשירות הקשר מפקדה ארצית, פלוגת קשר בכל חטיבה בפיקוד, קצין קשר חטיבתי, ומחלקת קשר בכל גדוד בפיקוד קצין קשר גדודי. ב־14 באוקטובר 1948, ערב מבצעי ההכרעה של צה"ל במלחמת העצמאות, נהפך שירות הקשר לחיל הקשר.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב
  1. שאול גילן

    כבוגר החיל וצפן במיל, נהינתי לקרוא את המאמר,עם הקירה על תולדות החיל וההיסטורי…

אירועים קרובים